שונות (diversity) מתייחסת לביטויו של מגוון אנשים באוכלוסיה מסוימת. שונות יכולה לבוא לידי ביטוי ביחס למאפיינים שונים, כמו למשל, דת, לאום, מגדר, דעות, השקפת עולם, מגזר, סגנון חיים, גיל, צבע עור, מוצא, תחביב, דת, מקום מגורים, כשרון מוזיקלי, כשרון מתמטי, ועוד.

רוב טורי עד היום התמקדו בשונות מגדרית, כאשר הרעיון העיקרי שהוצג בהם התייחס לעובדה שעידודה של שונות עשוי להטיב עם החברה כולה ולא רק עם תת-קבוצה לא מיוצגת. בטור זה אדון בביטוייה של שונות מגזרית, המתייחסת בישראל למגזר הערבי ולמגזר היהודי. הדיון יעשה בהקשר לתעשיית ההי-טק, שתרומתה לכלכלת ישראל כה משמעותית. גם בהקשר זה אראה כי החברה הישראלית תוכל להרוויח מעידודה של שונות (הפעם מגזרית). למרות שבמובן מסוים שונות מגזרית שונה משונות מגדרית, שתיהן רלוונטיות וחשובות, כפי שנראה בהמשך, הן ברמת הפרט (למשל, בהקשר לשוויון הזדמנויות) והן ברמת החברה (למשל, בהקשר לשיפור תהליכים וביצועי חברות). 

בטור מבט תרבותי על כיתות מדעי המחשב בתיכון בישראל הצגתי את מחקרה של גב' לריסה אידלמן שבחן מבחינה מגזרית ומגדרית את לימודי מדעי המחשב בתיכון בישראל. אחת ממטרות המחקר הייתה להסביר את ההבדלים באחוזי התלמידות הלומדות מדעי המחשב בהיקף של 5 יח"ל, כאשר במגזר הערבי אחוז זה גבוה מאוד ביחס למגזר היהודי. הבדלים אלה הוסברו בעקבות המחקר בעיקר ע"י גורמים חברתיים.

למרות נתונים אלה המתייחסים ללימוד מדעי המחשב בתיכון, מסתבר, שהתלמידים והתלמידות מהמגזר הערבי הלומדים מדעי המחשב בתיכון ברמה גבוהה, ואף אלה הממשיכים בלימודים אקדמאים בתחום, כמעט אינם משתלבים בסופו של דבר בתעשיית ההי-טק הישראלית. על-פי עמותת "סיכוי לקידום שוויון אזרחי", בשנת 2006, בעוד שהמגזר הערבי הווה 20% מהאוכלוסייה בישראל, שיעור המועסקים מהמגזר הערבי בתעשיית ההי-טק הישראלית עמד על 2.8% (6,000 מתוך ,000207 עובדים).

שיעור השתלבות נמוך זה של המגזר הערבי בתעשיית ההי-טק מעורר פליאה, בעיקר לאור שתי העובדות הבאות:

א. המהנדסים והמהנדסות מהמגזר הערבי רכשו את השכלתם במוסדות להשכלה גבוהה ישראלים, כך שהשכלתם זהה לזו של המהנדסים והמהנדסות מהמגזר היהודי המועסקים בתעשיית ההי-טק הישראלית.

ב. ברוב החברות הבינלאומיות הפועלות בארץ קיימת דרישה מחברת-האם לביטוייה של שונות (diversity) בקרב העובדים. למשל, בשעה שחברת HP מפגינה מודעות חברתית-כלכלית גבוהה ושעל-פי תפיסתה רב-תרבותיות בקרב מועסקיה מהווה גורם מרכזי ברווחיותה ובתהליכי התרחבותה, אחוז המועסקים מהמגזר הערבי בחברת HP בישראל הוא 0.002% .גם אינטל מציגה חזון דומה בהקשר לשונות: "שונות היא דרך חיים. זו הדרך בה אנחנו מבצעים עסקים והיא המפתח להצלחתנו כמובילי חדשנות טכנולוגית." ברוח דומה, חברת SAP מצהירה במפורש כי שונות היא כלי שבאמצעותו היא קולטת לשורותיה את המשאב האנושי הטוב ביותר.

פער זה בין הרצוי (שונות בחברות הי-טק) למצוי (השתלבותם הנמוכה של מהנדסים ומהנדסות מהמגזר הערבי בתעשיית ההי-טק הישראלית) מוסבר בעיקר ע"י אי-השתייכותם של מהנדסים ומהנדסות אלה לרשתות חברתיות מתאימות. לכן, למשל, הם אינם משתתפים בתוכניות "חבר מביא חבר". מחסום נוסף לאי-השתלבותם של מהנדסים ומהנדסות מוכשרים מהמגזר הערבי בתעשיית ההי-טק הישראלית הוא חוסר ניסיונם במערכות ביטחוניות-טכנולוגיות.

באופן טבעי, פער זה בין המצוי לרצוי עולה לדיון ציבורי. למשל, באוקטובר 2006 התקיים פאנל בכנס "ערבים בהייטק" שנערך על ידי המרכז היהודי-ערבי לפיתוח כלכלי: בפאנל השתתפו: יזם ההי-טק - אורני פטרושקה, מנהל בכיר באינטל חיפה - נביל סקראן, מנכ"ל אורקל ישראל - משה חורב, מנכ"ל מטריקס - מוטי גוטמן, סמנכ"ל משאבי האנוש ש

ל HP ישראל - עדי בילדנר, מנהל לשעבר בחטיבת המחשוב האישי ב-HP - איציק בנבנישתי, ודיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון - פרופסור עודד שמואלי. בין השאר נידונו בפאנל זה דרכים לשילובם של מהנדסים ומהנדסות מהמגזר הערבי בתעשיית הי-טק. 

בנוסף לעידוד שילוב המגזר הערבי הישראלי בהי-טק הישראלי, מסתבר ששיתוף פעולה עם שכננו עשוי אף הוא לתרום לתעשיית ההי-טק הישראלית.

נבחן למשל את תעשיית ההי-טק ברשות הפלסטינאית. על-פי DailyMaily, גיליון 4687, 9.7.2008:

- בתעשייה זו פועלות 270 חברות הי-טק בתחומים שונים: תוכנה, חומרה, סטארט-אפ ושירותים.
- מתוך 3,600 המועסקים בתעשייה זו, כ- 44% הם מפתחי תוכנה, 70% הם צעירים בגילאי 20-30, כ- 13% הם בעלי תואר שלישי, 35% הם הם בעלי יותר מ- 11 שנות ניסיון, ו-9% הם בעלי 16 ויותר שנות ניסיון.
- יצוא ה- IT הפלסטיני עומד על כ-10 עד 14 מיליון דולרים בשנה.
- היקף פעילותן השנתי של חברות ההי-טק ברשות הפלסטינאית עומד על כחצי מיליארד דולרים והוא  מהווה כ-5% מהתוצר הלאומי הגולמי של הרשות.
- משכורתם הממוצעת של מפתחי תוכנה ברשות היא כ- 62,000 דולרים לשנה.
- בשטחי הרשות הפלסטינית יש כ- 400,000 משתמשי אינטרנט.
- ברשות הפלסטינאית קיימות חברות המספקות שירותי מיקור-חוץ לחברות אירופאיות, לחברות במפרץ הפרסי, ואף לענקיות תוכנה בארה"ב.

כמובן שישראל יכולה להפיק יתרונות רבים משיתוף פעולה עם תעשייה זו. למשל: 

- הרשות הפלסטינאית יכולה לפתוח ולהוות ערוצי תקשורת לעולם הערבי.
- בשתי התעשיות (הישראלית וזו שברשות הפלסטינאית) פועל אותו שעון מקומי.
- הקרבה הגיאוגרפית מבטלת את הצורך בנסיעות לשוקי מיקור-חוץ (outsourcing) רחוקים ולפיכך שיתוף פעולה כזה עשוי להפחית עלויות.

נראה שמדובר במקרה בו שני הצדדים – הישראלי והפלסטינאי – יכולים להפיק ממנו יתרונות. על-מנת לבחון את הפוטנציאל הקיים בשיתוף פעולה זה, התקיים בחודש יולי 2008 כנס ראשון מסוגו, שבו נפגשו אנשי הי-טק פלסטיניים וישראלים ודנו באפשרויות לשיתוף פעולה בתחום. איהאב ג'בארי, יו"ר איגוד טכנולוגיות המידע הפלסטיני אמר: "אנו רוצים להיות ה'הודו' שלכם. מדובר במצב שיניב פירות לשני הצדדים". לדברי חמי פרס, מנהל שותף בקרן פיטנגו, אם נהיה חכמים מספיק, הישראלים והפלסטיניים יוכלו להמציא מחדש את המושג חדשנות. בנוסף לקידום שיתופי הפעולה בין העמים בתחום ההי-טק, ניתן יהיה כמובן גם להשיג תועלות חברתיות ולהיפטר מדעות קדומות שמחזיקים שני הצדדים ביחס לשני.
 
ברוח זו, גם איש השנה של "גלובס" ל-2007: עידן עופר, טוען כי עלינו לדבר עם אנשי עסקים פלסטינאים. לדבריו: "ההזדמנויות שנוספות בסביבתנו הן כמעט אינסופיות. אם לא נשכיל לכונן שלום עם שכנינו לא נצליח לעבור מחסומים לעולם הערבי. הדור הצעיר במפרץ לא מתעניין בסכסוך שלנו עם הפלשתינאים אבל למנהיגים שלהם קשה להסביר קשר איתנו כל עוד אין שלום. אנחנו אנשי עסקים יכולים לעזור. אנחנו חייבים להיפגש עם אנשי עסקים פלשתינאים".

על-פי הנ"ל ניתן לראות בבירור כיצד שיתופי פעולה ועידודה של שונות מגזרית בתעשיית ההי-טק הישראלית עשוי לקדם תעשייה זו ברמת הפרט, ברמת המדינה וברמת האזור כולו.

לסיום, אתייחס לכותרת הטור ולשאלה שהיא מציגה: "שונות מגזרית – האם הדיון בה שונה מהדיון בשונות מגדרית?" התשובה לכך היא, כנראה, שהדיון בשני המקרים – שונות מגדרית ושונות מגזרית – דומה מאוד, ועלינו להכיר בעובדה שביטוייה של שונות בכל דרך שהיא עשוי להיטיב עם החברה.

הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.