בטור זה אדגים כיצד תכונות המיוחסות לנשים עשויות לסייע גם בתחומים הנתפסים גבריים. השימוש בנגזרות המילים ייחוס ותפיסה אינו מקרי והוא בא לשקף את התפיסה שעל פיה א. לא רק נשים הן בעלות תכונות המיוחסות לעיתים לנשים בלבד, ו- ב. ביטוין של תכונות אלה ע"י שני המגדרים, גם בתחומים שבהן ביטוין אינו מקובל, עשוי לשפר את החברה. וכך, הדיון בטור זה יחזק את המסר שעל פיו א. הבדלים התנהגותיים בין שני המגדרים נובעים במקרים רבים מנורמות חברתיות ותרבותיות ומהכללות וסטריאוטיפים, וב. מתן לגיטימציה לביטוין של תכונות אוטנטיות, גם אם הן אינן תואמות סטריאוטיפים מקובלים, עשוי לשפר את החברה ואת איכות חייהם של חבריה.

דוגמא 1. להיפטר מהגבר-גבר (הארץ, 21.7.2008): מאמר זה מדווח על מחקר שבוצע באסדות נפט, הנתפסות כמקומות עבודה בעלי מאפיינים גבריים: מלוכלכים, מסוכנים, תובעניים, ומעודדי הפגנת כוח, תעוזה ומיומנות טכנולוגית. על-פי ממצאי המחקר, יעילות האסדה ותפוקתה השתפרו באופן משמעותי כאשר באסדה הוחלפה התרבות הארגונית בתרבות שבה התנהלות האסדה הפכה להיות פתוחה לביקורת ולשיפורים. בפרט, בתרבות הארגונית החדשה ההתנהגויות הבאות הפכו לנוהל מקובל: הודאה בשגיאות ובחינה כיצד חרדה, לחץ או היעדר ניסיון גורמים לטעויות, הבעת הערכה בפומבי ובקשת והצעת עזרה, הגברת הבטיחות, דאגה לרווחת העובדים וביצוע העבודה ביעילות. בתרבות ארגונית זו, שיעור התאונות ירד ב-84%, והתפוקה (כמות חביות הנפט שהופקה), היעילות (עלות הפקת חבית) והאמינות (תקופה של פעילות תקינה ללא כשל) - עלו מעבר לרף שהציבה החברה. 

באופן כללי, עורכות המחקר, רובין איליי מבית הספר למינהל עסקים של הרווארד ודברה מאיירסון מאוניברסיטת סטנפורד, מציעות כי "באמצעות יצירת תנאים הממקדים אנשים בדרישות התפקיד האמיתיות, במקום בדימויים סטריאוטיפיים..., יוכלו ארגונים "לשחרר" את עובדיהם ולאפשר להם לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר." כך למשל, באסדות הנפט, "העובדים גילו [בין השאר] כי האנשים שבעבר היו מגיעים למשרות הבכירות ..., לא בהכרח היו הטובים ביותר בשיפור בטיחות ויעילות. מי שהצטיינו בכך היו דווקא אנשים עם תחושת שליחות ואכפתיות, שידעו להקשיב והיו מוכנים ללמוד."

לפיכך, עורכות המחקר ממליצות גם למנהלים בחברות צווארון לבן ללמוד מהפועלים באסדות הנפט ולקבל את הרעיון כי וויתור על מצ'ואיזם יכול לשפר את ביצועי חברותיהן. בנוסף, באופן דומה למסרי בטור זה, עורכות המחקר ממליצות להתמקד בדרישותיהם האמיתיות של תפקידים המועמדים לאיוש ולא לבסס את איושם של תפקידים אלה על נורמות חברתיות וסטריאוטיפים. בנוסף, אציין כי סביר להניח שבתרבות ארגונית כזו חלק מהעובדים חש נוח יותר, היות ותרבות זו תואמת את אישיותם, בניגוד לתרבות אליה הם נאלצים לעיתים להתאים את התנהגותם.   

דוגמא 2. מיטב בחורינו: ארי פולמן ואיי

ל חלפון (nrg מעריב, 23.7.2008): כתבה זו מספרת על "שתי יצירות חדשות, האחת ספרותית והשנייה קולנועית, [ה]מציעות בחינה מחודשת של הגבריות הישראלית. ... "ואלס עם באשיר" [של ארי פולמן שזכה בפרסים החשובים בטקס האוסקר הישראלי] ו"מסע חיפושים" הן קודם כל סיפור טוב, אבל הן גם סודקות כראוי את דמותו המסוקסת של הגבר הישראלי המצוי". נילי לנדסמן, כותבת הכתבה, מציינת כי "בכל פעם שנקרה על דרכנו גבר-גבר המוכן לא רק להכיר ברגשותיו, אלא גם להתעמק בהן אחת לאחת, אנו נוטות להתייחס אליו כאל פלא הבריאה."

על רקע התפיסה המקובלת (שאינה נכונה בהכרח) כי גברים נמנעים מלעסוק ברגשות, דוגמא זו מדגישה חלק מהיתרונות שיכולים להפיק (גם) גברים הרוצים לעסוק ברגשות והמרשים לעצמם לעשות כן ללא התחשבות בסטריאוטיפים ומוסכמות חברתיות.

דוגמא 3. תופעה בשוק העבודה בארה"ב: יותר משרות לנשים - הגברים מפוטרים  TheMarker), 19.5.2008): בכתבה זו מתואר מצב שבו "הנשים גוברות על הגברים בשוק התעסוקה בארה"ב בתקופת ההאטה הכלכלית. ... ההסבר לתופעה המדהימה הוא שהעובדים הגברים מרוכזים בשני מגזרים המצויים במיתון עמוק: ייצור ובנייה. נשים מועסקות בסקטורים הממשיכים לצמוח, כמו חינוך ובריאות."

דוגמא זו משקפת פער מגדרי שבו לנשים יש יתרון, שלדעתי גם הוא אינו רצוי. יתכן וניתן היה לצמצמו ע"י עיצוב תרבות שבה כל תחומי העיסוק היו נתפסים כמתאימים לכל, וכל אחד ואחת יכול/ה היה/תה לבטא את עצמו/ה גם בתחומים המיוחסים למגדר האחר, כך שהן גברים והן נשים היו יכולים לעסוק בכל אחד מסוגי המקצועות. תרבות כזו הייתה: א. מאפשרת לכל אחד ואחת לבחור בתחומים המתאימים להם ו- ב. מונעת (או לפחות מצמצמת) פערים מגדריים כמו זה המתואר לעיל.

סיכום
בשעה שברשימותיי הקודמות הצגתי רעיונות דומים לאילו המוצגים בטור זה בדרך כלל תוך בחינת מקרים שנשים עמדו במרכזן, ברשימה זו התמקדתי בדוגמאות המאירות רעיונות אלה באמצעות דוגמאות שגברים עמדו במרכזן. התייחסות סימטרית זו מחזקת את המסר בדבר חשיבותה של תרבות שבה יכולות וכישורים מנחים את התנהלות החברה, ובה יש להציע את אותם תנאים למיצוי עצמי לכל, תוך הימנעות מהשפעתם של סטריאוטיפים והנחות על העדפות וכישורים. רעיון זה מבוסס על העובדה שבהקשר לנושאים חברתיים ותרבותיים, הבדלים בין-מגדריים קטנים מהבדלים תוך-מגדריים, ולכן בהקשר לנושאים אלה, דיון בהבדלים בין-מגדריים אינו רלוונטי.

__________________________________________________________________
הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.