כמחצית מהנשים הפונות למרכז הרפואי סורוקה בבקשה להפסקת הריון הן צעירות בגילאי 16-20, כשממוצע שנות ההשכלה שלהן הינו 11.6. כ-37% מהפונות הינן תלמידות, לעומת כ-26% עובדות וכ-22% עקרות בית. נתונים אלה עולים ממחקר שנעשה במסגרת תקופת ההכשרה המעשית (סטאז') של סטודנטים לתואר ראשון בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הסטודנטיות הדר דנטס ושרון בן-חמו, בהנחיית ד"ר לימור מן, מהמחלקה למיילדות וגניקולוגיה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, בדקו את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של נשים הפונות להפלה יזומה במרכז.

החוקרות מציינות כי בישראל מתבצעות מדי שנה כ-20 אלף הפסקות הריון מדווחות. בשנים האחרונות נרשמה עליה במספר הפסקות ההיריון היזומות, למרות המאמץ המושקע בהגברת מודעות לשימוש באמצעי מניעה.
מודעות בלתי מספקת לנושא זה בישראל ובארצות אחרות, מוביל למצב שרק כשליש מבין המתבגרים המקיימים יחסי מין משתמשים באמצעי מניעה, וגם בקרבם הידע בנושא איננו מושלם.

המחקר נערך במרכז הרפואי "סורוקה" בחטיבה למיילדות וגניקולוגיה, ומתבסס על נתונים שנאספו רטרוספקטיבית מ- 54 תיקים רפואיים של נשים שהגיעו לבצע הפלה יזומה, בוצעה השוואה בין מאפיינים קליניים למאפיינים הסוציו-דמוגראפיים.

הממצאים שנדהמנו לגלות, כותבות החוקרות, היו מספר הפונות הרב בגילאים הצעירים (16-20), ואולי מפתיע יותר-אחוז גבוה מהפונות שהעידו כי לא השתמשו כלל באמצעי מניעה. הזנחה או שכחה נמצאו כסיבה העיקרית לאי שימוש באמצעי מניעה- מה שמעיד על חוסר מודעות לחשיבות בשימוש נכון, ובאופן קבוע ועל פי הוראות היצרן".
לפי המדווח, קונדום נמצא כאמצעי המניעה השכיח ביותר, לאחריו גלולה. ממצא זה אינו מפתיע – מאחר ואמצעי המניעה הקונדום הינו זמין ונגיש ביותר בקרב צעירות, אשר מהוות כמחצית מאוכלוסיית המחקר, אינו דורש פניה לרופא, או מרשם רפואי, אינו כרוך בהמצאות במרפאה, דיסקרטי לכן, אינו דורש בדי

קה גופנית, ואינו דורש התמדה.

עוד מציינות החוקרות: "היה מצער לגלות כי ישנן נשים רבות שעל אף שהריונן רצוי, הן נאלצות לעבור הפלה יזומה בעקבות חשש לנזק גופני לאם או לעובר (כגון מום מולד), ולעומתן עומדות אלה אשר פונות להפסקת הריון, בטענה זו או אחרת, לאחר התנהגות לא אחראית שהובילה להתעברותן". לדבריהן, הן הופתעו עוד לגלות כי מתוך 54 הפונות, כ-20% מתוכן פנו כבר בעבר לביצוע הפלה יזומה.

דנטס ובן-חמו מדגישות כי כי מחקרן מבליט את השיעור הגבוה של האישורים שנותנות הועדות להפסקת הריוןהריון כ-99%%, "מה שהעלה תהיות לגבי מטרת קיומה של הועדה מלכתחילה". מחד, עובדה זו מציגה את הליך קבלת אישור הוועדה כהליך בירוקרטי/חינוכי בלבד, ומאידך יתכן כי לוועדה תפקיד חשוב בצמצום ההפלות הלא חוקיות במדינה- אולם גם את אלו לא ניתן למנוע לחלוטין.

נתונים סוציו-דמוגרפיים נוספים שעלו מהמחקר:79.63% מבין הפונות בבקשה להפלה יזומה הן יהודיות, לעומת 18.52% מוסלמיות, רובן המכריע של הפונות ילידות הארץ ו-53.7% הינן רווקות.

יש צורך בחינוך
אחת ממסקנות החוקרות היא שיש מקום להתערבות חינוכית בקרב קבוצת הנשים הצעירות, הרווקות. בקבוצה זו בולט העדר שימוש באמצעי מניעה בקרבן. ברור כי הפסקות היריון בנשים צעירות אשר עדין לא השלימו את תוכנית הילודה שלהן, ושנות חיים רבות לפניהן, עלולות חלילה לפגוע בבריאותן ופוריותן עקב חוסר ידע או הזנחה. הנשים עשויות כמובן להדבק במחלות מין, חלקן בעלות משמעות והשפעה רבה על עתידן ומצבן הבריאותי וכמובן לפגוע בפוריותן העתידית. אין ספק שמודעות וחינוך עשויים להוביל לשינוי משמעותי. ידע הוא כוח והוא יכול להוביל לחברה טובה יותר בה נשים וגברים מודעים יותר להשפעות מעשיהם, מודעים לגופם ומגלים כלפיו אחריות.