חגיגת תיאטרונטו תכלול השנה 9 הצגות יחיד למבוגרים במסגרת תחרותית, הצגות יחיד לילדים ומספרי סיפורים לילדים, הצגות יחיד אורחות, ערב מונולוגים של עורכי דין, היידפארק אמנותי שיקיימו סטודנטים ביה"ס לאמנויות הבמה של מכללת סמינר הקיבוצים, תערוכת צילומים בנמל יפו וחגיגה לילדים בנמל יפו עם להקות מחול והרכבים מוסיקליים של עובדים זרים. עשרות אירועי חוצות, סדנאות לילדים, תערוכת צילומים  - ב ח י נ ם . יריד דוכנים לאורך רציף הנמל שכולו הפתעות לילדים ועוד. הכל באולמות התיאטרון ביפו העתיקה ובנמל יפו, חול המועד פסח. השנה לראשונה, "ינדדו" הצגות התיאטרונטו לאחר הצגתן ביפו,  גם לחיפה, קרית שמונה, ירוחם, ראשון לציון, ירושלים, אשדוד וטבריה.

הצגות למבוגרים במסגרת תחרותית

"אבאדי"
קומדיה על בדידות,מוות ואפרוח קטן.
אני תוהה- האם אהבת אם וחמש אחיות מספיקה לילד קטן? ומה עם חיבוק מאבא?
האם בגיל 55 אתה עדיין מתגעגע?
האם חיפוש אין סופי לחיבוק מגבר אחר, מפצה?
האם "לחבק את עצמך" זאת אופציה?
האם האפרוח הקטן, יגדל פעם להיות תרנגול? ואולי ישאר תרנגולת?!

מתוך המחזה:
... " כשהייתי בן 12 היה יום העצמאות, וגם אני רציתי ללכת לחגיגות.
אז לקחתי שמיכה ,כי תמיד קר בירושלים,והלכתי לגן העיר, היו שמה זיקוקים.
הייתי לבד ואיך שאני נכנס ,אני רואה חיל עם רובה ישן.הוא נראה לי גדול וחזק...
חשבתי לעצמי,אם הוא ישן אז אני אכסה אותו שלא יהיה לו קר.
לקחתי את השמיכה שלי,וכיסיתי אותו. התישבתי לידו והסתכלתי איך הוא ישן.
לא יכולתי לזוז, הה נורא קר...פתאום הוא מתעורר,והוא רואה שהוא מכוסה
בשמיכה שהיא לא שלו.אז  הוא מסתכל עלי, ואומר לי סליחה ....סליחה....
אני לא לקחתי לך את השמיכה...אז אמרתי לו,לא,לא. אני כיסיתי אותך.זאת
השמיכה שלי.אז הוא אומר לי. הוי. תודה.תודה באמת. מי אתה? איך קוראים לך?
בוא.בוא. שב לידי. שלא יהיה לך קר.לא יכולתי לזוז. כל כך התרגשתי. שלא יכולתי לזוז.
רעדתי בכל הגוף. לא יכולתי לזוז....
מאת: עמיקם לוי ורותי דייכס
בימוי: רותי דייכס
משחק: עמיקם לוי


"צדק תרדוף"
אברם, מתנחל מגוש עציון ומלח הארץ פועל ביחידת החילוץ של מדבר יהודה ומתקרב מאוד לבדואים של שבט אל עזזמה.
אברם  מנסה לקרב את  יצחק בנו אל הבדואים והערבים על מנת שילמד מהם אהבת ארץ ישראל, אך הנער נשבה בקסמי הבדואים, מלכי המדבר   ולאט לאט מתגבשת בתוכו הכרה אחרת.  יצחק  מתחיל להזדהות עם הסבל  הפלסטיני, נושר מהישיבה ,מצטרף  לפעילות של האנרכיסטים למען הגדר בבלעין.  למרות שלכאורה חצה את כל הקוים, יצחק מאמין  שהוא פועל תחת צו אלוהי ומקפיד לחבוש את הכיפה ולשמור על החזות היהודית שלו בכל פעילות.
באחת ההפגנות הסוערות בבלעין, נהרג יצחק בטעות בידי פלסטיני שחשב שהוא מתנחל ומאותו רגע בוערת באביו אברהם אש הנקם והוא יוצא לחפש את רוצח בנו ולנקום בו.  הוא חדור רגשות נתון אך בד בבד  מתחיל  לנקר בו הספק. האם מותר לו לרצוח אדם ? האם מותרת נקמת דם?
מאת: יוספה אבן-שושן
בימוי:  ליחי בקרמן
משחק: שי זביב

"הזר"
סיפורו של מרסו צרפתי שחי באלג'יר של שנות ה-50.
צגה נפתחת במשפט: " היום אמא מתה. או אתמול, אני לא יודע ..."  משם שאר אירועי חייו מובילים את מרסו לחוף שבו הוא נתקל בערבי ויורה בו  חמש יריות קטלניות. הפגישה עם מארי היפה, החיבור לשכנו רמון האלים הם רק חלק מאותם הרגעים שמחדדים את הזרות של מרסו כלפי החברה הסובבת אותו .... מרסו מצליח לטלטל אותנו בגלל אדישותו  הלא "מוסרית " לחיים . הוא מסרב לשחק את " המשחק " של החברה הנאורה .... הוא מסרב לשקר ..... הוא מסרב לזייף רגשות אם הן אינם .... קאמי כתב שהוא היה יכול לצמצם את ספרו במשפט אחד: "בחברה שלנו כל אדם שלא בוכה בלוויה של אימו מסתכן בגזר דין מוות ".
מאת :אלברט קאמי
על פי התרגום של אילנה המרמן
עיבוד ובימוי : יעקב אמסלם
משחק : עמוס לביא
תפאורה: סאגה  זנזורי

"וידויו של זונה פוליטי"
נשוי ליעל שניידר ומנהיג פוליטי ערבי ישראלי. בעידוד אשתו, הוא מקווה, כמו אובמה, לעשות את הלא יאומן: להתעלות מעל המחלוקות ולהיות ראש ממשלה של כ-ו-ל-ם.
באסיפת בחירות מיוחדת, הוא מחליט לדבר עם תומכיו בגילוי לב.
הוא מודה בפניהם כי פוליטיקה היא עסק ערמומי ומורכב. כי הוא עצמו ושאר המנהיגים הערבים והיהודים בארץ מוליכים את שני העמים למבוי סתום.
לא תמיד הזדהה עם המדינה. וכל עוד אין שותפות מלאה, הוא לא חש שישראל היא מדינתו.
אבל, למרות שהיא מתנכרת לו, הוא לא שונא אותה, להיפך, הוא מנסה ומקווה  להפוך אותה למקום טוב יותר. כי אם באמת נרצה, אולי אין זו אגדה, ואם אובמה יכול, למה לא הוא?  
הקהל בתיאטרון משמש את השחקן כקהל התומכים באסיפת הבחירות, וההצגה היא משחק בין מציאות לדמיון.
מאת: עפיף שליוט
עיבוד ובימוי : אריה יאס
משחק : עפיף שליוט
הפקה: תיאטרון האופק

זורבה היווני
זורבה הוא פועל, איש עבודה..איש אדמה שעבר בחייו מלחמות רבות ואהבות רבות אף יותר. חווה אכזבות ומפלות. הוא נמצא בנקודה שבה הוא מחליט להשיל מעליו את מעמסות חייו.
זורבה מוריד בזו אחר זו את הקליפות שהתווספו על גופו / נפשו לאורך השנים:
הוא מתחיל מהרגע הזה שבו הוא אוכל ומתמלא בחיים אחרי יום עבודה מפרך, משם הוא נכנס למסע שמטרתו- שחרור הנשמה, אם ע"י האבסה והוללות ואם ע"י חיתוך בבשר החיי.
נשאב לזיכרונות העבר... הוא מנהל דו קרב עם אלוהיו ושדיו. מתעופף עם נגינה וריקוד למעלה לשחקים ויורד לשאול תחתיות... מעלה את כל המלחמות בהם השתתף ומציף את היצר המשמיד שמפעם בתוך תוכו...
נזכר בנשים שליוו את חייו ובניסיון הנואש להבין אותן...את המשיכה הבלתי אפשרית שלו אליהן.
ולבסוף נשאר עם דבר אחד, מסקנה פשוטה. אמת עירומה.

חרפות וגידופים
אמיל, אנטי גיבור טיפוסי, מגיע לגיל פנסיה ועובר לגור בבית חלומותיו בקרחת יער עם אשתו/אהובתו.
מהר מאוד הם נתקלים באיום החדש, שכן אשר מגיע לביתם כל יום בין ארבע לשש, יושב בכורסא שבסלון ביתם ושותק. השכן הלבבי שואב את כל שמחת החיים של בני הזוג. אמיל מחפש כל דרך ע"מ להסיר את האיום החדש בחייו והוא נאלץ לעבור מסע לגילוי עצמי. ההפתעה של אמיל וז'ולייט גוברת כשהם פוגשים באשת השכן, טיפוס גרוטסקי המעורר בחילה, רחמים והערכה רבה לתאוות החיים שלה. זהו סיפורם של בעלי הנימוסים וההליכות שאינם יודעים להגן על עצמם ועל הטריטוריה שלהם. 
מאת: אמילי נות'ומב     
תרגום: יהושוע קנז     
בימוי, עריכה לבמה: איסי ממנוב
משחק: מיגל אורבך 
מוסיקה: דורון שלום
תאורה: שמואל מור

"אלביס פינת טרומפלדור"
אלביס הוא הומלס תל אביבי הלום קרב המתפרנס מחיקוי דמותו של מלך הרוק של שנות ה50 בבארים החשוכים של העיר. הוא מתגורר על קרטון בחניון כלל ומנהל מערכת יחסים הזויה עם דמותו של הגיבור הלאומי. במהלך ההצגה פורש אלביס את ספור חייו הטרגי -קומי , משוחח עם דמויות מפתח בחייו. מבצע את השירים של ה"מלך". ומגלה דרך הישרדות יצירתית במיוחד …...
מאת: רן יגיל
בימוי: דביר בן שלוש
משחק: אלברט אילוז
מוסיקאי: דוד אור

יציאת מצרים
נורית, ילדה בת 10 ממושב בצפון הארץ, בתקופת מלחמת יום הכיפורים, מתעוררת יום אחד כשמעליה רכונות אמא שלה וכמה מנשות המושב. הן דוחפות לה כדור וואליום לפה ומספרות לה שאבא שלה נעדר במלחמה. זהו מחזה על ילדה שעוברת מסע התבגרות בתקופה שבה הכאוס שולט.
אביה נעדר ואמה מתרוצצת ברחבי הארץ בניסיון לגלות מה עלה בגורלו. נורית נשארת מאחור עם הפחדים ואי הוודאות ועם אלביס פרסלי על תקליט במהירות 33 ושליש...זהו סיפורן האמיתי של המחזאית חגית בודנקין ושחקנית ההצגה אסנת זיביל, שהן אחיות.
מאת: חגית בודנקין
בימוי: וידי בילו
משחק: אסנת זיביל

רצח בכביש המהיר
שלהי שנות השבעים בארצות הברית שלאחר מלחמת וייטנאם. דיוויד, רופא במקצועו, מתנדב לצאת לשירות צבאי מתוך משאלת מוות, וחוזר הביתה עטור אותות גבורה.
ביום הולדתו התשיעי, חתם סבא שלו את יום הכיף שהעניק לו באונס ראשון, מתוך רבים שיבואו אחריו.
מאותו יום, כל חייו מתעצבים ומתכוונים כתגובה לטראומה והוא לא מצליח לשכוח או ליצור מרחק בינו לבין ההתנסות הקשה.
דיוויד מספר לחבר מושבעים, איך הפך להיות רוצח סידרתי, שנשלט על-ידי הצורך להציל את ילדי העולם כולו מקשישים המסכנים אותם. הוא חושף את הזוועה, הכאב והטרוף, כמו גם את פניו ההומניים והפואטיים של הרוצח.
צדדיה האנושיים של הנפש הקרועה נחשפים ונארגים באופן מרטיט והשאלה המתעוררת היא איפה נגמר הרוצח ומתחיל הקורבן.
מאת: רוני פלדמן
בימוי: רוני פלדמן
משחק: אייל שכטר 

הצגות ילדים

אבא אחר
נעמה, נערה כבת שתים עשרה, עומדת ליד החלון ומחכה לביקור השבועי של אביה, שחזר בתשובה.
תוך כדי ההמתנה המתמשכת, היא נזכרת בהשתלשלות העניינים שבסופם הפך האב האהוב ל"אבא אחר" ועזב את הבית.
נעמה מתמודדת עם הקרע במשפחה ועם הפערים העצומים בין העולם שבו היא חיה ובין עולמו של האב ונותנת ביטוי למערבולת של רגשות -  זעם, צער, כאב, אכזבה, קנאה ואהבה.
המונולוג הפנימי שלה הפך להצגת יחיד בביצועה של ליהי אברהם ובבימויה של דניאל כהן לוי.
הספר "אבא אחר" פרי עטה של הסופרת נירה הראל, ראה אור לראשונה בשנת 1992 בהוצאת כתר.
מאת: נירה הראל
בימוי: דניאל כהן לוי
משחק: ליהי אברהם

פיצ'פקס 

מאת: נוגה אלגום וניצן זיצר
משחק ובימוי: ניצן זיצר

חנות קטנה וקסומה בשם: פיצ'פקס בה מוצעים למכירה חפצים משונים וישנים המעלים זיכרונות וסיפורים מימים עברו. כמו למשל: שטיח מעופף מקרקס בפרס, נוצת בת יענה בה מוצרט כתב את יצירותיו ודגדג את הקהל, מנקה אבק בו ניקו את ארמונו של הקיסר נפוליאון ועוד.
בעל החנות - איש תמהוני, ססגוני ומלא חיים, מזמן בחיוך רחב את הקהל לבוא וליהנות ממרכולתו.
עם עלות השחר, פותח המוכר את החנות, ומיד מתחיל להציג בפני הקהל את אוצרותיו הנדירים. כל חפץ הוא מקור השראה לסיפור חדש, שיר או ריקוד.
הדרמה מסתבכת כאשר איש עסקים מהיר, יהיר ומריר, זומם לרכוש את מתחם השוק ולהקים במקומו את "PLAY-CENTER" – מרכז קניות למשחקי מחשב יוקרתיים. אלא שאז מגלה איש העסקים בין מדפי החנות המאובקים של פיצ'פקס, חפץ עתיק וקסום מילדותו שלו, שמצית בו פן נשכח באישיותו, זה שהתמוסס בו עם השנים, של מחשבה חיובית ומוארת, דמיון חסר גבולות ואהבת חינם. בעקבות כך הוא משנה את תכניותיו העסקיות וגם... את חייו.

הצגות אורחות

כל האמת על שקספיר
סטנד-אפ תיאטרוני מפתיע. כולם אוהבים את שקספיר: שחקנים, בימאים, הקהל. רק לאחרונה פתח אחד מן הבולטים במתרגמיו של שקספיר, דורי פרנס, אתר מיוחד שבו הוא חושף לכל המעוניין את תרגומיו לטקסטים הנפלאים. גם נמרוד ברגמן אהב את שקספיר, עד שגילה את האמת "המזעזעת" מאחורי הטובים שבמחזותיו. בעקבות יוזמה שלו, מעלה אנסמבל הרצליה הצגת יחיד בביצועו, אותה הוא כתב, וביים, תוך כדי נגיעה במגוון רחב של תפקידים שקספיריים, שמטרתה לחשוף לעין הציבור את העובדות המטרידות הללו,את התעלומה הגדולה – הלא היא שקספיר! גדול הכותבים בדרמה העולמית או שרלטן חסר מצפון?בואו לגלות מי היה שקספיר, בהצגה בה מנתץ ברגמן כל דעה קדומה, פורץ גבולות ושוחט פרות קדושות בעולמו של שקספיר.
מאת ובביצוע: נמרוד ברגמן
ייעוץ אמנותי: אופירה הניג
הפקה: אנסמבל תיאטרון הרצליה

"לורה"
על אדם שבתו החכמה, היפה, המוכשרת, קמה ומתאבדת.
יש, כמובן, הסבר אבל זה לא משכנע אותו. כביולוג הוא יודע עד כמה - למרות הכל ומעבר לכל - אנשים נאחזים בחיים. מה קרה ללורה?
הוא יוצא לדרך. להבין. עד שהוא מגיע לחוף אוקיינוס נידח ודווקא שם פוגש אלפי אנשים. כשהוא חוזר לישראל הוא מבין שלורה לא ידעה מה הדבר הכי חשוב שצריך היום כדי להישאר בחיים. עכשיו הוא חייב לספר על כך לכולם. כי אם לא יודעים - מתים!
מאת ובביצוע: משה פריבס

לוח ההצגות