במצב של משבר משפחתי, לאחר שמוצו כל הסיכויים לשלום בית, קבלת ההחלטה לפתיחת הליך משפטי כנגד בן הזוג עדיין איננה החלטה קלה, בלשון המעטה. במרבית המקרים קודמות לה התלבטויות רבות שמקורן בחששות מפני העתיד - החל מתגובתו של בן הזוג כאשר יוודע לו אודות הפניה לבית המשפט והגשת התביעות (צעד שעשוי להיתפס על ידו כ"הכרזת מלחמה") וכלה בחששות הנוגעים להתמודדות עם המצב הכלכלי, החברתי והאישי שלאחר הגירושין. התלבטויות אלה מתעצמות פי כמה כאשר לבני הזוג ילדים משותפים, אשר פירוק התא המשפחתי ישפיע בודאי גם עליהם.
לא אחת אנו עדות למקרים בהם נשים הנמצאות במערכת זוגית קשה ומתסכלת, מעדיפות "להמשיך ולסבול" ולא מוצאות את הכוחות להתחיל בתהליך משפטי במטרה לעמוד על זכויותיהן. מקור החששות, במרבית המקרים, נעוץ בהיעדר מידע בסיסי בנוגע לתהליך המשפטי ולהיערכות שיש לבצע לקראתו.
להלן "עשרת הדיברות" שגיבשנו בנוגע לפתיחת ההליך המשפטי והדגשים שעלייך לתת עליהם את הדעת לפני תחילתו של ההליך המשפטי:
פני לקבלת מידע אודות זכויותייך
כאשר שוקלים פתיחתו של הליך משפטי, יש לפנות בראש ובראשונה, לפגישת ייעוץ אצל עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה. מטרת הפגישה היא לקבל מידע ראשוני אודות המצב המשפטי בו את נתונה ועל הדרכים המומלצות שבהן עלייך לפעול על מנת לממש את זכויותייך (בין היתר זכותך וזכות הילדים למזונות, משמורת הילדים, הסדרי הראיה וזכויותייך ברכוש המשותף). במסגרת הייעוץ הראשוני תוכלי לקבל את התמונה המלאה אודות האסטרטגיה המשפטית שיש לנקוט בה בנסיבות המקרה (למשל, האם כדאי לפתוח את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ואילו תביעות יש להגיש לכל ערכאה) וכן מידע הנוגע לעלויות הכרוכות בטיפול בתיק.
חפשי את הכימיה האישית עם עורך הדין
בתחום רגיש כל כך, המצריך חשיפת פרטים אינטימיים הנוגעים ליחסים המשפחתיים, ההתחברות לעורך הדין צריכה להיות טובה הן מן הבחינה המקצועית (התרשמות מרמת המומחיות, הבקיאות והנסיון המשפטי של עורך הדין) והן מן הבחינה האישית. עורך הדין הוא בן לוויה שלך בהליך המשפטי ועליו להיות קשוב, סבלני, אמפטי וזמין עבורך.
קבלת טיפול ותמיכה מקצועית במקרה הצורך
ההחלטה להתגרש הינה מסוג ההחלטות הקשות והגורליות שאדם נדרש לקבלן. לעיתים, על מנת להגיע להחלטה מושכלת בדבר הרצון להתגרש ולעשות זאת ממקום של שלמות ובטחון, מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי, אשר עשוי לסייע עד מאוד במצבים של התלבטות וקושי לקבל החלטה בנושא, קושי המתעצם אף יותר כאשר לבני הזוג ילדים משותפים. הדרכה וייעוץ אישי עשויים להועיל לך מאוד גם לאורך ניהול ההליך המשפטי עצמו, בגיבוש תחושת העצמה ושליטה על אופן קבלת ההחלטות וההתמודדות עם השלכותיהן. חיזוק פסיכולוגי בתהליך עשוי לתרום רבות ולשפר מאוד את יכולת ההתמודדות עם המשבר המשפחתי, הן בפן האישי והן בפן המשפטי. (כמובן שהאמור מתייחס למצב בו התגבשה ההחלטה להתגרש. מקום שיש סיכוי לשלום בית, מומלץ לפנות לייעוץ זוגי מתאים).
פעלי בדיסקרטיות
את כלל הפעולות עד לפתיחת ההליך המשפטי על ידך, עלייך לבצע בדיסקרטיות מוחלטת. המצב המשפטי במדינת ישראל הוא כזה שבן הזוג שמקדים את משנהו בפתיחת ההליך המשפטי, זוכה ליתרון טקטי. (הבעל יעדיף על פי רוב להגיש תביעות לבית הדין הרבני ואילו האשה תעדיף להגיש את תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה. בן הזוג שיפתח ראשון את ההליך המשפטי בערכאה המשפטית שנוחה לו, יאלץ את משנהו להתדיין באותה ערכאה). לכן, יש לפעול בדיסקרטיות על מנת למנוע מצב שבן זוגך יקדים אותך בפתיחת ההליך המשפטי.
בדקי האם ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה
הגעה להסכם כולל, ללא הליכים משפטיים הינה הדרך המומלצת והזולה ביותר לפתור את המחלוקות בין בני הזוג. במידה ויש הסכמה עקרונית
ביניכם בנוגע לגירושין וליתר הנושאים הקשורים בכך (מזונות, רכוש, משמורת הילדים וכיוצ"ב), ניתן לפנות יחד להליך של גישור. יחד עם זאת, חשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי אישי גם במהלך הגישור, על מנת לוודא שזכויותייך מוגנות. חשוב לזכור שיחסי הכוחות שנהגו בנישואין, משקפים עצמם פעמים רבות גם בהליך הגישור, ועל כן לא מומלץ שתשתתפי בהליך גישור, מבלי לקבל ייעוץ אישי תומך, הבוחן את ההסדרים מנקודת מבטך הספציפית.
אין לחתום על הסכם ללא קבלת ייעוץ משפטי
פעמים רבות, בני הזוג מנסים להגיע להסכמות בכוחות עצמם ואף מנסחים לבדם את הסכם הגירושין. דרך זו אולי "זולה" יותר, אולם בני הזוג עלולים לשלם עליה ביוקר בעתיד. הסכם שאינו מנוסח היטב מבחינה משפטית, יגרום לבעיות ולסכסוכים משפטיים בעתיד. אין תחליף לתקשורת ישירה בין בני הזוג שמטרתה להגיע להסכמות. יחד עם זאת, יש לבדוק האם ההסכמות אכן תואמות את הוראות החוק ופסיקת בתי המשפט ולהותיר בידי עורך הדין את ניסוחו המשפטי של ההסכם.
הגשת תביעות מצריכה הכנה מוקדמת
פתיחת הליך משפטי והגשת תביעות מצריכות הכנה מוקדמת ואיסוף מסמכים. לדוגמא, על מנת להגיש תביעת מזונות בעבור הילדים, יש לאסוף ולרכז את כל ההוצאות החודשיות עבור הילדים (ביגוד והנעלה, הוצאות חינוכיות, חוגים, שיעורי עזר, הוצאות רפואיות ועוד, כמו גם קבלות המצביעות על תשלומי הוצאות אחזקת הבית – חשמל, טלפון, ארנונה, גז, ועד בית ועוד). כמו כן, יש לברר נתונים בנוגע להכנסותיו של בן הזוג, לרכוש המשותף ולזכויות הכספיות שנצברו במהלך הנישואין. מומלץ לצלם העתק ממסמכים רלוונטיים שנמצאים בבית, על מנת שתוכלי לעשות בהם שימוש בהליך המשפטי. ככל שיהיו בידך נתונים רבים יותר, כך יתנהל ההליך המשפטי באופן יעיל וענייני יותר.
ריכוז ההליכים בפני שופט אחד
העקרון הנוהג בבית המשפט למשפחה הוא "שופט אחד – משפחה אחת", כלומר, אותו שופט דן בכלל התביעות המוגשות על ידי כל אחד מבני הזוג, כשהמטרה היא לרכז בפני אותו שופט, המכיר את המשפחה ואת אופי הסכסוך, את הסכסוך כולו ולנסות לסייע בהבאת הצדדים לידי הסכם. יש לציין, כי נושא הגירושין עצמו (להבדיל מהסוגיות הנלוות לגירושין, דוגמת מזונות, משמורת, רכוש וכיוצ"ב) נתון לסמכות בלעדית של בית הדין הרבני, גם כשיתר העניינים נדונים בפני בית המשפט למשפחה. מרוץ הסמכויות בין בית המשפט למשפחה לבית הדין הרבני (מי יפתח ראשון את התיק?) מתייחס לסוגיות הנלוות לגירושין.
אין לערב את הילדים בסכסוך
הורים רבים הופכים את ילדיהם לכלי ניגוח בהליך הגירושין. התוצאה היא טראומה קשה עבור הילדים, לפעמים אף לכל החיים. יש להימנע משימוש בילדים ככלי בהליך המשפטי ולא לגרום להם "לבחור צד". לא לספר לילדים מי "אשם" בפירוד ומי ה"קורבן" ורצוי להסביר לילדים במשותף את ההחלטה להפרד, ללא הטחות אשם האחד כנגד השני.כמו כן יש לכבד את דמות ההורה השני בעיני הילד, ללא קשר למידת הפגיעות ביחסים שבין ההורים. במידה ויש קושי ליישם זאת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי מתאים.
אף פעם לא מאוחר להגיע להסכם
הנסיון מלמד שמרבית התיקים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, מסתיימים בסופו של דבר בהסכם. גם אם לא קיימת מוכנות מצד מי מהצדדים, בתחילתו של ההליך, להגיע להסכמות, הרי שבשלב מאוחר יותר ייתכן ותוכשר הקרקע לכך, בין אם בהידברות ישירה בין בני הזוג בעצמם, בין אם במו"מ בין עורכי הדין ובין אם בסיועו של בית המשפט. לאחר שהצדדים מגיעים להסכם כולל, יש לאשר את ההסכם בבית המשפט ולתת לו תוקף של פסק דין.
____________________________
עו"ד חיה זינגר ועו"ד שרון פרילינג, מומחיות בדיני משפחה וירושה