אבא שלי התקשר אלי נרעש מהחדשה האחרונה. המטפלת הפיליפינית של אשת השכן בהריון, בחודש שישי. לאחרונה היא הייתה עצבנית ועצובה שלא כהרגלה. היא התחילה לבכות ואז התברר הסוד ששמרה והסתירה. השכן, שאשתו תלויה באופן מוחלט במטפלת המסורה, החליט לאפשר לה לגדל את התינוק בביתם, כדי שהיא תוכל להמשיך ולטפל באשתו.

השכן, שגר בבית שממול לבית הורי, רתוק לכיסא גלגלים כבר מספר שנים. בביתם גר מטפל רומני מסור. אשתו עובדת בעיר בשרון והם נפגשים פעם בשבוע. הרומני מדבר כבר עברית צחה.
המטפלת של אמי היא ישראלית. כשקבלנו אותה לעבודה היא התלוננה על המציאות הקשה של המטפלות הישראליות. הן מועסקות לתקופות זמן קצרות בלבד עד שמגיעות העובדות הזרות. היא ביררה מספר פעמים אם אנחנו לא מתכוונים לפתוח בהליכים לקבלת רשיון העסקה לעובדת זרה. העובדות הישראליות עובדות בדרך כלל דרך חברות כוח אדם אשר מקבלות ישירות מהביטוח הלאומי את שכרן ומעבירות אליהן כמחצית משכר זה.

למציאות של העובדים הזרים התוודעתי רק לאחרונה כשאימי חלתה והיא נזקקה באופן דחוף למטפלת.
התוודעתי לתלות המוחלטת שלנו במטפלת, שמאפשרת לנו להמשיך פחות או יותר בחיינו. כשאני מטפלת באימי, ביום החופשי של המטפלת, אני נוכחת כל פעם מחדש מה קשה עבודתה.
 
מציאות זו מתחברת ישירות לספר, שראה אור לאחרונה, האישה הגלובלית, שנערך על-ידי ברברה אנרייך, עיתונאית, מחברת הספר כלכלה בגרוש ואורלי ראסל הוכשילד, סוציולוגית וסופרת.
הספר עוסק במיליוני הנשים שמהגרות מארצות עניות לארצות עשירות כדי לאפשר לנשות העולם הראשון להמשיך בסגנון החיים שלהן. הן משמשות כמטפלות, עוזרות ולעיתים עובדות מין, עבודות שנשים אמידות בעולם הראשון כבר אינן יכולות או אינן רוצות לעשות.

הספר הוא אסופת מאמרים המתעד מגוון הולך וגדל של תופעות הקשורות לגלובליזציה של תפקידי האישה. הוא מעורר למחשבה ומציג זוויות  מגוונות על התופעה, זוויות שנשים המעסיקות עובדות זרות, מעדיפות להדחיק, בזמן שהן ממשות את חרותן, בזכות עובדות אלו.
נשים אלו הן אנחנו, את ואני אשר בנקודה זו או אחרת בחיינו העסקנו או נעסיק עזרה כדי להקל על העומס בחיינו.

בספר מובאים סיפוריהם של הנשים מהגרות ובני משפחותיהן. החיים רחוק מהילדים, חייהם של הילדים שגדלים ללא אמא ולעיתים גם ללא אבא. איך זה משפיע עליהם? מהו המחיר הכבד שמשלמות נשים אלו ובני משפחתן עקב הניתוק, שנגרם בגלל עבודתן בארץ רחוקה.

בזמנו העסקתי, בעבודות ני

קיון הבית, את רומי, עובד זר. הוא היה מגיע פעם בשבוע למספר שעות. אדם חביב כבן ארבעים פלוס שחלומו היה לחסוך מספיק כסף כדי לפתוח מכולת בארץ מוצאו. הוא נשאר בארץ שנה ועוד שנה, עד שיום אחד נתפס וגורש.
בזמן ששטף את רצפת ביתי ניהל בשלט רחוק, באמצעות שיחות בנייד את חיי משפחתו, מנסה לעזור ולפתור בעיות. לדבריו, בתו בת ה-17 הייתה מרדנית ועשתה צרות. היא גרה אצל סבתה, אימו. אשתו שנשארה בחו"ל שנים, לבדה, כבר מזמן מצאה גבר אחר ועזבה אותו. הבת, התברר מאוחר יותר, נכנסה להריון, התחתנה וילדה. הוא התרגש מאוד כשהפך לסבא, כאן לבד, בארץ. הוא הראה לי בגאווה את התמונות של הנכדה, שלא ידע מתי יפגוש. 

הספר גורם לקורא להסתכל במבט שונה על חייהן של העובדות הזרות ולהיווכח שבמידה רבה אנחנו אחראיות ואחראים למצבן. מצד אחד אנחנו נזקקות לשירותיהן ומצד שני לא עושות כלום כדי לאפשר להן חיים של כבוד, עם המשפחה בארץ.

הספר משאיר אותנו לתהות לגבי ההישגים של התנועה הפמיניסטית. ההישגים שלנו כנשים בחברה. לכאורה אנחנו משתחררות מהתפקידים המסורתיים שלנו, אך, כיצד? בכך, שאנו דואגות להביא תחליף הביתה, תחליף לאימא, תחליף למבשלת, תחליף למנקה. בלי תחליפים אלו האם היינו יכולות לעשות את צעדינו לקראת שוויון? והאם באמת אנחנו צועדות לקראת שוויון אמיתי כאשר אנחנו עדין אחראיות לעבודות הבית, אפילו אם אנחנו לא עושות את כל העבודות האלו בפועל?

"המפגש בין נשות הקריירה השאפתניות והעצמאיות במדינות העשירות ובין הנשים מהעולם השלישי הנאבקות לשפר את מצבן, רחוק מלהיות זה שהפמיניסטיות במדינות העשירות אהבו לצייר בדמיונן. נשים אלו נפגשות לא כאחיות ובנות ברית, אלא כגברת ועוזרת, מעסיקה ועובדת.

חלוקת העבודה שהפמיניסטיות מתחו עליה ביקורת כשהייתה "מקומית" נעשתה כיום, במובן המטאפורי גלובלית: יותר ויותר מצטייר העולם הראשון בתפקיד הגבר מהסוג הישן- מפונק, עתיר זכויות, לא מסוגל לבשל, לנקות או למצוא את גרביו; ואילו הארצות העניות מקבלות עליהן תפקיד הדומה לזה של האישה המסורתית- סבלנית, מטפחת ומתכחשת לצרכיה שלה".   (ציטוט מגב הספר")

ספר מעורר מחשבה שכדאי לקרוא.

__________________________________________________
האישה הגלובאלית, ברברה ארנרייך ואורלי ראסל הוכשילד, הוצאת בבל, 432 עמ'.