בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים קיבל היום את עתירתה של האגודה לזכויות האזרח וקבע, כי על משרד החינוך ועיריית ירושלים להפעיל את סמכויות הפיקוח, הנתונות בידיהם על פי חוק, על מנת למנוע כל אפליה עדתית במוסדות חינוך חרדיים של "בית יעקב". השופטת יהודית צור קבעה בפסק דינה, כי הממצאים השונים, שהציגה האגודה, מצביעים על חשש של ממש לקיומה של אפליה עדתית בקבלת תלמידות בסמינרים היוקרתיים, שאליהם התייחסה העתירה. היא מדגישה, כי אפליה כזו אסורה מפורשות בחוק וכי על כן, על הרשויות - משרד החינוך ועיריית ירושלים - לקיים באורח מיידי "תכנית פיקוח שתהיה אקטיבית, יעילה,שקופה ותפעל בזמן אמת לחיסול כל אבק של חשש לפעילות בלתי חוקית בכלל ולאפליה על רקע עדתי בפרט". "תכנית כזו", נאמר עוד בפסק הדין, "צריכה לכלול יצירת קריטריונים מקצועיים ושוויוניים אשר על פיהם יפעלו מוסדות החינוך החרדי ברישום ובקבלה של תלמידות". מן הראוי, מוסיפה השופטת, שתכנית הפיקוח של משרד החינוך תגובש במסמך מסודר ומפורט אשר יופץ כהנחייה מחייבת למוסדות החינוך ויעמוד לעיון הציבור".
פסק הדין ניתן בעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח לפני כחודשיים, בדרישה למנוע אפליה עדתית בקבלת תלמידות לשלושה סמינרים חרדיים יוקרתיים של "בית יעקב", וזאת בעקבות הצטברות עדויות לקיומה של מכסה בשיעור 30% לקבלתן של תלמידות ממוצא מזרחי. עו"ד לילה מרגלית מהאגודה, אשר הגישה את העתירה, ביקשה בה, כי בית המשפט יורה למשרד החינוך ולעיריה להפעיל את סמכויותיהם - כל אחד בתחומו - ולקיים פיקוח על אמצעי המיון ושיטות הקבלה והרישום של מוסדות החינוך של הרשת, כמו גם להתנות את התמיכה הכספית במוסדות בקיומן של הוראות החוק בדבר איסור אפליה. בעתירתה התייחסה עו"ד מרגלית לפגיעה הקשה בזכויות יסוד של מאות תלמידות, כתוצאה מאפליה עדתית קשה בשלושה סמינרים יוקרתיים לבנות: בית יעקב – דרכי רחל ("הסמינר החדיש"), מכון בית יעקב למורות ("הסמינר הישן") ומרכז בית יעקב למורות ("הסמינר החדש"). היא ציינה בעתירה, כי משרד החינוך והעיריה בוחרות לעצום את עיניהן אל מול אפליה זו, ובכך לשדר הסכמה שבשתיקה לפגיעה חמורה בזכויותיהן ובכבודן של מאות תלמידות.
במוסדות החינוך, אליהם התייחסה העתירה, מתחנכות תלמידות חרדיות, לאחר שסיימו 8 שנות לימוד בבתי ספר יסודיים של המגזר החרדי. כסמינרים הוותיקים ביותר, נהנים מוסדות אלה, הנתמכים בכספי ציבור, מיוקרה מיוחדת, והתחרות על מקומות הלימוד בהם קשה. מנגנון הקבלה הינו סבוך ונעדר כל שקיפות, וכללים
של מינהל תקין הם ממנו והלאה. הקריטריונים לקבלה מערבים הישגים לימודיים, קשרים משפחתיים, עדה דתית, ארץ מוצא ומידת הצלחתן של משפחות הבנות ומחנכותיהן מבית הספר
היסודי להפעיל רשתות של שתדלנות. החמור מכל – בסמינרים קיימת מדיניות רבת שנים של אפליה קשה ופוגענית על רקע עדתי, בדמות "מכסה" של 30% לתלמידות ממוצא מזרחי.
במהלך השנים האחרונות קיבלה האגודה לזכויות האזרח תלונות ומידע באשר לתופעת המכסות העדתיות מאנשים, המשתייכים למגזר החרדי בירושלים ואשר מייצגים את קול המחאה על קיומה של תופעה זו – מזרחים ואשכנזים כאחד. המתלוננים מוחים על מחדלם המתמשך של משרד החינוך והעיריה בהפעלת סמכויות, המצויות בידיהם על פי חוק, דבר שמשמעותו הינה מתן הכשר שבשתיקה לאפליה הקשה. עו"ד מרגלית הדגישה בעתירה, כי נכונותם של המתלוננים לחשוף את התופעה בפני גורמים, שאינם שייכים לקהילה החרדית, איננה עניין של מה בכך. זאת לאור חששם מההשלכות החברתיות השליליות הצפויות, ובייחוד חששותיהם של ההורים והתלמידות, אשר עדיין תלויים באותם מנהלים ומוסדות חינוך, המנהיגים את מדיניות האפליה. כפי שהגדיר זאת אחד הפונים, אשר שלח בעילום שם מכתב למנכ"ל משרד החינוך בעניין זה, "המצב עדין, וכל מי שיחשוף עצמו ויילחם בגלוי, יפגע הן במשפחתו וילדיו והן בעצמו...". משום חשש זה מפני חשיפה ופניה לגורמים חיצוניים, הוגשה העתירה בשם האגודה לזכויות האזרח, אולם היא מייצגת את מצוקתן של משפחות רבות ונוגעת לפגיעה במאות משפחות חרדיות מזרחיות, המעוניינות להכניס את בנותיהן לבתי ספר של בית יעקב. עוד ציינה עו"ד מרגלית, חותרת מדיניות המכסות תחת ערכי היסוד של החברה כולה.
אחד הפונים לאגודה סיפר כיצד אם, שהתקשרה אל אחד הסמינרים לברר מתי מתחיל הרישום אליו, נשאלה לשם משפחתה. כאשר מסרה את השם, שהינו מזרחי במובהק, נענתה "לא, אתם לא מתאימים לסמינר שלנו". במקרה אחר, מסר הפונה, "התוודה" מנהל סמינר בפני הורה, כי מכסת הספרדים שלו מלאה וכי הרישום פתוח רק בפני אשכנזים. גם דו"ח של מבקרת עיריית ירושלים לשנת 2003-2004 הצביע על חשש ממשי לקיומם של שיקולים זרים על רקע אפליה עדתית, העומדים בניגוד לחוק. למרות דבריה של המבקרת, נאמר בעתירה, לא פועלים משרד החינוך ועיריית ירושלים למציאת פתרון כולל לבעייה, והיא אף אינה מפעילה בעניין זה את סמכויות הבקרה והפיקוח המצויים בידה. עו"ד מרגלית מבהירה עוד, כי שיטת המכסות העדתיות פוגעת בזכותן של תלמידות ממוצא מזרחי לשוויון ולחינוך ופוגעת בכבודן, תוך השפלתן. אפליה שכזו הינה בלתי נסבלת ובלתי-חוקית ופוגעת בטובת הבנות ובזכויותיהן, ועל כן על הרשויות למנוע אותה באמצעות הסמכויות הנתונות בידיהן. כאמור, בית המשפט קיבל היום טענות אלה וקבע, כי על הרשויות לקיים פיקוח אקטיבי והדוק על רישום התלמידות לסמינרים.