בימים אלה יצא לאור ספר שיריה השלישי של דליה יאירי, זמן חמדה וערפל, בהוצאת ''כרמל'' ובעריכתו של דוד וינפלד.
את ספר שיריה הראשון –''בואו ימים מפוייסים'' פרסמה דליה יאירי עם פרישתה מרשות השידור. עד אז בחרה שלא לחשוף את עולמה הפנימי בשל היותה בחזית האקטואליה כמגישה ועורכת של תכנית יומית.
הספר הפך עד מהרה לרב מכר ושירים רבים מתוכו הפכו לחלק מטקסי יום הזכרון, כמו אחרים הנקראים בחגים ובטקסים.
אחרי הצלחתו של הספר הראשון שכלל שירים שנכתבו במשך תקופה ארוכה ונשמרו במגירה, הוציאה דליה יאירי את הספר השני ''תזמורת בגוף יחיד'', שזכה, כקודמו להצלחה. בספר זה מרבית השירים היו חדשים אך הוא כולל גם כמה מהשירים שנכתבו לפני שנים.
הספר הנוכחי, זמן חמדה וערפל, כולל אך ורק שירים חדשים שנכתבו במהלך השנתיים האחרונות, אחרי צאתו לאור של הספר השני. שם הספר כשמו של אחד השירים לקוח ממיתוס כנעני עתיק על בריאת העולם.
דליה י
אירי מחפשת במיתוסים שונים על בריאת העולם את היסודות מהם, על פי עמים שונים נברא העולם. אם האור בסיפור המקראי נוצר במילה, הרי שבסיפור הכנעני היסודות בוראי עולם הם הזמן, החמדה- התשוקה, והערפל-האי בהירות, השאלות.
הספר עוסק במלים, בתהליך הכתיבה, בזמן על היבטיו, ובאבדן. השירה בשביל דליה יאירי היא כלי ביטוי אישי מאד הבא מתוך צורך פנימי עמוק. השירה מאפשרת לעסוק ביומיום הגשמי- ובמופשט במקביל. לחקור תהליכי יצירה כמו לבטא עצב גדול ולעומתו אושר או זכרונות.
בעוד שכשדרית קול ישראל עסקה בשוטף, בדיווח ובניתוח רציונלי, היום כמשוררת היא חפשיה לבטא את כל מגוון המחשבות והרגשות.
בשני ספרי השירה הקודמים המצטרפים לשורת ספרים שכתבה, הציבה עצמה בעולם הספרות. רבים משיריה נלמדים היום בבתי ספר וגם בקורסים אקדמיים.