|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
 
|
|
תיאור הבלוג:   איך להתמלא בשמחה גם כאשר המצב קשה. מה אני עושה על מנת לזכור את מקורות האנרגיה שלי, פעילויות שממלאות אותו שמחה
|
|
|
|
|
פורסם ב 01/09/2010
|
|
היום קמתי עם מין מועקה כזו, איני חושבת שזה בגלל ה1 לספטמבר, אשר בו סוף סוף אין לי ילדים במערכת החינוך.
אני חושבת שאני עוברת תקופת הסתגלות לכך שאין אף ילד בבית. נכון שבתי הייתה כבר עצמאית גדולה(18) ובכול זאת הייתה לה נוכחות מורגשת, שיחות, אכילת צהרים משותפת במיוחד בחצי שנה האחרונה,בתקופת הבגרויות ובהמשך..ועכשיו אני עובדת מהבית יש המון מה לעשות אבל משהו חסר. מציקה קצת לבן זוגי, ובודקת.
אז עכשיו החלטתי שאני בתהליך חיזוק והשקיית שמחת החיים שלי.
אתמול התחלתי את היום עם שיעור קשה של שריפת שומנים, אבל בהמשך היום השלמתי אותם):
היום התחלתי את היום עם מדיטציה ארוכה מול בריכת הדגים שלנו, קראתי קטע מהספר"השלום הוא בכול צעד" של המורה האהוב טיך נאת האן ובו הוא מדבר על כך שכל מתרגל מדיטציה צריך גם לזהות את המבנים הרגשיים שמפעילים אותו ולא להתעלם מהם. אז הנה אני כותבת.
מים, שחיה , את זה אוסיף לסדר היום שלי...ובערב אפגוש את בנותי.
אם הן עזבו את הבית, זה לא אומר שהבית לא יכול להגיע אליהן לא?
|
|
 
|
|
 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
");
");
|