אדם לאדם זאב?!
מאת: אורלי רביד

תיאור מקרה איך תוך 6 דקות הפך ד"ר זחאלקה לאדון זחאלקה וסולק מהאולפן.

ב- 31.12.09, רגע לפני פרוץ העשור השני, מראיינים דן מרגלית ורונן ברגמן את ח"כ ד"ר זחאלקה ממפלגת בל"ד לתכנית "ערב חדש" בערוץ 23. זוהי תכנית ותיקה השורדת שנים רבות בערוץ נישה, שאפילו אינו זוכה לצפייה המתועדת במדרוג באותו יום. התכנית אינה מגיעה לרייטינג מספיק ונכנסת מתחת למס 20 שנצפה באותו יום. למרות נתונים אלה, הראיון הסוער זכה להדים רבים בתקשורת.
 
# ברצוני להעלות כאן כמה הערות לגבי "שפת התקשורת" ומדוע התפוצץ השיח עם זחאלקה בצורה כל כך לא סימפטית:

שפת ה"תדמית" הפוליטית – בתקשורת מכירים בגדול בשתי תדמיות מרכזיות: תדמית הפוליטיקאי במורם מעם או תדמית עממית יותר. זחאלקה הוצג בתוארו ד"ר, בא מוכן מאוד לראיון, ציטט את פוקו, ודיבר בשפה גבוהה. זה לא האיש שאפשר לשאול אותו בבדיחות הדעת, מדוע מסכני עזה לא פונים למצרים עם הבקשה לעזרה, או להגיד לו שהוא חצוף ולחשוב שזה יעבור בשלום.

פניה למכנה משותף – זחאלקה ציטט את פוקו שאמר כי "אסור לתת לפוליטיקה להשאיר מאחוריה שובל של אומללות וסבל" ופנה למשותף לכל אדם באשר הוא אדם, אל החמלה האנושית.

# זירת הראיון הטלוויזיוני – מהות התכנית היא מעין "מקבילית מוחות" בה שני הצדדים באים עם אגנדה מסוימת אותה הם רוצים להעביר. המראיין רוצה להעביר ידע מסוים, כתבה טובה, כותרת ליום שלמחרת. # תפקיד המראיין – להיות הזרוע הארוכה של הצופה בבית. לשאול שאלות ולברר מה קורה באמת. המראיינים שלנו לא עשו זאת.

# מי מנהל את הראיון - נושא התכנית היה ההפגנה שהתרחשה באותו יום, אך זחאלקה בא עם אגנדה שונה לחלוטין: לעורר מודעות למצב בעזה. הוא לא ענה לשאלות שנשאל לגבי הלגיטימיות של השמעת ההימנון הפלשתיני באמצע הפגנה, או לשאלת החוקיות של קשר עם ארגון טרור. הוא ענה מתוך האגנדה איתה בא. תפקידו של המראיין הוא ללא ספק להכניס את המרואיין למסגרת השיח הבנועם כמובן.

# רטוריקה של מספרים: 1400 אזרחים מתים מתוכם 400 ילדים מתים זה נתון מטריד. היה צורך לתת לזה מענה מצד המרואיינים. אפילו משפט כמו "אני אבדוק את הנתון ואשוב אליך" היה מכובד יותר מהשיח שנוצר. אפקט הגירוש – עקב התלהמות המראיין והמרואיין מוצא זחאלקה מהאולפן והצופים שומעים רק את המשפט "אל תיגע בו" התמונה המתקבלת, כאשר המצלמה מופנית אל המרואיינים ולא אל המרואיין המגורש, מסעירה יותר מידי את הדמיון. דווקא היה צריך להשאיר את המצלמה פתוחה בצאתו של זחאלקה מהאולפן ולא להשאיר ליד הדמיון מה בדיוק קרה שם.

# מבלי להיכנס לצד הרעיוני-הפוליטי ולשאלה מי צודק יותר, רצוני להעיר כמה הערות לגבי נהלים רצויים של הצגת רעיונות ועמדות מנוגדות בזירה הציבורית.

רעיון הזירה הציבורית ובמקרה זה הזירה הציבורית בטלוויזיה, הוא שכל צד מהצדדים בחברה רשאי להעלות את הטענות שלו ולנסות להשפיע על דעת הציבור באחת מהדרכים הרבות המקובלות, לקבל, להבין, להשתתף בנרטיב המאפיין כל קהילה בחברה הישראלית.

רטוריקה במיטבה מעמידה את הכלים לרשות כל הצדדים כדי לספר את הנרטיב של הקבוצה שלו ולהישמע בזירה הציבורית, על מנת להשפיע על דעת הקהל.

# אסטרטגיה רטורית בשיח כוללת את כלל התכסיסים בשיח, הם כלל האמצעים בהם משתמש הדובר על מנת להעביר את עמדתו לציבור ולשכנעו – כאן נזרקו הרבה מספרים לאוויר: 1400 הרוגים מתוכם 400 ילדים, 8000 רקטות קסאם על הדרום. השימוש במספרים מעלה את רף הרגשות למקסימום ומהווה אלמנט שכנועי.

# דמגוגיה היא, בין השאר, השתקת הצד השני בכלים לא כשרים, כמו עיוות נתונים, תקיפה ישירה של האדם במקום התמודדות עם דעותיו. במקרים כאלה דווקא התוקף, מי שהפר את הכללים, יוצא כשידו על התחתונה.

# מענה רטורי הוא היכולת לסתור את דברי הנאמר מכוח ההיגיון, על ידי הבאת נתונים סותרים, הפרכת דברי הנאמר, שימוש בנתונים אחרים.

# אסטרטגיה של התקפת היריב ננקטת על ידי המרואיין או המראיין כאשר אין לו הרבה מה להפסיד. זחאלקה הגיע לאולפן אשם: הוא השתתף בהפגנה בה הושמע ההימנון הפלשתיני בניגוד לחוק הישראלי והוא רוצה לצאת מהבוץ על ידי העלאת נושאים אחרים לדיון. מבחינה זאת זחאלקה הצליח. המספרים נשארו בחלל האוויר ללא מענה הולם. זחאלקה השתמש פה ברטוריקה של מספרים שלא זכתה למענה מספק ובמקומה הפכה השיחה לשיח של חרשים.

לסיכום: במלחמה כמו במלחמה, מי שממצמץ ראשון מפסיד.נקווה שפעם הבאה הצדדים ישמרו על כללי ניהול שיח בתקשורת, על מנת שייווצר המקום והזמן האמיתיים לניהול דיאלוג של הקשבה עם שכנינו!

כותבת הפוסט: 

אורלי רביד - דוקטורנטית לרטוריקה ואמנות השכנוע ומומחית בהכשרה להופעה מול קהל ובאמצעי התקשורת.

בין לקוחותיי מוסדות ואנשים פרטיים שמתוקף עבודתם מרצים בפני קהל, מתראיינים או עורכים מצגות. כמו כן, אני עובדת עם אנשים לפני ראיונות עבודה - בכירים או אחרים. לסובלים מפחד קהל - עבודה ייחודית המשלבת טכניקת NLP.