הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
שם: אביגיל פייגנבאום
לפרטים נוספים עליי
הפוסטים שלי
קיימת אפשרות גדולה...
קצת על מהי יוגה (ו...

הרפיה ביוגה
הפוסטים האחרונים
שיטת פלדנקרייז בחיפה, לשחרור עומסים של כאבי גב
26/12/2012
המוות כמורה לחיים
16/08/2012
סיבה ותוצאה בחיי
19/07/2012
ארכיון בלוג
<<יולי 2025>>
אבגדהוש
12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
לבלוג הבא  
    
 
תיאור הבלוג:  
"הרפיה ביוגה" פורסם ב 28/08/2009
אני זוכרת היטב את שיעור היוגה הראשון בו השתתפתי בחיי. בשיעור הזה השתתפתי לפני אחת עשרה שנים. באותה תקופה עסקתי ביומיום שלי בפעילויות יותר דינמיות כמו קראטה, ריצה וכד, והיה לי קשה בהתחלה לעשות פעילות בקצב שונה לחלוטין מזה שהייתי רגילה אליו. ומילא תנוחות היוגה במהלך השיעור, אבל כשהגענו להרפייה, שם כבר ממש השתגעתי משיעמום... ייחלתי לרגע שהשיעור יסתיים ואוכל ללכת. וכשהסתיים, מיהרתי החוצה, לאויר הצח (וגם לסיגריות שהיו אז תחביב...), וחזרתי לריצות הרגילות שלי (באימונים ובחיים). מאז אותו שיעור, תרגלתי כמובן בשיעורים נוספים, וההרפייה שהייתה בהתחלה זרה לי ואפילו קשה לביצוע, הפכה לחלק האהוב בשיעור... אז מהי ההרפייה ולשם מה היא דרושה בשיעורי היוגה? בהתנהלות הרגילה שלנו (ואני מתכוונת לרוב ככל האנשים, למעט אנשים שהם מאוד מאוד מאומנים) אנו מוציאים אנרגיה רבה על פעילות שהיא מיותרת ואף מזיקה לנו. כאשר מתחילים לתרגל (אם יוגה ואם פעילות אחרת שהינה רגועה ומטעינה אנרגטית, כגון צי-קונג, סו-הא וכדומה), מתחילים גם לשים לב כמה אנרגיה יקרה אנו מבזבזים על מתחים למיניהם. את המושג "מתחים" יותר קל בדרך-כלל לשייך למתחים והלחצים הרגשיים בהם אנו נתונים, אך למעשה הגוף שלנו נתון תחת לחץ ומתח בלתי פוסקים במהלך כל היממה, וגם כאשר אנו ישנים איננו מרפים לגמרי. מצב זה הוא למעשה מצב "כוננות" מתמיד. בשיעורים שאני מלמדת, אני מזכירה מדי פעם להתרכז בתנועה שאנו עושים, ולשים לב האם יש שרירים שאפשר לשחרר אותם. גם עכשיו, כשאני כותבת, אני שמה לב למתחים בשרירי הפנים ובגב העליון, ואני גם יכולה להרפות מעט את המאמץ משרירי הכתפיים והידיים. כשאנו כותבים - כמה מתח מושקע באחיזת העט? כמה לחץ בכתיבה על הנייר? כמה מתח בשרירי הכתפיים והזרועות? כמה, מתוך כמות האנרגיה שאנו משקיעים, דרושה באמת לפעולה שאנו מבצעים? 80%? 50%? אולי אפילו 20% במקרים מסוימים? לרוב, אנו מסגלים לעצמנו מכאניות תנועתית, רגשית ומחשבתית מגיל צעיר מאוד, מחזקים את המכאניות הזו במהלך השנים מבלי לשים לב למה שאנו עושים, והתוצאה פעמים רבות היא יצירת דפוס מתמשך של בזבוז של אנרגיה יקרה, שהייתה יכולה לשמש אותנו לדברים אחרים, כמו תהליכי הבראה, חיזוק וחידוש של גופנו, תהליכי חשיבה והתייעלות, פיתוח רגש חיובי וכד. דבר נוסף הוא, הקושי שלנו להסב את תשומת ליבנו לאברים מסוימים בגוף. למשל, בואו ננסה לרגע אחד לשים לב לתחושות במרפק הימני. עכשיו לברך השמאלית, ועכשיו לאצבע האמצעית בכף הרגל השמאלית. קל לנו להתרכז בחלקים אלו? באותם רגעים שבהם אנו עוסקים בהרפייה מודעת של הגוף, קורים כמה דברים נפלאים - הראשון הוא כמובן ההירגעות של הגוף, של הרגשות ושל גלי המחשבות. הדבר השני הוא, שבהרפייה אנו עוברים בתשומת לב על חלק גדול מאברי גופנו, משחררים אותם, וכך יש לנו את האפשרות לראות את המתח שהיה בהם עד כה. וגם להבין כיצד חשים חלקי גופנו השונים. בנוסף, במהלך שיעור היוגה מצטברת אנרגיית חיים (פראנה) בעיקר באזורים בהם תרגלנו. במהלך ההרפייה, כאשר הגוף משתחרר, אנרגיה יקרה זו זורמת אל שאר חלקי הגוף ומטעינה את הגוף בכוחות מחודשים. ביצוע ההרפייה אינו קל וטבעי עבור כולנו, מהסיבה שיש לנו הרגלי חיים, וכן נטיות גוף ואישיות (כלומר אדם אחד מטבעו יהיה יותר רגוע והשני יותר תזזיתי וזקוק לפעילות יותר דינמית בטרם יעשה הרפייה כלשהי, וגם אז לא יהיה לו קל להתחיל...). מהיותי טיפוס יותר אנרגטי ודינמי, אני מודעת לקשיים שקיימים בהתחלה. כולנו חווים את ה"רעש" של גלי המחשבה, אך אנשים דינמיים ותזזיתיים יותר חווים הרבה פעמים גם קושי פיזי בתחילת ביצוע ההרפייה, שכן הביצוע דורש שכיבה והימנעות ככל האפשר מתזוזות. עם זאת, לאחר נסיון של שנים, אני יכולה להעיד על חשיבות ההרפייה ועל תרומתה הן לגוף, והן למערך הרגשי והמחשבתי. הרפייה מלאה אורכת לפחות 10-15 דקות, ולרוב אף יותר, אך ביוגה כמו ביוגה, העיקר הגמישות, כך שאפשר להתחיל מכמה דקות, למשל 5 דקות של לעצום עיניים ולהתרכז בנשימה. למי שזה הרבה - אפשר להתחיל גם מ- 2 דקות. אם קשה לשכב על הגב, אפשר לשבת על כיסא, או בישיבה מזרחית. למי שגם זה מורכב מדי כרגע - נסו להתחיל פשוט מלתת תשומת לב לאזור גב עליון, כתפיים וצוואר, ולשחרר אותם כמה פעמים ביום. הדבר החשוב הוא, לעשות את הדברים בצורה מודעת, ועם כוונה ליצור יותר רוגע. בחיים האינטנסיביים שלנו, כשכל רגע מופיע גרוי חדש שדורש את התיחסותנו, זה דבר לא קל, אך בדיוק לדבר שלא קל לעיתים לבצעו, אנו כל כך זקוקים. המעוניינים לקבל פירוט של שלבי הרפייה בסיסיים שניתן לבצע באופן אישי, מוזמנים לפנות אלי למייל שלי: [email protected] המשך שבוע רגוע, אביגיל
שלחי בלוג הדפיסי בלוג  הגיבי לבלוג
 
הוסיפי לרשימת החברות שלי
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים