בס"ד

לאמא שלי.

לו רק ידעת כמה ציפיתי וחיכיתי שתדפקי על דלת חדרי, שתכנסי ואפילו תכריחי אותי לשבת איתכם, סביב שולחן האוכל, אפילו שזה ברור שאעשה פרצוף כשאשב אתכם. אבל רק פרצוף. כי בליבי פנימה ארגיש הקלה, ארגיש חשובה, ארגיש חלק מהמשפחה, ארגיש אהובה.

ישבתי וחיכיתי. חשבתי לעצמי שהפעם בטוח את לא תוותרי עלי, על ילדתך, שלא תפחדי ממני תינוקתך שרק לפני ששה עשר אביבים יצאה מתוכך, איבר מגופך.

שמחת בלידתי, חיכית לי.

כל השנים חיכית לי שאחזור מהגן ומבית הספר עם ארוחת צהריים. ילדה שלך. תמיד הייתי כל כך שלך.

בזמן האחרון את מפחדת ממני. כן, אני יודעת, כל מילה גוררת לויכוח, לסערת רגשות. אבל תביני, ככל שאת זזה הצידה ומוותרת לי, אני יותר נרעשת ונסערת, יותר כועסת ומאיימת.

כל אחרי מה שאת מכנה סצינה, אני מרגישה עלובה, מושפלת. כל פעם מחדש אני מרגישה מובסת.

לך נדמה שאני חזקה שלא אכפת לי מה אומרים שאני שמה פס על העולם, נדמה לך שאני מנצחת, אבל לא. אני המנוצחת והמובסת כי שוב, במקום לעמוד שם מולי כקיר איתן, את מתכווצת ונותנת לי להיעלם, ואז שוב אני מדמיינת איך את באה ומוציאה אותי מהחדר ואומרת לי בטון תקיף של אמהות:ילדתי, את חלק מהמשפחה שלנו ואת באה מיד לשבת איתנו לאכול.

אבל שוב את מוותרת עלי.

אמא יקרה שלי, תתני לי להמשיך להיות ילדתך, איבר מגופך, אל תוותרי עלי כל כך בקלות.

אמא, אני צריכה את המאבקים האלה, הם נותנים לי להרגיש את עצמי לבנות את זהותי. להיות אני.

לך זה קשה ומפחיד. אני יודעת, אבל את אמא שלי ואני מבקשת ממך, תתני לי להיפרד ממך בדרך שלי ואל תוותרי עלי.

להיות אדם בפני עצמו, זה לא אומר להתייתם.

אני כל כך צריכה אותך את אהבתך את סלחנותך, בסך הכול אני עושה את צעדי הראשונים בעולם ואני צריכה לדעת ולהרגיש שבכל עת שאסתובב לאחור, אראה אותך שם חזקה, מחייכת חיוך של: יופי, תמשיכי, אני כאן.

אני חייבת להרגיש שהרחם שלך פנוי בשבילי בשעות מצוקה, שאני יכולה להתכרבל שם בתוכו בימים אפורים וקרים.

אתמול רבת איתי כי לא לקחתי סוודר. אודה על האמת היה לי קר, אבל לא לקחת את הסוודר זה להגיד שהגוף שלי שההחלטות שלי, אני אדם בפני עצמו.

אני אדם בפני עצמו, מחליטה מתלבטת בוחרת מפתחת את טעם לבושי את טעם חיי.

נכון שזה קשה לך לראות אותי כאדם עצמאי עם רצונות שונים, כאדם נפרד ולא עוד הילדה של אמא, אבל, כן, אני אדם בפני עצמו וכן, יחד עם זאת אני גם הילדה שלך.

אמא כל שביקשתיך הוא לא לפחד ממני.

כל שביקשתיך הוא שלא תוותרי עלי.

כל שביקשתיך הוא שתאהבי אותי גם כאדם נפרד.

כל שביקשתיך הוא שתישארי אמא שלי.

אוהבת אותך

בתך.