שלום לכן נשים יקרות.
בטורים שלי אספר לכן על חוויותיי כאישה לסביסטית, וכמו כן אפתח בפניכן צוהר קטן, או אולי אף גדול, לחייהן של הלסביסטיות בארץ.
יצויין שהשימוש במילה לסביסטית הינו לשם הקלילות. ברור שלסביסטית = לסבית.
החיים שלי יפים. לאללה. אני חיה בצורה שאני רוצה, ולא מסתתרת. זה לא היה כך תמיד. אני מאוד השתניתי.
פעם הייתי אפרוח פיצפיץ חמוד ותמים. ידעתי מעט מאוד על העולם. גרתי באחת הערים המשעממות בארץ, וחיכיתי שאיזו אישה מדהימה תתחיל איתי.
בעוד שבדיעבד שמעתי שבתל אביב היו חיים תוססים ומלאים בלסביסטיות שיצאו מהארון בגיל שנתיים ורקדו במסיבות עם מליון משתתפות, בעיר שבה גדלתי היה שיעמום המחץ. הייתי תלמידה טובה. ילדה טובה. הלכתי בתלם.
פעם הייתי סגורה כפרח טרי ורענן בתחילת גדילתו. במוחי התרוצצו מליוני מחשבות ומאוויים שרצו להתממש, אבל שום דבר מזה מהם לא קרה. הייתי "ילדה טובה" עם חיים משעממים שהיו בהולד.
פעם הייתי אפרוח פיצפיצון שלא ידע הרבה.
ולא שעכשיו אני יודעת הכל. אבל לפחות אני יודעת יותר.
ועושה יותר.
ומעיזה יותר.
ולא שכבשתי את האוורסט או משהו כזה.
כבשתי את האוורסט של עצמי.
טיפסתי וטיפסתי וטיפסתי וטיפסתי,
ועכשיו אני כאן. למעלה. צופה בעולם בסיפוק ובשמחה.
לא כל הזמן שמחה, כמובן. אני לפעמים עושה דרמות לעצמי.
נכנסת למרה שחורה טפשית.
בכל אופן, הטור הזה הוא הקדמה.
אין לי מושג מה יהיה בהמשך. זה גם תלוי בכן.
יכול להיות שאתן עצות לנשים שנמצאות עמוק בארון, וחוששות לצאת ממנו.
יכול להיות שאספר לכן איך היה במסיבת הנשים שהייתי בה.
יכול להיות שאתן כוח לנשים לעזוב את בן זוגן שמתעלל בהן רגשית או פיסית.
הכל יכול להיות.
אשמח אם תישארו.
Who can translate it?