מאסטריות – עצמית
מאסטר הוא אדם שלמד לשלוט בטבעו הנמוך (מחשבות ורגשות), להתעלות מעליהם ולהתחבר לחלק האלוהי שבו – לנשמתו.
מעבר או חיבור לנשמה עובר דרך הלב ואהבה ללא תנאי.
אנחנו נמצאים בתקופה על כדור – הארץ בה ניתנת לכל אדם ההזדמנות לרפא את העבר, להתחבר להווה – לכאן ועכשיו ולחיות כאלוהי על כדור – הארץ שנבנה עתה מחדש.
אנחנו בזמן מואץ על הפלנטה. המודעות האנושית מתפתחת בכל הכיוונים: מדע, טכנולוגיה ורוחניות. אנחנו בוראים את המציאות. אהבה היא הדרך הרוחנית להיות ולברוא מתוך שמחה ולהתעלות מעל האגו ומאבקי הכוח למקום של שקט ושלווה פנימיים.
האגו שלנו חי תמיד מהעבר או מהעתיד, ההוויה הנשמתית שלנו הינה מעבר לזמן ולמרחב, בה הכול אחד באהבה.
הרגלי עבר, דפוסי התנהגות וחינוך לאורך שנים לימדו אותנו להיות במצב תמידי של שליטה, לאבד את הקשר עם הילד – הפנימי, השמח, הספונטאני והיצירתי ולאבד את הקשר עם ההוויה הפנימית שלנו.
נתנו כוח לאחרים "כחכמים" ויודעים יותר מאיתנו מה טוב ונכון בעבורנו והפכנו לקורבנות של היצירה הפרטית שלנו. פחד לאבד, צורך לשלוט, צבירת רכוש וכוח, היו נחלתנו לאורך ההיסטוריה. איבדנו את האהבה התמימה, הענווה ושיתוף הפעולה.
בכל אחד מאיתנו קיים ניצוץ אלוהי שהוא המורה הפרטי שלנו להדרכה פנימית בדורנו. מאסטר או מורה זה יוביל אותנו בדרכי נועם ושקט אם נדע להקשיב לקולו. התשובות נמצאות בעצמי הגבוה שלנו שיודע את נתיב חיינו.
אשמה, שיפוטיות, ביקורת וכעס. אלו הן דרכיו של הקרבן הפנימי לא לקחת אחריות על המציאות שברא, ואילו בחירה מתוך עצמה פנימית ואהבה, זו דרכה של הנשמה לביטוי יצירתי – בשמחה.
שחרור פצעי העבר וחיי ההווה מחברים אותנו תמיד לעושר החיים, עומקם ומלאותם.