נדודי שינה בישראל
הנושא של נדודי שינה עולה כנושא לדיון בהרבה פורומים רפואיים בכל העולם והופך להיות נושא מרכזי למחקר.

כיום ישנה הבנה גורפת שלשינה יש תפקיד מרכזי ביצירת איכות חיים ובשמירה על הבריאות.

שנת לילה טובה עבור אדם בוגר אמורה להמשך בין 7 ל- 9 שעות.

בינינו, מי מאיתנו לא חווה הפרעת השינה לפחות פעם בחיינו?  לפי הסטטיסטיקה שנערכה באירופה, 95% מהאוכלוסייה חווה לפחות תקופה אחת של הפרעת שינה.

יכולות להיות סיבות רבות לכך שאדם אינו מצליח להרדם בלילה, או שמתעורר לאחר שעות שינה מועטות ולא מסוגל להרדם בחזרה.

לעומת מגוון הסיבות הרב, שבעיקר נובע מהסטרס היומי, תוצאות האינסומניה אחידות: עצבנות, השמנה, תחושת מותשות תמידית, בלבול, בעיות שיווי משקל ובקרת הטמפרטורה הגופנית מתערערת.

תופעת נדודי השינה, אינסומניה, בשפה הרפואית, היא בעיה "שמעלה באופן ניכר את אחוזי התחלואה ולמקרי מוות" מדברי גיורא פילר, מנהל המרפאה להפרעות שינה ברמב"ם וקופ"ח הכללית.

אני, אישית, ב"מלחמת לבנון 2" הייתי אם לחייל בצנחנים.

הדאגה שכרסמה בי בשעות היום לא הרפתה גם בשעות הלילה. ושעות הלילה חלפו לאיטן. לאט מדי.

אבל מאז, מהיום שבו הבנתי שישנה דרך לפתור את הבעיה, ושהפתרון הוא בידי, השתנה המתכון שבו ביליתי את לילותיי. גם בזמן "עופרת יצוקה" והייתי אם ל- 2 חיילים קרביים – השינה לא נפגעה.

אני מזמינה אותך לספר לנו ולקהל הקוראים (אפשר גם בשם בדוי) על חווית נדודי השינה שאת/ה חווה.

אשמח להציע דרכים לשיפור השינה.

קיים מגוון של פתרונות לבעיית נדודי השינה ללא סיוע בכדורים. אצל כולנו ניתן לתקן את המנגנון המביא לשינה. כולנו זכאים לשנת לילה טובה. כולנו יודעים לייצר אותה.

השאלה היא רק איך
אם יש בך רצון לקרוא מאמרים על הנושא יש מאגר באתר:

http://sounderslepp.com
תמר וייל