בית הדין למשמעת של עובדי המדינה הרשיע את ר.- סגן מנהל במרכז לבריאות הנפש, שהיה אחראי על הדרכת אחיות בקורס לפסיכיאטריה בבית החולים - בביצוע הטרדות מיניות. כמו כן, העובד הנ"ל הורשע בביצוע "הטרדה סביבתית" בבית החולים, בגין התבטאויותיו בפומבי בעניינים מיניים וסיפורי בדיחות מיניות בפני חניכותיו. בגין עבירות אלו הושתו עליו אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגה לשנתיים, העברה לבית חולים אחר, ופסילה ל-3 שנים מתפקיד בתחום הדרכת אחיות.
ר' ערער על פסק דינו, ובית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, דחה את הערעור ופסק כדלקמן:
רקע עובדתי
המערער הורשע בבית הדין למשמעת כי נהג לומר ל-י', אחות בבית החולים, שעברה קורס אצל המערער, אמירות כגון: "את יפה", "את בחורה מאד מושכת"... כן נהג לספר בדיחות גסות על ענייני מין בנוכחות המתלוננת ואחיות אחרות במחלקה עליהן היה ממונה.
לאחר הבחינה בקורס, הודיע המערער למתלוננת כי נכשלה בבחינה, והציע לה להיבחן בעל פה. במהלך הבחינות בעל פה החזיק המערער בידיה של המתלוננת, וליטפן. הוא החמיא לה על מראה ואמר: "את יפה", איזה שיער יפה יש לך..."
במועד האחרון לבחינה, החזיק בידיה של המתלוננת וליטפן גם לאחר שהבחינה הסתיימה. המערער הודיע למתלוננת כי עברה את הבחינה, המשיך ללטף את ידה, והמשיך בליטופיו לכיוון שערה, ולאחר מכן בצווארה, תוך שהוא אומר "איזה שיער יפה יש לך", "איזה גוף יפה יש לך". הוא המשיך ללטף את המתלוננת לכיוון החזה שלה, אך בשלב זה היא עצרה את ידו. הוא ליטף את שערה, ושאל: "האם אפשר לנשק אותך בשפתיים"? המתלוננת השיבה "לא", ואז אמר לה המערער "שזה ישאר בינינו, ולא צריך להרוס את הכבוד שיש בינינו".
הטרדה סביבתית
בנוסף, המערער הורשע בבית הדין למשמעת בעבירות שעניינן הטרדה סביבתית, וזאת מאחר שכאשר העביר קורס בפסיכיאטריה, סיפר בדיחות גסות ונהג להשתמש בביטויים מיניים, ובין היתר, דיבר על הלבשה תחתונה של נשים ואחיות במחלקה.
הערעור
המער
ער טען כי התלונות נגדו הן פרי קנוניה שנרקמה נגדו על-ידי ראש הועד ומנהל בית החולים וכי לתלונות נגדו אין יסוד, והשיג גם על חומרת אמצעי המשמעת שהושתו עליו. הוא גם הצביע על נסיבותיו האישיות הקשות.
פסק הדין
בית המשפט העליון קבע כי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998 נועד לאסור הטרדה מינית מתוך מטרה להגן על כבודו של אדם, על חירותו, ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים. המושג "הטרדה מינית" מוגדר בסעיף 3 לחוק וכולל מעשים והתבטאויות מסוגים שונים. בין אלה, נכללים "מעשים מגונים" כמשמעותם בחוק העונשין; הצעות חוזרות או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהן; הצעות או התייחסויות כאלה, אם הן מושמעות במסגרת יחסי עבודה ותוך ניצול מרות, הן בבחינת הטרדה גם אם לא היתה הבעת חוסר ענין מצד העובד; התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו.
"ההטרדה המינית בתחום יחסי עבודה היא חמורה במיוחד. יש בה לא רק מסממני ההשפלה והביזוי המתלווים לכל הטרדה מינית, אלא גם מיסודות ניצול המעמד של ממונה ביחס לעובד הכפוף לו והתלוי בו."
מהי "הטרדה סביבתית"?
הטרדה סביבתית עשויה להיווצר, למשל, כאשר מנהל מחלקה בשירות המדינה תולה על קירות חדרו תמונות פורונוגרפיות, או מרצה הנוהג במסגרת הרצאותיו לנבל את פיו בביטויים גסים בעלי אופי מיני משפיל, או עובד הנוהג להתבטא בביטויים בעלי אופי מיני, לרבות בדיחות ומחמאות בתדירות היוצרת אוירה עוינת במקום העבודה. התנהגויות כאלה הן פסולות גם כאשר הן אינן מופנות כלפי אדם מסוים.
בסיכומו של דבר
בית המשפט העליון קבע כי על רקע נפוצותה של תופעת ההטרדה המינית בשירות המדינה נדרשת לגביה התייחסות עונשית מחמירה.
ערעורו של המערער נדחה, והעונש שהטיל עליו בית הדין למשמעת - נותר על כנו.