|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
 
|
|
תיאור הבלוג:   יש דברים שקורים סביבי שפשוט מעצבנים אותי. רוצה לשחרר קיטור, אך לא רק. רוצה גם לכתוב על דברים יפים וחיוביים והעיקר שיהיה לכולם רק טוב.
|
|
|
|
|
פורסם ב 23/11/2008
|
|
לילה, למעשה זה כבר בוקר יום שבת. בבניין לידנו נערה חוגגת את יום הולדתה ה-16 במסיבה רבת משתתפים. המסיבה מזמן חרגה את גבולות דירתה. בני נוער מתהלכים ברחוב, מנהלים שיחות קולניות מלוות בצחוקים, שירה ומיד פעם גם צרחות קולניות. שכן מנסה להרגיע את העניינים ללא הצלחה.
כשעה מאוחר יותר, ב-2:30 מגיעה ניידת משטרה. השוטרים לא טורחים לצאת מהניידת ובאמצע הלילה מוסיפים להמולה וקוראים ברמקול לבני הנוער: "חברה, להתפזר". כמה ישראלי. כמה סחבקי. ההבנה הזאת כלפי בני הנוער ש"בסה"כ משתובבים ומרעישים". החמודים אומנם מפריעים לכל השכונה לישון, אבל הם צעירים לא?
כמובן שה"איומים" כלפי החברה לא ממש עבדו והם "לא שמו", על המשטרה. עבורם הייתה זאת עוד חוויה שיש לדבר עליה אחרי המסיבה. לאור הפנייה הראשונה ל"חברה" שכמובן לא נשאה פירות, שוב נשמע קולה של המשטרה דרך הרמקול, הפעם בתקיפות מה:"אם לא תתפזרו תוך שתי דקות נפזר אתכם בכוח". הרעש נחלש מעט והמשטרה נעלמה. מיותר לציין שאחרי הופעה כזאת "רצינית" של המשטרה, תוך שתי דקות כל "החברה" חזרו וההמולה המשיכה עד רבע לארבע בבוקר.
הסלחנות הזאת כלפי בני נוער היא בלתי נסלחת. המסר שהם קבלו הוא שמותר להם לעשות ככל העולה על רוחם כי ממילא אף אחד לא יעשה להם כלום. כי אם המשטרה כל כך סלחנית אז איזו צעקה של שכן שלא ישן כל הלילה תשנה במשהו.
זה הזכיר לי יציאה להצגה עם הכיתה של בני. ילדים דחפו אחד את השנה "בצחוק", והמורות היו אדישות לגמרי. זה רק דחיפות, זה לא מכות הם אמרו בסלחנות.
הגיע הזמן להפסיק להיות סלחנים. הגיע הזמן לדרוש ובמקביל לחנך להתייחס בכבוד האחד כלפי השני, להתחשב האחד בשני. הסלחנות הזאת כלפי ה"חברה", היא זאת שמאפשרת את האלימות הגואה בקרב בני הנוער, כי הרי הכל מותר כי אף אחד לא מציב גבולות.
|
|
 
|
|
 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
");
");
|