צביה אלגלי

חדשות לבקרים, אנו מתבשרים על מבוגר שהצליח לנצל ילדות ונערות שהכיר ברשת האינטרנט, בין אם באמצעות גלישה באתרים שונים ובין אם באמצעות צ'יטוט בתוכנות מסרים מידיים (איי.סי.קיו, מסנג'ר ודומיהם). בפרשיות מהסוג הזה, אנו נחרדים ושוקלים צעדינו מול הילדים, אך כהורים, קשה לנו כיום לעקוב ולהבין את הרגלי הבילוי, הלמידה והתקשורת שילדינו מנהלים באמצעות הרשת, כיוון שלא חווינו בעצמנו נעורים ברשת.

סקר TIM האחרון גילה את מה שאנו כהורים כבר ידענו: 72% מבני 13 ומעלה בישראל גולשים. כ-4.4 מיליון גולשים ישראלים באינטרנט, מהם כ-900 אלף ילדים. מחקר אחר שנעשה בישראל גילה, כי מחצית מהילדים הישראלים בגילאי 6 עד 12 גולשים באינטרנט. הסקרים לא מתייחסים אל העובדה שהאינטרנט הוא לא אותו אינטרנט עבור ילדים, בני נוער, מבוגרים, קשישים, נשים גברים – לכל קבוצה באוכלוסיה יש מטרות ואזורים אחרים ברשת. לדברי צביה אלגלי, מומחית לתרבות דיגיטלית ויועצת לאיגוד האינטרנט הישראלי בנושא "שימוש נבון ברשת", הפער הדיגיטלי המעודכן כבר לא קשור למרכז ופריפריה גאוגרפית, או דמוגרפית, אלא הוא נמצא בתוך הבית: ביננו לבין ילדינו.

לדברי  אלגלי, אנו כהורים, לא ארגנו בהתבגרותינו מפגשים רבי משתתפים במשחק וירטואלי עם חברים מכל העולם, לא עשינו שיעורים יחד עם עוד כמה ילדים בפורום, ולא השתמשנו בתוכנת מסרים מידיים. לכל היותר, עשינו שיעורים עם חבר בסיוע הטלפון, או נפגשנו בקבוצה ללמוד למבחן - עם ילדים שהכרנו. אם ניהלנו יומן - עשינו זאת בסתר, ולא העלינו אותו לרשת, קרוב לוודאי שגם לא הראינו אותו לאנשים שאיננו מכירים על מנת לקבל תגובה – מה שמתאפשר היום בקלות רבה בבלוגים.

אחת התהיות שמעלים ההורים לגבי גלישת ילדיהם באינטרנט היא שאולי הוא גורם לניכור ולתקשורת לקוייה בין ובתוך משפחות. הורים רבים מוטרדים מכמות השעות שילדים מבלים מול מסכים בכלל ומול מסך המחשב בפרט, חוששים מהתמכרות, משיחות של ילדיהם עם זרים שעלולים לפגוע בהם פיזית ונפשית, מפורנוגרפיה ותמונות קשות שהם עלולים להיחשף אליהן. יחד עם זאת, בודדים הם אלה המעלים על דעתם ניתוק מהרשת. מה שלא קל לביצוע כלל וכלל, אם לוקחים בחשבון, כי היא מצויה בכל מקום: בטלפון הנייד, בספריות, אצל חברים, בבתי קפה, ובעיקר משום שזוהי גזירה של ניתוק מחברים, ממקורות מידע, מקניות, סידורים ומהרבה פינוקים נוספים שכבר התרגלנו אליהם. מחקרים שנעשו בעולם מצביעים על כך שמידת החשיפה של ילדים לסכנות ברשת, עולה ככל שעולה מידת החשיפה למידע ותוכן איכותי. הטוב והרע הולכים יד ביד, וק

שה מאד להפריד ביניהם.

על אף שיש מודעות לתכנים לא ראויים ולחשיפה של ילדים לפניות שעלולות לסכן אותם, ברור לנו שהיתרונות מרובים מהחסרונות, והחשוב ביותר: ניתן להימנע מחלק גדול מהם. הדרך היא: חינוך, למידה ומודעות.

מה חשוב להורים לעשות כדי לצמצם את פער הדורות הדיגיטלי? הנה טיפים לצמצום הפער הדיגיטלי במשפחה שלכם:

הכירו את האינטרנט 
אתם, כהורים, חייבים ללמוד אודות האינטרנט דרך האינטרנט ולחפש הדרכה בכל דרך שהיא: להתעניין, לשאול, להירשם לקורס, לקרוא, לקחת שיעורים פרטיים. צריך להתעדכן בתקשורת הרחבה שהוא מאפשר וביתרונות הרבים שהוא פותח, על מנת להנות מהם וגם כדי להיות מסוגלים לכוון בני נוער ל"מה כן" ולא רק ל"מה לא".

התעניינו
רצוי להתעניין אצל הילדים מה הם אוהבים לעשות ברשת: זוהי הזדמנות מצויינת לזמן איכות והקשבה, שממנה תוכלו להפיק מידע רב ערך אודות הרגלי הגלישה של ילדיכם ותחומי העניין שלהם.

גישה פתוחה
חייבים לשמור על גישה פתוחה, מתוך הבנה שייתכן שלעולם ילדים יידעו בתחומים מסויימים, יותר מאיתנו אודות חידושים ברשת.

סינון
חשוב ללמוד אודות אפשרויות של סינון, נושא שמתאים במיוחד לגילאים צעירים, שבהם לא ניתן לסמוך עדיין על ה"שוטר הפנימי" של הילד.

נסחו כללים ברורים
צריך לזכור, שלא להפקיר את הילדים לבדם מול המסכים: בגילאים בוגרים וצעירים כאחד חשוב להעביר מסרים חינוכיים ברורים, וכללים פשוטים להבנה וליישום כיצד לנהוג במקרים של הטרדה או חשיפה לתכנים לא ראויים. צאו לגלישה משותפת. אם תתחילו בגילאים צעירים, תוכלו להנחיל לילדיכם הרגלים נכונים ולהנות הנאה כפולה: מלמידה מואצת ומהשליטה שיש לילד שלכם בטכנולוגיה.

הסכם גלישה משותף
נסחו הסכם גלישה משותף. טיוטת הסכם שתוכלו להשתמש בה כבסיס נמצאת באתר איגוד האינטרנט הישראלי . שתפו את ילדיכם בניסוח והגיעו איתם להסכמות אודות זמני הגלישה, טיפול בתכנים לא ראויים, התקנת סינון, מעקב אחר דוא"ל והשתתפות בקהילות ועוד.

מתעניינים בגלישה בטוחה ברשת? בקרו בקישור הבא.