|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|  
|
|
|
תיאור הבלוג:   הוא מגיעה יחד עם כל ההתעללות שהיתה, אבל בניגוד לדברים שמשאירים מאחור, הוא נשאר.
הוא שואב את האור אליו, לא מאפשר להצליח באמת לחייך, הוא נמצא גם אחרי כל טיפולי הפסיכולוגיה והתרפיה למיניהם.
הוא הולך רק אחרי שמרפאים אותו אנרגטית, הוא הופך לאור.
|
|
|
|
|
|
פורסם ב 19/11/2010
|
|
|
מציאות שנראית דומה מאד למציאות אמיתית, יש רק כמה עיוותים ברקע, אבל השאר מלא עיגולים ומשולשים וכל מה שצריך, כדי שהעולם ייראה אמיתי לפחות כלפי חוץ. החומר מושלם, החיוך זוהר כמו של החתול של עליסה, הקפלים בבגד נופלים בדיוק בזוית הנכונה, והריק בפנים נשאר כמו תמיד, אין שינוי. נו, לפחות יש משהו אחד שמצליח לשמור על הנוכחות שלו גם אחרי שנים רבות, מטריד בדיוק באותה מידה שהטריד בהתחלה, ואי אפשר להתרגל אף פעם.
ככה זה מתחיל, המשך אולי יבוא תלוי בחוט הכתיבה שמושך לאנשהו וגם בחשק שלי להמשיך את ההתחלה.
עכשיו לבחור תמונה של חיוך וחתול (ברור שיש).
|
|
|
 
|
|
 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
");
");
|