שלי יחימוביץ נולדה בשנת 1960. עיתונאית בכירה, אשת רדיו וטלוויזיה וסופרת ישראלית. בוגרת החוג למדעי ההתנהגות (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה) באוניברסיטת בן גוריון.
יחימוביץ' החלה את דרכה העיתונאית בזמן לימודיה בבאר שבע ככתבת על המשמר בדרום ואחר כך ככתבת רשת ב' של קול ישראל בדרום, משם המשיכה לתפקידי כתבות בכירים בתחומי העבודה, הכלכלה והפוליטיקה. הגישה את מגזין הכלכלה "צבע הכסף" של רשת ב', ואחר כך הגישה וערכה במשך שבע שנים את תוכנית הרדיו הפופולארית היומית "הכל דיבורים", שם נטלה חלק פעיל וחשוב בעיצוב סדר היום. היא הביאה אל הפריים טיים הרדיופוני את העיסוק בעניינים פמיניסטיים, ויחד עם חברתה כרמלה מנשה העניקה לראשונה ובעקביות בימה נרחבת לנשי "ארבע אמהות", עד ליציאת צה"ל מלבנון.
באוקטובר אלפיים עזבה את רשת ב' והצטרפה לחברת החדשות של הערוץ השני, שם הגישה את תוכנית הראיונות "פגוש את העיתונות", והיתה בעלת טור אישי דעתני בנושאי חברה וכלכלה, "גילוי דעת", במגזין "אולפן ששי". בו בזמן הצטרפה גם לגלי צה"ל, שם הגישה פעם בשבוע את תוכנית האקטואליה של רזי ברקאי "מה בוער". בטורה האישי הביאה פרשנות כלכלית רעננה וקוראת תיגר, חשפה קשרי הון ושלטון, ולא היססה לתקוף את בעלי ההון הגדולים ביותר.
בכל תפקידיה כעיתונאית קידמה יחימוביץ' נושאים הקרובים לליבה, מבלי לנסות לעטות מסכת של אובייקטיוויות.
היא כתבה שני רומנים שהיו לרבי מכר: "אשת איש" אשר יצא לאור בשנת 2001, ו"משחקי זוגות", 2004.
בנובמבר 2005, שבועיים אחרי בחירתו של עמיר פרץ לראשות מפלגת העבודה הודיעה יחימוביץ על עזיבתה את העיתונאות, כניסתה לפוליטיקה, והתמודדות על מקום ברשימת מפלגת העבודה לבחירות לכנסת השבע עשרה.
ליחימוביץ שני ילדים, בני 15 ו-10, היא מתגוררת בתל אביב.
