אחר הצהריים, יום לפני ערב החג, הבית סוף-סוף נקי והבת שלי עסוקה במשחק עם הצעצועים שלה. זה הזמן להתחיל לבשל. נכנסתי למטבח במטרה להכין מיני מטעמים עבור האורחים שהזמנתי לסעודת החג ולתדהמתי גיליתי ששכחתי לקנות מספר מצרכים הכרחיים עבור אחד התבשילים. לצערי בעלי נאלץ להישאר עד מאוחר בעבודה, ולכן לא היה לי את מי לתזז, אז אספתי במהירות את הילדה בסלקל, את הארנק ואת מפתחות הרכב וטסתי לסופר הקרוב בתקווה שכל הסיפור יגמר לכל היותר תוך חצי שעה.
כשהגעתי לסופר, נוכחתי לראות שכמעט לא נותרה חניה. בלית ברירה החניתי את הרכב כחמישים מטרים מהכניסה וצעדתי לעברה בנחישות.
בתוך הסופר הסתובבו להם כמעט כל באי העיר. הבנתי מיד שהאומדן שלי היה מוטעה ושכל העסק ייקח לי לא פחות משעה. פתאום מישהי שראתה אותי נכנסת שאלה אותי אם אני צריכה עגלה והצביעה על אחת שהייתה פנויה. הודיתי לה והתחלתי להעמיס את כל המצרכים לתוכה. נדהמתי לראות שבמשך הקניה אנשים כל הזמן חייכו אליי, נתנו לי לעבור ואף הציעו לי לא פעם את עזרתם. חשבתי לעצמי: "מה קרה לאנשים היום שהם כל כך נחמדים?"
כנראה שאווירת החגים עושה לנו טוב. יש באוויר הרגשה נעימה של אופטימיות ושמחה, של תחושת שייכות ו"ביחד".
מה שגרם לי לשאול את עצמי: "האם רק בחגים וחלילה ברגעי משבר וחירום אנחנו יודעים להתאחד ולהראות את הצדדים היפים שלנו, או אולי נוכל להתנהג כך גם במשך כל השנה?".
מארבעה יוצא אחד...
משל קבלי ידוע מספר שארבעת המינים מייצגים ארבעה פלגים עיקריים בעם ישראל. כפי שארבעת המינים נבדלים זה מזה ולכל אחד מאפיינים שונים הייחודיים לו, כך גם חלקי העם
השונים נבדלים האחד מהשני.
בחג הסוכות אנו נוהגים ליטול את ארבעת המינים ולחבר אותם יחדיו לאגודה אחת. על פי הקבלה מנהג זה מסמל את החיבור שעלינו ליצור בינינו. דווקא החיבור בין החלקים השונים, על אף ההבדלים הרבים, הוא שיוצר דבר אחד שלם וחזק.
דוגמה לחיבור הטבעי והרצוי אפשר לראות בגוף האדם. כל התאים בגוף מתחברים זה לזה על ידי נתינה הדדית לטובת הגוף כולו, כשכל תא בגוף מקבל את הדרוש לקיומו ובכל יתר כוחותיו הוא דואג לכללוּת הגוף.
אמנם בשונה מהגוף החי, בבסיס ההתנהגות האנושית ניצב האגואיזם, שמעדיף תמיד את האינטרס האישי והצר של היחיד על פני טובת הכלל. אבל אם כולנו ביחד נעשה מאמץ להתחבר מעל לפילוג שבינינו, וכל אדם יגייס את יכולותיו הייחודיות לו כדי שנחזור להיות אומה אחת מלוכדת, יתגלה בינינו כוח מאחד של אהבה.
ללמוד מהטבע
כדי שמערכת חברתית תוכל להתקיים בביטחון ובשלווה, עליה להיות מושתתת על אותם חוקים שפועלים בגוף האדם ובכלל מערכות הטבע – חוקים של הרמוניה ונתינה הדדית.
תקופת החגים מהווה עבורנו הזדמנות נפלאה להתעלות מעל למחלוקות, לפירוד ולשנאה ולפתוח דף חדש בחיינו. אם ננצל את האפשרות ונתאחד, אז האהבה תתגלה בינינו, ותמלא את לבנו בשמחה ובאושר לא רק בתקופת החגים.
____________________________________________________________________
שלי פרץ: שחקנית, סופרת וכתבת "קבלה לעם". בת 29, נשואה, אמא טרייה. בעלת טור בYNET יחסים "שאלה של קבלה".