אירוע לרגל השקת מגזין בגדי הים 
ערב קודם לפני האירוע אני צובעת בלק ישן של שאנל את רצועות העור של הסנדלים ומפנטזת על סושי, תזמורת ג'אז, אנשים יפי תואר וסטייל עלק חו"ל , בבוקר למחרת עם עיון בתמונת המגזין לדידי הן פרונו זול משעמם ואנכרוניסטי (www.nrg.co.il/online/12/ART1/420/226.html),  
הציפיות צונחות ואני עמלה למצוא ברחבי הרשת הפקות אופנה של בגדי ים שהן סקסיות ולא זנותיות משהו אלגנטי (http://www.fashionlines.com/2006/apr/fashionSwarovski.php)וספורטיבי (http://www.speedo.com). במקביל עולה התקווה שבניגוד לכל הציפיות יהיה מדהים...כי הרי ההזמנה הזאת היא מעין כרטיס פייס שאני מחזיקה בו אחרי שקראתי מיליון אלף פעם כמה סיכוי הזכייה הוא נמוך, אבל בגלל שאני אף פעם לא מתפתה ורק להפעם הפלתי חלל את חומת המגן שמספק ההיגיון הפרקטי שלי, אני מצפה מהמציאות להתעלות על עצמה ולהפתיע אותי.

 
קולאז תמונות מהאירוע (צילום:שירה כהן)

המון אנשים, מוזיקה חזקה, ארטיקים של "שטראוס", אלכוהול, אנשים יפים ומסכים עם תמונות מהמגזין. גם אם נדירים הם האנשים שיש להם פנים וגוף שיכולים לספק להם עבודה כדוגמנים, ללא העיצוב והרקע הנכון היופי נראה סתמי ויש מעט מאד אנשים שבאמת מושך להסתכל עליהם. מהכרות אישית עם התחום אני יכולה לכתוב בביטחון שכל אחד יכול לצאת מושך,כריזמטי,מעניין,ייחודי ובמקרים רבים גם יפה (גם אם לא דוגמן) אם הוא מופקד בידי הצלם הנכון, כך שללא הפילטר הזה הקסם מעט הולך לאיבוד. ולגבי הPhotoshop, המושמץ תדיר ע"י קנאים מנפצי אשליות, הוא הופך את "היפה" ל"מושלם" ואת ה"מושלם" ל"אלוהי".

לוקח קצת זמן עד שמתרגלים לאווירה בהתחלה התמקמנו בשוליים וחשבתי מאה פעם לפני שהעזתי לצלם אח"כ פנינו לאזור הכניסה שם התרכז האקשן. זיהיתי את המפורסמים לפי המצלמות שהופנו אליהם.  התחלתי להרגיש יותר חופשייה האנשים האלו, שאת רובם איני מזהה, כל כך רגילים למצלמות עד שאין כמעט סיכוי לחטוא בחוסר נימוס ואפשר להתגבר על המבוכה ליהנות מהארטיק מיני שכבר אינו קפוא מידי ולסיים את הלילה עם חומוס בגלל שבכל זאת לא היה סושי.

 
דוגמניות מתראיינות (צילום:שירה כהן)
 
דימונה דימונה
הפעם היחידה בה עברתי בדימונה הייתה כשהאוטובוס חזרה לת"א עצר למנוחה של כמה דקות . שם בתחנה המרכזית של דימונה מצאתי חנות תבלינים- מאכלים- ממתקים –תכשיטים  הודית ("תבליני קנדי קנדלקר") שהראתה לא שייכת למקום ולכן  מושכת  מול מראה השיכונים הכעורים של העיר .  ההצגה "דימונה דימונה"  לא מתרחשת בליבה של העיר עצמה, זהו שם של פלאפליה (על משקל חומוסיה) המעוצבת בסגנון פונדק דרכים אמריקאי, כפי שאנו מכירים מאין ספור סרטים המתרחשים במדבר האמריקאי ובאים לספר על אנשים שמתקיימים מחוץ לזרם המרכזי , עם אותו קומקום קפה שקוף ריהוט עץ בלוי כמעט בלי שום רמז לסמן של השוליים המקומיים כמו "כתר פלאסטיק", או תמונות של רבנים. לתוך תפאורה זו נוצקות דמויות בעלות מאפיינים ספציפיים של השוליים המקומיים: אישה מזרחית, גבר מזרחי, אישה רוסיה, שבעקבות הופעתו של נציג הזרם המרכזי (גבר אשכנזי פזמונאי נערץ יוצא להקצה צבאית) נאלצות להגדיר מחדש את מקומן אך הפעם ביתר גאווה מודעות ובהירות ביחס לזהות שלהן.

"בימת קדם" (http://www.bimatkedem.co.il – האתר בהקמה ) המעלה הצגה זו, היא גם הוצאת ספרים ומוציאה לאור של כתב העת "הכיוון מזרח",  הוקמה בתחילת שנות ה- 80  "כדי לקדם נושאים מזרחיים וחברתיים בתרבות הישראלית". ההצגה אינה כופה על הקהל ערות או מודעות פוליטית חריפה כפי שניתן למצוא בספרי עיון, כדוגמת ספרו של פרופסור יהודה שנהב "היהודים-הערבים: לאומיות, דת ואתניות,"  או בשירתו של סמי שלום שטרית (http://www.notes.co.il/sami/index.asp), אלא פונה בנעימות ובמבט שהוא "בגובה  העיניים" ובכך יוצרת קשר נעים ומידי עם הקהל. צוות השחקנים משדר משהו נינוח וסימפטי שלעיתם קרובות הוא נדיר על בימת התיאטרון ואפשר שהיכולת הזו לביטוי  חמים ולא מנוכר כמעט ללא גימיקים וגינונים מיותרים היא זו שגורמת ל"שעתיים כולל הפסקה" לעבור במהירות.

ג'ונאיצ'ירו טניזקי
ג'ונאיצ'ירו טניזקי (יפן 1886-1965)  כתב סיפורים, רומנים, מחזות, תסריטים מאמרים  שירים ותרגומים היה מועמד לפרס נובל  לספרות אך לא זכה בו. "סקירת יצירתו ממבט –על מגלה שטניזקי חשף עבורנו את הכמיהה שבנפש האנושית, הן את הכמיהה הארוטית והן את הכמיהה הנוסטלגית, הן את הרצון לשבור כל גבול והן את הצורך לשמר את החוק המשפחתי..." מתוך האחרית דבר של דורון ב.כהן.

"עוד במהלך החלום היה לי ברור שהעובדה שאני רואה צבעים עזים כל-כך בחלומי  היא הוכחה ברורה להחריד להתמוטטות עצבים, אבל בכל מקרה דבקתי בחלום. כף רגל שמאל כפולה וכף רגל ימין כפולה נראו צפות בתוך מים, עורן לבן מאין כמוהו אך על-פי צורתן ברור היה שאלו רגליה שלה"
 מתוך "המפתח"  תרגם מיפנית והוסיף אחרית דבר דורון ב.כהן כתר הוצאה לאור 2004.

עד כה תורגם לעברית רק "המפתח". כולי תקווה שיצאו תרגומים נוספים.