העץ, סרטה של ג'ולי ברטוצ'לי מבוסס על ספרה של ג'ודי פסקו "אבינו בתוך העץ".
העלילה
דון היא אם צעירה לארבעה ילדים נפלאים שחיה חיים קסומים עם בעלה ומשפחתה בנופיה עוצרי הנשימה של אוסטרליה. לאחר מותו הפתאומי של בעלה, דון חייבת להתמודד עם העצב ובאותה עת לדאוג לארבעת ילדיה.
לסימון, בתה בת השמונה, קשה יותר מהאחרים. היא חולקת סוד מאד מיוחד עם אמה: היא שומעת את אביה לוחש לה מבעד לענפי העץ הגדל בחצר ביתם. היא בטוחה שהוא שב כדי להגן עליהם, ולכן היא מבלה שעות נוספות ליד העץ ועליו בשיחות עם אביה. במהרה, דון עצמה מסתחררת מהנוכחות העוצמתית של העץ. כאשר היא מתחילה לצאת עם גורג', המעסיק החדש שלה, נוצר קושי בקשר בין סימון לאמה. בעוד הענפים חודרים אל תוך הבית ושורשיו הורסים את יסודותיו, בוחרת סימון כאות מחאה נגד אמה, לבנות לעצמה קן פרטי בין צמרותיו כדי להגן עליו. דון מתקשה לקבל את העובדה שהעץ משתלט על ביתה ומשפחתה ונאלצת לקבל החלטות בקשר לחייה החדשים.
על השחקנים
שארלוט גנסבורג, שמשחקת את דון היא אחת הכוכבות הגדולות ביותר של הקולנוע הצרפתי. לאחרונה זכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל קאן על הופעתה בסרט " ANTICHRIST" של לארס פון טרייר. כמו כן הופיעה בסרטו עטור הפרסים של אלחנדרו גונזאלס אינייריטו "21 גראם", " I'm not there " של טוד היינס ו"ג'יין אייר" של זפירלי. שארלוט היא גם זמרת ומוסיקאית מוערכת, כשאת אלבומה האחרון הפיק המוסיקאי בק. שארלוט היא בתם של השחקנית והזמרת הבריטית ג'יין בירקין והמוסיקאי והזמר הצרפתי סרג' גנסבורג.
מרטון צ'וקאס שמשחק את ג'ורג', יליד ניו זילנד, הפך לאחד השחקנים המועסקים ביותר בזירה הבינלאומית. השתתף בסרטים רבים וביניהם: "אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון, "ממלכת השמיים" של רידלי סקוט ו"שר הטבעות" של פיטר ג'קסון.
ריאיון עם ג'ולי ברטוצ'לי
הבמאית ג'ולי ברטוצ'לי – החלה את דרכה בקולנוע כעוזרת במאי לשמות כמו קיזישטוף קישלובסקי וברטראן טברנייה. היא גם ביימה כמה סרטים דוקומנטריים מוערכים. סרט הבכורה שלה "מאז שאוטר עזב" אותו היא גם כתבה, זכה בשבחי הבקורת והקהל וגם זכה לכמה פרסים יוקרתיים וביניהם הפרס הגדול של שבוע המבקרים בפסטיבל קאן 2004 ובפרס הסזאר הצרפתי כסרט הביכורים הטוב ביותר.
כיצד הגעת לביים את רב המכר של ג'ודי פסקו?
תמיד רציתי לעבד לקולנוע את ספרו של איטאלו קלבינו "הברון בעץ" אבל זה לא התאפשר. חיפשתי סיפור ובמרכזו עץ – זה היה כמעט אובססיבי. בת דודי נתנה לי את הספר "אבינו בתוך העץ". מבחינתי זו הייתה התגלות. הסיפור ובמרכזו העץ הצית את דמיוני, והנושאים שלו נתנו לי השראה מספיק חזקה כדי שאתחיל לביים את סרטי השני.
מפיקה אוסטרלית, סו טיילור החזיקה בזכויות הספר. אני ומפיקתי, יעל פוגל, יצרנו עמה קשר ולאחר שהיא צפתה בסרטי "מאז שאוטר עזב" התחלנו לעבוד ביחד. הספר נכתב מנקודת מבטה של הילדה, אבל אני בחרתי לצרף גם את הצד של האם. רציתי לעשות סרט למבוגרים, עדין אך מלא הומור. הוא מפלרטט עם הרעיון של עולם העל טבעי אך מושרש חזק בפשטותו ובמציאות.
ממה הוקסמת בסיפור?
שני דברים: כיצד מתמודדים עם מוות, וכיצד עצבות מניעה דמויות לכיוונים אחרים, כדי למצוא תנחומים בדמיונם. סימון, הבת הקטנה, מסרבת להיות עצובה, לכן היא מנסה למצוא דרכים אחרות לקבל את מות אביה. למעשה, זה דומה לסרטי הראשון – רק ששם היה מדובר בשקר, בהסתרת המוות. בסרט "העץ" מתעלה הכוח הבלתי נלאה של החיים המתגברים על העצבות. קולו של האב לא נשמע אף פעם, הוא נותר כלחישה, רשרוש העלים, קולות של חיות ורוח, המתערבבים ללחש בלתי מובן, אשר מעורר ספקות אבל לא הופך לעולם לבלתי מציאותי.
שורשי העץ אכן גדלים בקצב מרשים, אך מנקודת מבט מציאותית, הבצורת שמשתלטת על כל המחוז היא הגורמת לכך. כמו בחיים, קיים איזון בין שירה לרגישות, ספק מול מיסתורין, דימיון מול מציאות, רגש והומור, קלות דעת מול עצב. כאשר קורה לך משהו נורא, אתה יודע שאתה חייב לחיות עם העצב. אבל אתה יכול לשנות זאת תוך כדי ניווט הרגש הזה למחוזות אחרים.
כיצד מצאת את העץ, שהוא הגיבור הראשי של הסרט?
חשקנו בעץ תאנים שגודל במפרץ מורטון. עלילת הספר והסרט מתרחשת בפרברי בריסביין, כך שהיה לנו נוח לחפש שם, רק לא ידענו שהעץ הזה נפוץ מאד באיזור וגילינו מאות עצים כאלה. מציאת העץ הנכון הייתה משימה חשובה ביותר, אסור שיהיה מוקף בעצים נוספים. רצינו עץ בודד עם חלל מספיק גדול כדי לבנות סביבו את בית המשפחה, כי הקשר בין השניים חשוב לסיפור. הוא גם היה צריך להיות גדול. הסיפור הוא אודות טבע, כיצד הטבע תמיד יהיה חזק יותר מבני אנוש, תחושה שמתחזקת במיוחד באוסטרליה. אבל לא רק את גודלו חיפשתי. רציתי עץ עם אופי, שיקרין מסתורין, פחד לצד יופי. יכולנו כמובן להתפשר ולבנות עץ, אך התעקשתי למצוא את הדבר האמיתי מן הטבע, וכשהוא נגלה לעינינו כל החיפוש היה שווה. - מתחת לגבעה, כשנוף מדהים פרוש למרגלותיו. לעתים, עשרים אנשים עלו עליו והוא נשאר יציב ואיתן.
מדוע בחרת את שארלוט גנסבורג?
בהתחלה לא חשבתי עליה כמתאימה כי היא נראתה לי צעירה מדי לתפקיד. רק שכחתי שהיא בעצמה כבר אם. היא הייתה דון מושלמת, אם, נערה ואישה באותו הזמן. שארלוט היא שחקנית מדהימה בעלת נוכחות חזקה. היא מקסימה ומעודנת. כל מה שצריך הוא ללחוש לה כמה מילים, וזה מספיק לה להיכנס לתפקיד בצורה מושלמת. היא קורנת על המסך. מתנה מושלמת לסרט!
להשתתפות בהגרלה לחצי כאן. ההגרלה לגולשות אסימון החברות באתר בלבד. אינך חברה? הרשמי עכשיו
_______________________________
העץ THE TREE
הקרנות בדולנוע דיזנגוף החל מה-29.9.10
בימוי ותסריט – ג'ולי ברטוצ'לי
צלם – נייג'ל בלאק
שחקנים: שארלוט גנסבורג – דון, מארטון צ'וקאס – ג'ורג', סימוני – מורגנה דייויס
צרפת/אוסטרליה 2010
אורך הסרט: 100 דקות