" וואו! את לא מבינה איך טלטלת אותי...סוף סוף מבינה את הביטוי: שנינו ביחד וכל אחד לחוד! עכשיו אני יודעת שזה בסדר שהוא יושב בפינה שלו סגור ומסוגר ואני בפינה שלי . עכשיו גם יודעת מתוך מפת הלידה - שיש לו עולם רגשי עשיר וחשוב לו להיות לבד. את לא מבינה איזה לגיטימציה נתת לי היום להבין שמוטב שנינו ביחד וכל אחד לחוד, מאשר שנהיה צמודים וחונקים אחד את השני".
מודה ומתוודה: זו הייתה אחת השיחות אם לא ה...:)
שיחת ייעוץ נומרולוגית בה התרגשתי ביחד עם איתה. המעניין הוא שהזיכרונות המוקדמים שסיפרה לי, והגלגול הקודם שלה - חברו להם יחדיו לגיבוש תפיסת עולם בה היה לה צורך לערסול תמידי. שיאהבו אותה. שיגידו שהיא נהדרת ומקסימה. וכמה מרצה הייתה את כל העולם כדי שיגידו לה איזה מילה טובה! אפילו הלידה שלה הייתה קשה. לא רצתה לצאת מרחם אימה שם קיבלה הזנה צמודה. שם הרגישה יותר משנינו ביחד וכל אחד לחוד. שם הביחד היה ממש ביחד.
המעניין שבגלגול הקודם היא הייתה תינוקת נצחית עם תלותיות רגשית ופחדי עזיבה.
עם נטייה למצבי רוח וחיפוש אחר גזעים להישען עליהם. תלותיות זו באה לידי ביטוי בזוגיות שלה. תמיד חיפשה היא מילה טובה מבעלה. את המגע האימהי. השיתוף. את אלה היא לא קיבלה ולא הבינה למה הוא לא מספק לה.היא לא הבינה, שעל מנת להשתחרר מתחושת תלותיות שכזו- עליה לחיות עם בעלה באווירה של : שנינו ביחד וכל אחד לחוד ולא כל הזמן ביחד. פרט לזה הנכות הרגשית של בעלה לא אפשרה לו להתקרב אליה.
אלו זיכרונות מוקדמים עלו בשיחת ייעוץ נומרולוגית?
ומהו ההקשר בינם לבין: שנינו ביחד וכל אחד לחוד? אז ככה...
בזיכרון הראשון תארה היא את עצמה ילדה קטנה בת 3 שוכבת מכורבלת וישנה על הבטן של הכלב שלה. היה לה מאד רך ונעים. בזיכרון השני היא ואחיה הקטן, שתמיד היו ביחד- מתגלגלים ונהנים כל אחד בתורו, על סליל חוט ענק ...היה ממש כיף ביחד.
המעניין היא הפרשנות לזיכרונות אלה וההשלכה שלהם על החיים שלה כיום.
ונתחיל בראשון. זיכרון מתאר תמונה של ילדה הזקוקה להמון חום, מגע ואהבה אותם מקבלת היא מהכלב. לימים- כאשר היא גדלה, תחושה זו קובעת את השקפת העולם שלה. זו תפיסת העולם שלה. תמונה של ביחד! קשה לה כאשר היא לבד. לא מעניין אותה שנינו ביחד וכל אחד לחוד...
בשיחה זו – הרחבתי לה את השקפת העולם.מזווית של 10 מעלות ל- 180 מעלות. פתאום ראתה היא שאפשר גם אחרת. שבהחלט אפשר שנינו ביחד וכל אחד לחוד וזה אפילו יותר כיף! כנ"ל גם בזיכרון השני. לא חובה תמיד להיות ביחד. האושר שלה יכול לבוא גם בלהיות לבד במיוחד כאשר הבעל לא יודע להיות ביחד. לו יש את העולם הרגשי שלו בו הוא לא משתף אף אחד.
"חבקי את עצמך! תאהבי את עצמך! תראי כמה נפלאה את וכמה עוצמות וחוזקות יש בך! את לא זקוקה לאף אחד שיגיד לך את זה" אמרתי לה..
עיניה נצצו מדמעות התרגשות. " הצורך להתכרבל. שיחבקו אותי. יאהבו אותי. תסכל אותי כל השנים. עכשיו אני יודעת שיש פתרון. ואני מסתכלת על זה ויודעת מאיפה זה בא. היום אני יכולה להסתכל על זה מהצד. להתמודד עם התחושה הזו וגם לצחוק עליה. לפעמים נורא בא לי להיות לבד אבל משהו בפנים רוצה ביחד. עכשיו קבלתי לגיטימציה שבאמת עדיף: שנינו ביחד וכל אחד לחוד!"
ציונה אבירם- נומרולוגית