השמנה

 ההשמנה הינה מגיפה כלל עולמית,היא אינה רק עניין אסתטי אלא בראש ובראשונה, ההשמנה היא עניין בריאותי, היא מגבירה את הסיכון למחלות כרוניות שונות כגון:סוכרת מסוג 2,יתר לחץ דם ומחלות לב.כדי לטפל בהשמנה צריך קודם כל לשנות חשיבה ולהבין שהכל מתחיל בראש:ההרזיה תתחיל כאשר המוטיבציה של המטופלים שלכם היא פנימית,רק שילוב נכון של טיפול תרופתי\תוספי תזונה המלווה בשינויי הרגלי אכילה ופעילות גופנית יוביל להצלחה.עיי"הסבר נכון לאוכלוסייה זו נוכל לסייע להם להימנע מסיבוכי ההשמנה ,שעלולים לקצר את תוחלת חייהם.אני באופן אישי מאמינה שטיפול בהשמנה כולל לפי דברי הרמב"ם בריאות: בלי רוגז יאזן אוכל וירבה תנועה.

השמנה

השמנה מוגדרת כהצטברות שומן תת-עורי בגוף.זהו מצב שבו משקלו של האדם גבוה יותר מהמומלץ, בהשוואה למדדים שנקבעו על פי גיל, מין וגובה. ישנם מספר קריטריונים להגדיר השמנת יתר :

1.עליית משקל הגוף הכולל למעל 15% מטבלת המשקל המומלץ.

2.מצב בו מסת הרקמות השומניות עולה על כ-30% ממסת הגוף הכוללת לגבר ו-40% לאישה.

3.מדד מסת גוף,כלומר BMI של מעל 30.

BMI=משקל\(גובה בס"מ)בריבוע.

יש לציין שמדד זה עלול להיות מופרז אצל אנשים שריריים,ומופחת אצל אנשים אשר איבדו מסת שריר(כגון:קשישים).

4.מדידת היקף המותניים:נשים>88 ס"מ,גברים>102 ס"מ,היקף הבטן מצביע על בטן גדולה ומהווה סכנה בריאותית.אצל נשים הסכנה לבריאות בעקבות מצב זה נמוכה יותר בהשוואה לגברים.

סיבות להשמנה: בעיית ההשמנה יכולה להיגרם כתוצאה משילוב של גורמים סביבתיים וגנטיים:

1.נוצר מאזן קלוריות חיובי עיי" הכנסת קלוריות עודפת לגוף ופחות הוצאה אנרגטית,עודף הקלוריות נשמר ברקמות השומן ומתרחשת השמנה.תהליך זה נובע כתוצאה מהיעדר פעילות גופנית, סגנון חיים המעודד פעילויות בישיבה(צפיה ממושכת בטלויזיה,פעילות מול מחשב ונסיעה ברכב גם למרחקים קצרים),שעות עבודה ארוכות וחוסר תנועה בסיסי.

2.סוג המזון:(יותר שומנים וסוכרים מעובדים)וכמותו גורמים לנו להכניס לגוף יותר קלוריות.

3.הפרעות הורמונאליות:לפטין כדוגמא,זהו הורמון פפטידי המיוצר בתאי השומן,תפקידו לסמן למוח על שובע.השמנה מאופיינת בחלקה בחוסר יחסי בלפטין, אך לרוב קיימות רמות גבוהות יחסית,מה שמעיד על עמידות ללפטין,כתוצאה מפגם ברצפטורים שבהיפותלמוס או ברצפטורי המעבר למוח.ייתכן שתפריט עתיר שומן גורר עמידות ללפטין לפני שנצפה שינוי בהרכב הגוף.

4.גנטיקה:הגן:POMC:Proopiomelanocortin – הינו נוירופפטיד ,רמתו עולה ע"י לפטין,מוטציות בו גורמות להשמנה ולאי ספיקה אדרנלית.ההורמון אלפא MSH נוצר לאחר עיבוד POMC ,תפקידו לגרות את מסלול התירואיד ולהעלות הוצאת אנרגיה,חוסר בפפטיד זה מוביל להיפרפגיה והשמנה.

5.דיאטה יכולה לגרום לשיבוש במנגנוני איזון המשקל של הגוף,כל מצב של חסך באנרגיה לאורך זמן, יגרום להגברת האכילה ולעליה במשקל.

 6.מחסור בשינה גורם לרמות נמוכות של לפטין,החלבון שאחראי לוויסות השומן בגוף ועלייה ברמות ההורמון גרלין,שמעודד אכילה.

7.מחלות הגורמות  להשמנה או נגרמות מהשמנה:

מחלות הורמונאליות:

• היפותירואידזם:פעילות נמוכה של בלוטת התריס:מאופיין ע"י הפרשה מועטה של הורמון התירואיד ,הגורמת לירידה בחילוף החומרים הבסיסי המתבטאת בכמות קטנה של קלוריות שנשרפת.
• תסמונת קושינג:במחלה זו אין סדירות הורמונאלית,הגוף מפריש כמויות גדולות של קורטיזול(הורמון האחראי לניצול חלבון וחומצות שומן ומקטין את ניצול הסוכר בדם).הורמון זה גורם לאיבוד של חלבון בשרירים ובעצמות.ניכרת השמנה בחלק העליון של הגוף,סביב הצוואר והפנים לעומת הגפיים שאינן משמינות.
• היפראינסולינמיה:רמת אינסולין גבוהה בדם גורמת להשמנה היות והורמון האינסולין הינו הורמון אנבולי(בונה) גם ליצירת והגדלת תאי שומן,המנגנון נעשה ע"י כך שהאינסולין מעורר את פעילותו של הליפופרוטאין ליפאז,אנזים האוגר שומן,בנוסף האינסולין שומר על רקמת השומן בגוף ואינו מאפשר את ניצול השומן כאנרגיה.
• חסר בהורמון גדילה: יגרום בילדים לגובה נמוך ולעודף משקל.
• שחלה פוליציסטית:מצב המתאפיין לרוב במחזור חודשי לא סדיר,שיעור יתר והשמנה,נובע כתוצאה מרמות אינסולין גבוהות בדם,רמות פרולקטין גבוהות וגידולים מסוימים בשחלות ובבלוטת האדרנל שיכולים לגרום לרמות גבוהות של הורמונים אנדרוגניים.ההשמנה הטיפוסית למצב זה הינו השמנת "תפוח": כלומר שומן באיזור המותניים והבטן.

מחלות לב:

• אי ספיקת לב: אחד הסימנים לאי ספיקת לב יופיע כעלייה מהירה במשקל הנובעת מבצקות בבטן בכבד או ברגליים.
• קרדיומיופטיה היפרטרופית אידיופאטית:התעבות ניכרת של שריר הלב,אחד מהתסמינים יכול לכלול התנפחות של הבטן,הרגליים,הקרסוליים או חלקים אחרים בגוף.
• פגיעה מסתמית:באי ספיקת מסתם טריקוספידלי המתאפיין בזרימה בלתי תקינה של דם דרך מסתם זה בעת סיסטולה יתכנו בצקות,חולשה עייפות ועוד.

הפרעות שינה:

• דום נשימה חסימתי מתרחש כאשר החיך הרך ורקמות רכות נוספות בלוע קורסות במהלך השינה ויוצרות מחסום זמני לזרימת האויר לריאות.הסובלים מהפרעה זו מפתחים במהלך השינה אירועים של עצירת נשימה.הסיכון לדום נשימה חסימתי הוא השמנה.
• תסמונת תנגודת דרכי נשימה עליונות מתבטאת בהפסקות נשימה מלאות או חלקיות בעת השינה,בנחירות קשות וביקיצות בלילה.גורמים לתסמונת: היצרות או סגירת דרכי הנשימה למעבר אויר.השמנה היא גורם מרכזי בהתפתחות התסמונת.

הפרעות אכילה:

תסמונת כמיהה לפחמימות:

 רמות סרוטונין במוח משפיעות על הרגלי האכילה שלנו. רמות נמוכות של סרוטונין גורמות ל"כמיהה למתוק" ובכך לוקחות חלק פעיל וחשוב בהשמנה.

* במחקרים נמצא שחיות שהואכלו תזונה דלת חומצת אמינו טריפטופן (שמהווה חומר מוצא לסרוטונין), התיאבון מוגבר בצורה משמעותית והתוצאה היא אכילה בולמוסית של פחמימות.

* תזונה דלת טריפטופן מובילה לרמות סרוטונין נמוכות במוח, שזה מצידו מסמל למוח הרעבה, המגרה את מרכזי הרעב והשובע.

* גירוי זה מסתיים בכמיהה למתוק, כיוון שהסוכר (פחמימות) מסיע בהובלה ובספיגה של טריפטופן במוח הגורם לייצור נוסף של סרוטונין. ברגע שרמות הסרוטונין במוח יורדות, המוח משדר מסר חזק ביותר הגורם לנו לאכול. זו אחת הסיבות למה רוב דיאטות ההרעבה לא עובדות. הכמיהה לפחממות (כמו גם לשומן - כי הטריפטופן הוא חלבון ונמצא במאכלים המכילים חלבון, שהם לרוב בשר וחלב ומוצריו, המכילים הרבה שומן) בעקבות חוסר סרוטונין יכול להיות מאוד חזק ויכול להיות סביר

• הפרעת אכילה גרגרנית:הפרעה המתאפיינת בבולמוסים של אכילה פרועה ללא היטהרות לאחר מכן.

8.השמנה הנגרמת כתופעת לוואי של תרופות:

• סוכרת:

1.      אינסולין-הינו הורמון אנבולי הווה אומר מעודד צמיחת רקמה,בנוסף האינסולין ממריץ את הליפופרוטאין ליפאז שהינו אנזים האחראי לאגירת שומן.

2.      סולפנילאוריאות:גלובן,גלוקו-רייט,אלו תרופות המגבירות הפרשת אינסולין.

3.      Thiazolidinediones:אבנדיה(רוסיני):בשל צבירת נוזלים,יצור מוגבר של רקמת שומן פריפרית ושיפור האיזון הגליקמי.

• אנטי פסיכוטיים א-טיפיים:Clozapine:(Leponex),Zyprexa,Seroquel,Risperdal,Geodone.ההשמנה מתרחשת כתוצאה מחסימת הקולטנים ההיסטמיניים והאלפא 1 אדרנרגיים.
• נוגדי דיכאון:אלטרול,אלטרולט:Amitriptyline)),מירו,רמרון:(Mitrazepine),ההשמנה מוסברת כתוצאה מירידה בקצב חילוף החומרים במנוחה ובנוסף הפחתת רגישות קולטני סרוטונין המווסתים את התיאבון.
• מייצבי מצב רוח:Licarbium(Lithium):ההשמנה מתרחשת כתוצאה מעלייה בתיאבון לדברי מתיקה או מזונות שומניים,סיבה נוספת נגרמת כתוצאה משינויים מטבוליים הקשורים בעמידות לאינסולין ומאצירת נוזלים.
• תרופות אנטי-אפילפטיות:Depalept,Valporal(Valproic acid),Tegretol,Teril(Carbamazepine),Neurontin(Gabapentin):ההשמנה נגרמת כתוצאה מעליה הכמיהה לדברי מתיקה.
• תרופות במערכת הקרדיווסקולארית:חוסמי ביתא מורידים את קצב חילוף החומרים במנוחה ב10 אחוזים.
• סטרואידים:קורטיקוסטרואידים גורמים להשמנה בגלל עליה במסה של שומן והצטברות שומן באיזורים ספציפיים כמו בצוואר(תופעה המכונה דבשת בופלו).
• נוגדי אלרגיה-אנטיהיסטמיניים:Astemizole,Ketotifen:עליה במשקל נגרמת עקב הגברת תיאבון.
• גלולות למניעת הריון המכילות פרוגסטינים גורמות לעליה במשקל עקב אצירת נוזלים.

 

סיבוכי השמנה:

לעודף משקל שומני יש מחיר כבד המתבטא במספר השפעות שליליות על בריאותו של האדם:

1.      יתר לחץ דם:מצב השמנה מאופיין ברמות גבוהות של אינסולין הגורמות לאגירת נתרן,כפועל יוצא לאגירת נוזלים,כשהגוף אוצר יותר נוזלים ונפח הדם גדל,לחץ הדם מתחיל לעלות,בנוסף האינסולין מעלה את לחץ הדם עיי" הפיכת העורקים לפחות גמישים,נוצרת התעבות בדפנות העורקים,הלב צריך להפעיל יותר כח כדי לדחוף את הדם במעברים הצרים והקשיחים והתוצאה היא עליה בלחץ דם. יתרה מזאת האינסולין גורם להפרשה מוגברת של נוראפינפרין הגורמת באופן ישיר לעליה בלחץ דם.

2.      רמת שומנים גבוהה בדם:הגוף נוטה לפצות את עצמו על עובדת עודף אינסולין,בייצור רב יותר של אדרנלין,קורטיזול והורמוני עקה אחרים.הורמונים אלה הם בעלי השפעה כפולה:ראשית הם מעלים בדם את רמת חומצות השומן החופשיות ואת רמת הסוכר.הנוסף האינסולין עוזר ביצירה ושימור כמויות עודפות של LDL בדם.

3.      סוכרת:בהשמנת יתר נוצר מטבוליזם משובש של שומנים,מולקולות שומניות דולפות מתאים אוגרי שומן ונספגות עיי" תאי שריר ותאי כבד,מולקולות שומן אלו מפריעות בהעברת האיתות התוך תאיים שמשגר הורמון האינסולין הנקשר אל קולטניו על פני הממברנה של תאים אלה,בכך משתבשת תגובת התאים לאיתותי האינסולין.

4.      שחיקה במפרקים עקב הלחץ של המשקל.

5.      מחלות לב וכלי דם:השמנת יתר מעודדת תגובת דלקת בגוף:עולה רמת TNF אלפא,שהיא מולקולה קדם דלקתית שגם כן מפריעה לפעילות האינסולין,בנוסף עולה רמת CRP-C reactive protein  ,החלבון המיוצר בכבד בתגובה לתהליכי דלקת כלשהם,חלבון זה הינו מדד רגיש לתהליכי דלקת הקשורים להיווצרות טרשת כלי דם.ככל שרמת CRP בדם גבוהה יותר,כך גדל הסיכון להתקף לב ולאירוע מוחי.

6.      תפקוד לקוי של הכליות: האינסולין כופה על הכליות להחזיק בנתרן גם כאשר כמותו גדולה מדי,כדי לשמר את הריכוז הנכון של נתרן בדם,חייבות הכליות לאצור כמות עודפת של נוזלים כדי לדלל את עודפי הנתרן.

7.      עייפות כרונית:השמנת יתר גורמת לעייפות עקב עומס פיזי (משקל עודף) ומטבולי(תפקוד לקוי)על כל מערכות הגוף.

8.      איברים פנימיים "שמנים":כאשר המשקל עולה גדלה גם כמות השומן העוטפת את שריר הלב וזו המצויה בתוכו,כמו גם בשרירי השלד ובאיברים אחרים בגוף.

9.      דימוי גוף נמוך יותר.

10.  בעיות בפוריות:אצל נשים שמנות הורמון האסטרוגן מופרש ברמות גבוהות מדי גורם לעליה בשכיחות ההפרעות במחזור החודשי,אצל גברים שמנים חלה ירידה משמעותית בהורמון הגברי טסטוסטרון,מה שמביא לעליה בסיכון לאי פריון,בנוסף גברים שמנים סובלים הרבה יותר מגברים רזים מתופעות של אין-אונות.

11.  סרטן:במצב של השמנת יתר רמת ההורמונים אינסולין והורמון דמוי אינסולין IGF-1 מוגברת בדם,הורמונים אלו פועלים כגורמי גדילה המזרזים חלוקות תאים והתרבותם,מה שהופך הורמונים אלו הנמצאים בעודף למעודדי שגשוג תאים סרטניים.

הפחתת  משקל של בין חמישה לעשרה אחוזים הנמשכת לאורך זמן,כמו גם ירידת היקפים של חמישה עד עשרה אחוזים,עשויים לצמצם את הסיכונים הקשורים לתחלואה ותמותה ממחלות הנלוות להשמנת יתר. כדי להוריד במשקל רצוי לשלב :

1.      טיפול תרופתי

2.      תוספי תזונה

3.      שינוי אורח חיים והרגלי אכילה.

4.      פעילות גופנית

 

טיפול תרופתי:

1.רדוקטיל(Sibutramine):

מנגנון:התרופה מעכבת קליטה חוזרת של נוראפינפרין>סרוטונין> ודופמין ולכן משפיעה על מרכז השובע במוח ומגבירה את שריפת האנרגיה עיי" הגברת הפעילות הפיזיולוגית והגברת קצב חילוף החומרים בגוף.עיקר הפעילות נגרמת עיי" שני המטבוליטים:M1 M2.

למי מיועדת התרופה: התרופה מיועדת לסובלים מהשמנת יתר ושה-BMI שלהם מעל 30 או מעל 27 אם הם סובלים גם מגורמי סיכון הקשורים להשמנה כמו:סוכרת או רמה גבוהה של שומנים בדם.התרופה אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 16 או למבוגרים מעל גיל 65.

מינון: התחלת טיפול ב-10 מ"ג פעם אחת ביום ,עליה במינון ל-15 מ"ג תתבצע לאחר חודש מרגע הנטילה.

אופן הלקיחה:פעם ביום ללא קשר לארוחה.

זמן מחצית חיים: 1.1 שעות.

מטבוליזם:בכבד עיי" ציטוכרום CYP3A4 .

כמה זמן ניתן לקחת את התרופה? התרופה בטוחה לשימוש לתקופה של עד שנה .אם סיבוטרמין אינה משפיעה לאחר תקופה של שלושה חודשים מומלץ להפסיק ליטול אותה.

תופעות לוואי: יובש בפה,עצירות,כאבי ראש,נדודי שינה,נזלת,דלקת גרון,עלייה בדופק ובלחץדם,כאבים בחזה.

יעילות: ירידה מרבית במשקל(6-7 קילוגרמים) לאחר חצי שנה מרגע הנטילה,השפעה על שומני הדם:ירידה ברמות:LDL ,ועליה ברמות ה-HDL .

התוויות נגד:

1. לחץ דם גבוה לא מאוזן(יותר מ90\145 מ"מ כספית),בעיות לב,הסתיידות עורקים,שבץ מוחי.
2. פעילות יתר של בלוטת התריס.
3. הגדלת ערמונית המלווה באצירת שתן.
4. הריון,הנקה.
5. מחלת פאוכרומוציטומה:גידול של בלוטת יותרת הכליה הגורם להפרשת הורמונים העלולים לגרום ללחץ דם גבוה,כאב ראש,הזעה,רעד וכאבים בחזה.
6. גלאוקומה מסוג זוית צרה(הגברת לחץ תוך עיני).
7. חולי אנורקסיה.

אזהרה: תכשיר זה מכיל לקטוז ועלול לגרום לאלרגיה באנשים הרגישים ללקטוז.

 

תגובות בין תרופתיות:

• תרופות נגד דיכאון מסוג: בולמי מונואמין אוקסידאז,TCAS ,SSRI ,SNRI ,לשמור על מרחק של 14 יום לפני או אחרי שימוש בתרופות מסוג זה,מחשש להתפתחות סינדרום סרוטונין הכולל:חוסר מנוחה,איבוד הכרה,בילבול,חרדה,אי שקט,חולשה,רעד,חוסר קורדינאציה,חום,הזעה,הקאה,קצב לב מוגבר.
• תרופות נגד מיגרנה:טריפטאנים וארגוטמינים,מכיון שהם בעלי פעילות סרוטונרגית.
• תרופות אנטי פסיכוטיות בעלי פעילות סרוטונרגית.
• תרופות להצטננות הכוללות חומרים אשר מכווצים כלי דם,מחשש לעודף בנוראדרנלין,אפינפרין העלולים לעלות את לחץ הדם.
• מעכבי ציטוכרום 3A4 :קטוקונזול או איטרקונזול(לטיפול בדלקות פטרייתיות),אריתרומיצין או קלריטרומיצין(לטיפול בדלקות),ציקלוספורין(מדכא תגובות חיסוניות),הגורמים לעליה בריכוז רדוקטיל בדם.
• אינדיוסרים של ציטוכרום 3A4 :ריפמפיצין(לטיפול בשחפת),פניטואין,קרבמזפין,פנוברביטאל(לטיפול באפילפסיה) או דקסאמטזון(לטיפול בדלקות) המורידים את יעילות התרופה עיי" האצת המטבוליזם.

 

 

קסניקל(Orlistat):

מנגנון: אורליסטט פועל דרך עיכוב ספציפי,ארוך טווח,של ליפאזות במערכת העיכול(קיבה,מעי דק).התרופה נקשרת לאתר מסוים בליפאזות וכתוצאה מכך יש פחות אנזימים הזמינים לבצע הידרוליזה של טריגליצרידים,המגיעים מהמזון,לחומצות שומן חופשיות ולמונוגליצרידים,וכתוצאה מכך פחות שומן נספג במערכת העיכול.

למי מיועדת התרופה: הקסניקל מיועדת לאנשים עם BMI מעל 30,או לכאלו שה-BMI שלהם הוא 27 ומעלה,ובנוסף על כך הם סובלים ממחלות רקע שקשורות להשמנה,כמו יתר לחץ דם וערכי כולסטרול גבוהים.

מינון:כדור של 120 מ"ג פעמיים עד 3 ביום.

אופן הלקיחה: לקיחת הכדור חייבת להיות עם ארוחה שומנית,במידה ומדלגים על ארוחה או מנה נטולת שומן,ניתן לוותר על נטילת מנה של התרופה.חשוב לצרוך גם ויטמינים מסיסי שומן(A D E K) החל בשבוע ה-13 לטיפול בתרופה.

כמה זמן ניתן לקחת את התרופה? את הקסניקל ניתן לקחת עד 4 שנים ברציפות,בדרך כלל ניתנת עד חצי שנה או שנה.

תופעות לוואי: רובם במערכת העיכול כוללות:גזים,כאבי בטן,שלשולים שומניים וכתמי שומן,שינוי בספיגה של ויטמינים מסיסי שומן,היפוגליקמיה(בחולי סוכרת מסוג 2),כאב ראש,זיהומים בדרכי נשימה עליונות.

יעילות:ירידה במשקל של כחמישה ק"ג לאחר שנה,שיפור פרופיל ליפידים(ירידה ברמות LDL,עליה ברמות HDL ).

התוויות נגד:

1. הריון או הנקה.
2. ליקוי בתפקוד הכבד או הכליה.
3. ספיגה לקויה ממערכת העיכול.
4. כולסטזיס:חסימה של זרימת המרה בתוך הכבד.

תגובות בין תרופתיות:

1. הימנעות משימוש במקביל לאקרבוז.
2. יש לעקוב אחרי INR במטופלים הנוטלים קומדין מאחר והקסניקל עלול להפחית את הספיגה של ויטמין K .
3. יש להפריד בין הנטילה של ציקלוספורין לנטילה של קסניקל(שעתיים לפחות),ולבצע מעקב צמוד אחרי הרמות של ציקלוספורין,מחר ושימוש במקביל גורם לירידה במקביל של ציקלוספורין.
4. יש להיזהר אם המשתמש נוטל במקביל אמיאודורון,כיון שתיתכן ירידה מסוימת ברמות של האמיאודורון.

 

רזין(phentermine resinate):

מנגנון: רזין הינו אמין סימפטומטי,אשר קשור כימית ופרמקולוגית לאמפטמין.התרופה גורמת במערכת העצבים לסטימולציה ולירידה בתיאבון עיי" שיחרור נואפינפרין מההיפותלמוס.

למי מיועדת התרופה? התרופה מיועדת לאנשים בריאים בעלי מסת גוף BMI מעל 30.תרופה זו אינה מיועדת בדרך כלל לילדים ותינוקות מתחת לגיל 12..

כמה זמן ניתן לקחת את התרופה? השימוש בתרופה מוגבל ל-12 שבועות,מכיוון ששימוש ממושך בתרופה עלול לגרום להתמכרות ולתופעות כגון:נדודי שינה,שינויים בהתנהגות וחוסר שקט.

 

מינון: כמוסה אחת של 15 מ"ג ביום.

אופן הלקיחה:כמוסה אחת  ביום על קיבה ריקה.מומלץ לקחת 10-14 שעות לפני השינה.

זמן מחצית החיים:16-31 שעות.

מטבוליזם: כבדי.

משך ההשפעה:אפקט דיכוי התיאבון נמשך 12-14 שעות מהנטילה.

תופעות לוואי:נדודי שינה,עליה בלחץ דם,עצבנות,אי שקט,יובש בפה,טעם רע בפה,סחרחורות,רעד,כאבי ראש,עצירות או שלשול.

התוויות נגד:

• יתר לחץ דם.
• פעילות יתר של בלוטת התריס.
• גלאוקומה.
• מחלת לב או כלי דם.
• היצרות חמורה בכלי דם.
• הפרעת קשב וריכוז.
• הריון בשליש ראשון\אחרון או הנקה.
• עבר של צריכת סמים\אלכוהול.
• שילוב עם תרופות אחרות להרזיה.
• מצבי התרגשות ומצבי אי שקט.

אזהרות:

• בזמן השימוש בתרופה כדאי להגביל צריכה של משקאות ומאכלים המכילים קפאין(קפה,תה,קולה ושוקולד).
• יש להשתמש באמצעי מניעה כי התרופה עלולה לגרום נזק לעובר.
• השימוש מעבר לשלושה חודשים מגדיל את הסיכון ללחץ דם ריאתי שמסכן חיים.
• התכשיר מכיל לקטוז ועלול לגרום לאלרגיה אצל אנשים הרגישים ללקטוז.

תגובות בין תרופתיות:

• תרופות סימפאתומימטיות אחרות:Dexfenfluramine,Fenfluramine,Guanethidine ,מחשש לגירוי יתר של מערכת העצבים שבא לידי ביטוי בעצבנות,רעד והפרעות שינה.
• מעכבי מונואמין אוקסידאז:Pheneizine מחשש לבילבול,חום גבוה,פירכוסים,הזיות ועלייה מסוכנת בלחץ דם.יש להימנע משילוב זה ויש להמתין לפחות שבועיים בין הטיפולים.
• תרופות אחרות לדיכוי התיאבון עלולות לגרום לעלייה מסוכנת בלחץ דם ובקצב לב,בנוסף גובר הסיכון לפתח מחלת ריאות חמורה:Primary Pulmonary Hypertension
• תרופות להורדת לחץ דם בשילוב עם רזין יש ניגוד בהשפעה על לחץ הדם,שכן רזין מעלה לחץ דם.
• תרופות המעלות את רמות הסרוטונין:SSRI,SNRI,TCAS,TRIPTANES עלול לגרום לתסמינים כגון:אי-שקט,חרדה,בילבול,עלייה בחום הגוף,הזעת יתר,מומלץ להימנע משילוב זה.
• תרופות נוגדות סוכרת:ההשפעה ההיפוגליקמיה של תרופות נוגדות סוכרת פוחתת בשילוב תרופות סימפוטימאטיות.
• סותרי חומצה מפחיתים את ההפרשה של רזין.
• קרבוניק אנהידראז אינהיביטור:Acatazolamide מפחיתים את ההפרשה של רזין.

 

דרך נוספת להרזיה יכולה להתקבל מתוספי תזונה.

 

 

תוספי תזונה להרזיה:

נטילת תוספי תזונה במקביל להקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית תומכת בתהליך ההרזיה,מסייעת לשמור על רכיבים חיוניים בגוף ואף מעודדת שריפת שומנים.תוספי התזונה שמיועדים להרזיה מתחלקים לשלוש קטוגריות:

• מינרלים ומטבוליטים
• צמחי מרפא
• סיבים תזונתיים

 

מינרלים ומטבוליים

כרום פיקולינאט: מינרל שמשתתף בתהליך פעילותו של האינסולין,משפר את היקשרותו של האינסולין לקולטניו.חוסר בכרום פיקולינאט נקשר לעלייה בערכי הגלוקוז,היפראינסולינמיה,טריגליצרידים גבוהים בדם וערכים נמוכים של HDL .כרום פיקולינאט מפחית את הכמיהה למתוק,מפחית את אגירת השומן בתאי השומן ומעלה את מסת הגוף הרזה.

מינון:בין 200 ל-400 מיקרוגרם ביממה,בערכים גבוהים יותר(מעל 1000 מיקרוגרם) עלולים להיגרם הרס של השרירים ואי ספיקת כליות.

הידרוקסימתיל בוטיראט:חומר פירוק של החומצה האמינית לאוצין,שהיא אחת מאבני הבניין של החלבונים.חומר זה מונע פירוק של חלבונים.הידרוקסימתיל בוטיראט גורם לירידה משמעותית במסת רקמת השומן בגוף ולנטייה לעלייה במסת הגוף הרזה(שרירים).

מינון:3-6 גרם ליום למשך 4-6 שבועות.

חומצה לינולאית מצומדת:

סוג הפעילות	אדם השוקל 55 ק"ג	אדם השוקל 75 ק"ג
הליכה איטית-3.2 קמ"ש	192	265
הליכה בינונית-4.8 קמ"ש	252	350
הליכה מהירה-7.2 קמ"ש	340	480
ריצה קלה-8.8 קמ"ש	525	690
ריצה בינונית-11.2 קמ"ש	730	1010
ריצה מהירה-16 קמ"ש	770	1400
ריצה במקום(בבית)	510	715
קפיצה בחבל	600	820
שחייה-20 מטר בדקה	220	300
שחייה-50 מטר בדקה	390	550
רכיבה על אופניים-9.5 קמ"ש	190	260
רכיבה על אופניים-19 קמ"ש	324	450
משחק טניס	270	440