סוגיית גיוס החרדים נמצאת כעת במרכז השיח הציבורי. היות והתשובה לסוגייה ברורה, בחרתי להציג מספר שאלות:
אמפטיה
גם אם קשה לנו לקבל את התנגדות הקהילה החרדית לגיוס צעירים חרדים, כדאי לבצע תרגיל מחשבתי שיאפשר להבין את גודל האתגר. מה היה קורה אילו צעירים ישראלים חילוניים או מסורתיים היו מתבקשים להחליף את שירותם הצבאי בלימוד בישיבה במשך 3 שנים? ללמוד בנפרד מנשים? להינשא בגיל 20? לוותר על הטיול של אחרי צבא? מה הם היו מוכנים לעשות כדי להימנע מכך?
מערכת החינוך החרדית
במידה ובסופו של דבר צעירים חרדים יתגייסו לצה"ל, על מערכת החינוך החרדית יהיה להכינם לכך. השאלה היא כיצד? מה יהיו מסריה המעודכנים? אילו שינויים יהיה עליה לבצע?
שונות
האם יתכן שכל הצעירים החרדים מצטיינים בלימודי תורה? מעדיפים ללמוד תורה ולא להתגייס? האם סביר להניח כי חלק מהחרדים מעוניין בגיוס? באפשרות להביע את עצמו בדרכים אחרות? האם יתכן כי חלק מהציבור החרדי מעדיף ללמוד מדעים? ספרות? האם לא עדיף לתת לצעירים חרדים מצטיינים לבטא את עצמם וללמוד במסגרות המאפשרות שונות זו?
השפעות חיצוניות
עד מתי יצליח העולם החרדי למנוע את השפעת העולם החיצוני על הדור הצעיר? אולי דווקא עדיף לחשוף את הצעירים החרדים לעולם שמחוץ לקהילה באמצעות צה"ל שבו ניתן לכונן מסגרת מגוננת כלשהי? אולי צה"ל אינו מסגרת גרועה כל-כך, אלא, להפך, ערכי יותר ממסגרות אחרות אליהן עשוי להחשף הנוער החרדי?
אנרגיות
אולי עדיף להביא לידי ביטוי את האנרגיה הערכית של הצעירים החרדים במסגרות כמו צה"ל, במקום להפנותה לשמירה על ערכים כמו סגירת כבישים וחניונים בשבת?
כישורי חיים
מדוע החרדים מתנגדים בכלל לגיוס דווקא בצבא הבא לקראתם? מדוע לחסום מהצעירים החרדים הזדמנויות להצליח גם לאורם של מחקרים המראים כי חיילי שח"ר החרדים משתלבים בהצלחה בשוק התעסוקה כתוצאה מרכישת כישורים רכים במהלך שרותם (ראו למשל את פרוייקט המחקר "מאמינים בשילוב" שנערך ע"י מוסד נאמן בטכניון)? מדוע לא לאפשר להם להתקדם ב
חיים ולרכוש כישורים שיעזרו להם בעתיד? אולי כדאי לשקול לאפשר להם לרכוש כישורים כאלה על מנת ליישמם לקידום העולם החרדי שגם בו הם דרושים?
התבוללות
אם הנושא המרכזי שבגללו מתנגדים לגיוס חרדים הוא החשש מאי שמירת מצוות, דווקא בצבא ההולך לקראת שומרי המצוות, האם לא כדאי לממסד החרדי לבדוק את עצמו לגבי החינוך במוסדותיו? אם בכל העולם יהודים חרדים משתלבים בעשיה הכלכלית והציבורית, מדוע הם נמנעים מלהשתלב דווקא בצבא ההגנה לישראל?
אמהות
האם ליבן של אמהות חרדיות אינו נחמץ לראות את ילדיהן המוכשרים לומדים נושא אחד בלבד ומרווים בסתר את סקרנותם כלפי נושאים מדעיים? כיצד אמהות חרדיות מתגברות על התסכול מאי האפשרות למצות את כישורי ילדיהן? האם יתכן כי יום אחד טובת ילדיהן וחופש הבחירה שלהם יהיו חשובים יותר עבורן מאשר דעת הקהילה? האם מניעת לימוד אינה מנוגדת למהות היהדות?
רעיות
עד מתי הן תסכמנה להסתכל מהצד על בעליהן שאינם מממשים את כישוריהם? האם וכיצד ניתן יהיה לגשר על פערי ההשכלה בין הנשים והגברים? כיצד תוכלנה הרעיות להתמודד עם הקונפליקט של פיתוח קריירה על-ידן מחד, ומנגד, בעלים שדרכיהם המקצועיות חסומות?
שינוי
האם בעתיד יגדל מספרם של הצעירים החרדים שירצו לממש את עצמם במגוון דרכים ויהפוך לקריטי כך שהשינוי יובל בסופו של דבר מתוך הקהילה? עד כמה בלימת השינוי משקפת אינטרס של המנהיגים החרדים ולא של הציבור אותו הם מייצגים? האם בעתיד גם אחד ממנהיגי הקהילה יתן לגיטימציה לשינוי? האם לא עדיף לקהילה החרדית להקשיב לשינוי המתבקש ולא להתנגד לו? האם למרות ששינוי פרדיגמה ואורח חיים הוא תהליך קשה, האם ניתן יהיה להמשיך במצב הקיים בו נמנעות אפשרויות בחירה מציבור גדול של צעירים חרדים?
___________________________________________________________
פרופ' אורית חזן - ראש המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר
בדוא"ל.