הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום הסיפור שלה
שלושת האחיות מפוקהרה

שלוש אחיות מפוקהרה מנהלות עסק מצליח לטרקים וגם מנהלות מספר פרוייקטים להעצמת נשים. אם תגיעו לנפאל ותראו מדריכות טרקים ופורטריות זה בזכותן. עבור האחיות צ'טרי הכל אפשרי 
כתבות נוספות
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

רוצה לעבוד
לילה עבד-רבו דוקטורנטית, טוענת מוסמכת בבית הדין השרעי, רוצה לעבוד. את כישוריה רבים היא לא מצליחה לתרגם לעבודה בגלל עיוורונה. למרות הכל יש לה תקווה
מאת: דנה שגב
12/07/2005

את לילה עבד-רבו פגשתי בביתה בבית צפפא. כשתגיעי לתיכון תתקשרי אלי ואני אצא החוצה, אלו היו ההנחיות שקבלתי ממנה. כך אני התל-אביבית המיוזעת, נחתי  באחד הימים היותר חמים של השנה, לבית שממוזג ולא ממזגן, במקום שאפשר לשמוע בו את שקט.

פגשתי אישה עקשנית וחזקה שנלחמת על מקומה בחברה. אישה רהוטה, כובשת וישירה, אישה ערבייה, שאיבדה את מאור עיניה.

החיים של לילה מתחלקים לשנים החיים שלפני ואחרי. לפני היא הייתה סטודנטית להוראת מתימטיקה ומדעים במכללה למורים ברמאללה, עד שמסיבה רפואית נדירה  היא איבדה את מאור עיניה. החיים אחרי, הם החיים בחושך, אותם לילה מאירה מידי יום בעצמה, באמצעות הרבה התמדה וכוח רצון.

עבו-רבד השלימה בהצטיינות את לימודיה בהוראה, אך לא יכלה לעסוק במקצוע בגלל מגבלת הראייה.
תעודת ההוראה הייתה התעודה הראשונה שעבד-רבו השיגה ושאותה לא יכלה לתרגם לעבודה. סיפור שיחזור על עצמו עוד מספר פעמים.
את התואר הראשון שלה היא סיימה באוניברסיטת ביר-זית בהיסטוריה של המזרח התיכון ומדעי המדינה.

כשמונה שנים עבדה  במרכז לעיוור בשועפאת, עזבה והחלה לימודי איסלאם לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים.

אל לילה התודעתי כשקבלה מלגה לכתיבת עבודת דוקטורט מארגון נעמת. המחקר שלה הוא בנושא נשים הפונות לבתי הדין השרעיים בירושלים וטייבה.
 
הדרך לתיזה
לילה החליטה לעשות תואר שני באוניברסיטת ירושלים בלימודי איסלאם. במסגרת לימודיה היא הגיעה לשיעור של פרופ' אהרון לייש, על האישה המוסלמית. במסגרת שיעור זה ניתחו הסטודנטים פרוטוקולים של תביעות נשים, בית הדין השרעי.
עבד–רבו נוכחה שהאישה המוסלמית לא מודעת לזכויותיה, והחליטה להקדיש את התיזה שלה לנושא תביעת מזונות (נפקה) של נשים בבית הדין השרעי בירושלים.
ד"ר רות רודד, המנחה שלה שלחה אותה לשבת בבית הדין השרעי, שם הקשיבה משך כשנה לדיונים.

ומשם לדוקטורט
בתי הדין השרעיים מטפלים במקרי גירושין, מזונות, אחזקת ילדים, צוואות וירושה, אפוטרופסות. הקאדי הוא הפוסק בבתי הדין השרעיים, על-פי ההלכה המוסלמית.    

במסגרת הדוקטורט החליטה עבד-רבו  לבחון מקרים של נשים מוסלמיות שפונות לבתי דין שרעיים בירושלים וטייבה בתביעה לקבלת תמיכה כלכלית (נפקה) מצד הבעל ולאחזקת הילדים. מטרת המחקר שלה הוא להאיר את יחסי המיגדר בחברה הפלשתינאית המוסלמית בשנים האחרונות.

המחקר שלה מתבססת על ראיונות  מוקלטים שערכה עם נשים ערביות שפנו לבתי הדין. היא ראיינה 106 נשים בירושלים, 94 נשים בטייבה ואספה חומר נדיר, שמהווה תשתית למחקר שלה.
עבד- רבו  מספרת שהנשים היו חשדניות כלפיה בהתחלה. הן פחדו שהיא תפרסם את החומר המוקלט שבידה. היא הסבירה להן שהיא חייבת להקליט אותן בגלל עיוורונה, והצליחה לרכוש את אמונן. הנשים נפתחו אליה, שיתפו אותה וסיפרו לה פרטים אישיים.

הסיבה העיקרית שנשים מגיעות לבתי הדין השרעיים היא תביעת מזונות מהבעל. הסיבות  העיקריות לתביעת מזונות אותן מונה עבד-רבו הן: אלימות כלפי האיש

ה, התערבות של משפחת הבעל בחיי האישה, ביגמיה, בעל שהתחתן עם אישה כדי לזכות בתעודה שמקנה לו אישור עבודה בישראל, היעדרות הבעל, ונשואי חילופין.

תביעת המזונות, במקרים רבים, מובילה לתביעת גירושין. כשאלה עבו-רבד את הנשים מדוע לא הגישו ישר תביעת גירושין  היא נענתה שגירושין זה בושה וסטיגמה בחברה, אחרות אמרו שזה בגלל הילדים, והיו נשים שקיוו שהבעל שלהן ישנה את התנהגותו כלפיהן.

עבד-רבו טוענת שהגירושין בחברה המוסלמית נמצאים במגמת עלייה, אך, היא עדיין לא בדקה במדויק את נתוני הגירושין שקבלה מבית הדין השרעי.
היא רוצה לבדוק אם האינתיפאדות שהשפיעו על המצב הכלכלי, במיוחד בחברה הערבית, גרמו ליותר מקרי גירושין בחברה הערבית.

טוענת בבית הדין השרעי
במסגרת לימודיה, עבד-רבו צברה ידע  רב בתחום ההלכה המוסלמית,  הן מקריאת ספרים רבים בנושא והן מהדיונים הרבים בהם נכחה בבית הדין השרעי.  הידע הזה הביא לה עוד תעודה, ופעם די נדירה.
עבד-רבו פנתה לקאדי של בית הדין השרעי ובקשה לעבור בחינות הסמכה לטוענת בבית הדין  השרעי.  היא עברה את המבחנים בע"פ בהצלחה היא וכיום אחת הנשים הבודדות בישראל שמחזיקה בתעודת טוענת,  ואשר איננה עורכת דין.

עבד רבו קיוותה שתעודה זו תביא לה עבודה. כדי לעבוד כטוענת, אומרת עבד-רבו, צריך לעבוד בארגון נשים או לפתוח משרד.
עבד-רבו פנתה לארגוני נשים בירושלים וביקשה  לנצל את כישוריה וידיעותיה ואף להתנדב, אך לא נענתה בחיוב. לפתוח משרד, אין לה כסף.  היא מאוד רוצה לעבוד, "אבל זה קשה באמת קשה, אני גם אישה גם ערבייה וגם מוגבלת".

"לעבוד אחרי כל המאמץ הזה"
הדרך שעברה עבד-רבו  בחייה לא הייתה  דרך קלה. לא היה לה  קל לדבריה לעבור "מחיים לחיים".
היא קבלה הרבה עזרה ותמיכה מההורים וחברים ולא התייאשה. "אדם מוגבל יכול להגיע ולהשיג יותר ויותר", היא אומרת.

כל דחייה ממקום עבודה הניעה אותה להתקדם הלאה, להתפתח עוד ועוד כדי להשיג עבודה ראויה לכישוריה.

היא אמנם אוהבת ללמוד, אך, לא כך היא תכננה את חייה, לעבור מתואר לתואר. היא מתקדמת  עוד ועוד בעיקר כדי להשיג עבודה.

למרות המגבלה שלה עבד-רבו היא עצמאית וגאה בכך שהיא עצמאית. היא מסתדרת לבד בתחומים רבים. לעצמאות היא הגיעה בזכות  התמיכה שהיא מקבלת והרצון הגדול שלה להצליח.

החלום שלה: "שאני אעבוד, אחרי כל המאמץ הזה. "

הכיף שלה: "לראות אנשים שמחים. היו לי בעיות ואני לא אוהבת לראות אנשים לא שמחים." והיא מוסיפה: "אני רוצה להגיד לאנשים מוגבלים אל תתייאשו, תהיו שמחים עם סבלות ותקווה".

מוטו: "אני מבקשת שיתנו הזדמנות לאנשים מוגבלים לעבוד. אם יתנו למוגבל לעבוד הוא ירצה להוכיח את עצמו ויתאמץ יותר מאדם לא מוגבל. אל תשפטו אותנו. אדם מוגבל בהחלט יכול לעבוד".

 

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
תחולת חוק יחסי ממון על המגזר הערבי
, גבעת שמואל.בקעת אונו  25/07/2005 20:31:48
עמותת גרנית פועלת לניסוח חוק חלוקת הפנסיה המשפחתית בין בני זוג. יש קושי בישום חלוקת הפנסיה למרות חוק יחסי ממון לחלוקה שווה של הנכסים. האם בית הדין השרעי מחויב לפסוק בעניני חלוקת רכוש של נשים מוסלמיות מתגרשות לפי חוק זה?
תגובה לתגובה
מילגות ועבודה
, צפון  18/07/2005 22:05:55
התפלאתי שנעמת הייתה צריכה לתרום לאשה הנפלאה הזו,
הרי באונ' רמאללה - ביר זיית
יש תורמים לרוב - בעיקר
המדינות הערביות מוסלמיות
כל האירגונים למיניהם
כמו כן גם באונ' חיפה + טכניון הסטודנטים הערביים הינם מיעוט מועדף ולומדים על מילגות ממילגות שונות!
הייתי מצפה דווקא מאירגון מוסלמי מאירגון נשים מוסלמי ויש בנמצא הרבה אירגונים כאלה המכבד את האישה שיעודד
- מדינת ישראל אינה מדינה ככל העמים " בית יהודי לעם היהודי וכו'..." ובמיוחד עניי עירך קודמים לא?
ובמיוחד במצב הכלכלי חברתי פוליטי של היום..
תגובה לתגובה
התרשמתי מאוד מהכתבה
,   12/07/2005 11:02:23
נראה לי שעם האופטימיות שלה
היא יכולה למצוא עבודה.
כל הכבוד לה.
כמו למשל להרצות בפני נשים
לתמוך ולעזור להן.
תגובה לתגובה
  
+ אופטימיות שמאופטימיות
, , 12/07/2005 22:41:11
עם אופטימיות בלבד אי אפשר להשיג עבודה, כאן צריכים קצת עזרה "מידידי". עם האופטימיות היא רכשה השכלה, מקצועות, עכשיו הגיע התור של החברה שאנו חיים - לאפשר לה לעבוד בקרבנו.

גם אני התרשמתי מדמותה - בגלל המציאות של היום - זה מצטייר כמו גיבורה במחזה יווני.

פלטי
תגובה לתגובה
 
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
אקדמיה לסקס
הורות וילדים
בריאות
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים