הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום סיפורים מהחיים
היום השישי

רווי שנקין עולה במדרגות אחר ענת. בעוד היא פותחת את הדלת עט עליו כלב דלמטי עם הבל פה לא מנוקד. ''תכיר, ''יוסי''. ירון יצא בבוקר לג'וגינג, בורח מהבדידות. כתבתן סיפור מהחיים, שלחו אותו לפרסום במדור סיפורי חיים, באסימון
כתבות נוספות
* נסתרות הדרכים
* סיפורים מהחיים
* נינה שלי
 
     
 
עוד באתר -
לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
   
 

זיכרון של געגוע

לא צריך יום של זיכרון כדי לזכור הוא תמיד נמצא שם, תמיד קיים.
מאת: מיקה שקדי
07/05/2011
קשה לאבד. קשה יותר לאבד מישהו קרוב בידיעה חסרת האונים שהוא כבר לא יחזור. פתאום, כל דבר קטן מזכיר אותו.
כשאת נזכרת ברגעים שהיו לכם ביחד, דווקא הרגעים הכי קטנים ולא משמעותיים שאף פעם לא חשבת שתזכרי, דווקא הם צפים ועולים, ואת נזכרת.
ואת מחייכת ואז מזילה דמעה.
כשאת קמה בבוקר ומכינה לעצמך קפה בספל שהוא קנה מהביקור האחרון של בניו יורק, את נזכרת שהוא סיפר לך כמה קטן הוא הרגיש בעיר הגדולה וכמה התגעגע הביתה.
כשאת נוסעת בדרך לעבודה וברדיו מתנגן השיר שהוא כל כך אהב, את נזכרת בפעם ההיא שחזרתם מהאירוע ונאבדת בדרך והיית עצבנית וקיללת כל הדרך ואז השיר הזה התנגן והוא פתח את החלון, נתן לרוח לפרוע את שיערו וצרח את מילות השיר בקולי קולות, את נזכרת איך צחקתם אז, איך היה לו כישרון להרגיע אותך, איך הרגשת שאת מאושרת. את מחייכת ואז מזילה דמעה.
כשאת חולפת עם הרכב ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ונזכרת בתדרוך שהוא נתן ליעד שהיית צריכה ל
הגיע אליו, עכשיו את כבר מכירה את הדרך בעיינים עצומות, חבל שהוא לא יכול להיות גאה בך.
כשאת מכינה לעצמך ארוחת ערב, את נזכרת בפעם ההיא שחזרת הביתה וראית חביתה תלויה על התקרה. את נזכרת שהוא סיפר לך שהוא ניסה להפתיע אותך ולהיות שף ליום אחד.
לפני שאת נרדמת את עוצמת עיניים ומנסה לשחזר בתוך החושך שעוטף אותך את תמונת הפנים שלו. התמונה הזאת הולכת ומתקהה אבל את בכל זאת מצליחה לראות את העיינים שלו, את תווי הפנים שלו, את החיוך שלו. הוא תמיד מחייך אלייך בתוך החושך הזה. את מחייכת לעצמך בחושך ואז מזילה דמעה ונרדמת.
וגם שם הוא מופיע, תמיד נכנס לחלום, תמיד משתעשע בתת מודע שלך שהוא עדיין חי, עדיין שם, כל חלום כל כך מוחשי, כל כך אמיתי, עד שמגיע הבוקר.
ואז את קמה ליום חדש, לעוד יום של געגוע, לעוד יום של זיכרון.
 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים