הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
טור אישי
כתבות נוספות
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

על הקשר שבין מגדר ותוכניות כנסים
בשני כנסים בנושא מדע וטכנולוגיה, אשר התקיימו לאחרונה בארץ, לא נכללו נשים ברשימת המרצים המוזמנים. כיצד קורה הדבר? מדוע וכיצד נתן לשנות את המצב?
מאת: ד"ר אורית חזן
03/07/2005

מה המשותף לשני הכנסים הבאים?
• הכינוס "גולשים באינטרנט 6" שהתקיים ב- 31 למאי 2005 במכון מופת (בית-ספר למחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות) ועסק בשילוב תקשוב בחינוך, תחום שרוב העוסקים בו הן נשים. 
• "ועידת רחובות למדע וטכנולוגיה" שהתקיימה ב- 9 ליוני 2005 במטרה לבחון את מדיניות המדע של ישראל. הועידה אורגנה ע"י משרד המדע והטכנולוגיה, שהקים בעבר את "המועצה לקידום נשים במדע". 

ניתן למצוא בין שני הכנסים מספר קווי דמיון. ראשית, שניהם עוסקים במדע וטכנולוגיה ולכן אני עוסקת בהם בטור זה; שנית, שניהם עוסקים בתחומים בעלי חשיבות מרכזית למדינת ישראל; ושלישית, בשני הכנסים נשים אינן נכללות ברשימת המרצים המוזמנים.
בטור הנוכחי אתמקד בקו הדמיון השלישי שבין שני הכינוסים הנ"ל. מסתבר שלמרות שבישראל 20% מהמדענים הן מדעניות, תופעה זו אינה חד פעמית או מקרית. בהמשך הטור אסביר כיצד מתרחשת התופעה, מדוע חשוב לשנות מצב זה, וכיצד ניתן לשנותו. אדגיש כי בטור זה אני דנה רק בהזמנת מדעניות להופיע בכינוסים כמומחיות ולא בהשתתפותן של נשים בכנסים באופן כללי.

כיצד קורה הדבר:
תופעה זו ניתן להסביר בכמה דרכים. להלן ארבע סיבות:
 
א. תופעת ה- networking, המשמעותית במיוחד בישראל בגלל הרקע הבטחוני של המדינה, מקבלת במקרה זה תהודה. ואכן, הגיוני הדבר ששיטת ה"חבר מביא חבר" תביא לבניית תוכניות כנסים ללא מדעניות מוזמנות.
  
ב. הדוברים המוזמנים בכנסים מפורסמים בשטחם ולכן טבעי הדבר שיוזמנו להופיע כמומחים. לכן, למעשה מתקיים פה מצב של ביצה ותרנגולת. היות ומדעניות מוזמנות פחות להופיע כמומחיות בכנסים, הן ידועות פחות ולכן מוזמנות פחות להציג את מומחיותן. במידה ויתחיל תהליך שבו מדעניות תופענה יותר כמומחיות בתחומן, הן תהיינה ידועות יותר, תזוהינה כמובילות בתחום ותוזמנה להופיע בכנסים כמומחיות.

ג. גם במקרה שבו מדעניות מוזמנות להופיע בכינוסים, קורה לעיתים כי הן מסרבות להזמנה היות וסדר יומן וסדר העדיפויות שלהן ממקמים את עבודתן השוטפת ואת המשפחה במקום גבוה יותר מזה של קידום יחסי הציבור האישיים שלהם בכלל והופעה בכנסים כמומחיות בפרט. אלא שלמעשה, יש לסירוב כזה השפעה עתידית: עקב אי הסכמתן להופיע כמומחיות בכנסים הן מוציאות את עצמן ממעגל ה- networking (ראו סיבה א' לעיל) ואינן מתחילות בשבירת מעגל הביצה והתרנגולת (ראו סיבה ב' לעיל). וכך, דחיית הזמנות להופיע בכנסים כמומחיות רק מחזקת את העדרן של הזמנות עתידיות.
 
ד. יתכן כי חוסר מודעותם של מארגני ומארגנות כנסים לחשיבות הזמנתן של מדעניות להופיע כמומחיות מביא לכך שסוגיית ה- dive

rsity אינה נבחנת בתהליך בנייתם של תוכניות כנסים. 

מדוע חשוב לשנות את המצב: להלן כמה סיבות המסבירות את חשיבות שינוי המצב:

א. 20% מהמדענים בישראל הן מדעניות ולכן ראוי שמומחיותן תזכה לחשיפה.

ב. כנסים מהווים במה שבה מרצים מוזמנים מופיעים כמומחים בתחומם. במה כזו תורמת באופן ישיר לקידומם המקצועי והכלכלי של המופיעים בהם. ביתר פרוט, הצגת המשתתפים בכינוסים כמומחים עשויה להוביל להזדמנויות חדשות שלהן השפעות כלכליות ויכולת השפעה. הופעתן של מדעניות כמומחיות תאפשרה להן לקדם את מיצובן המדעי והכלכלי ואת השפעתן על החברה.
 
ג. העדרן של מדעניות מוזמנות מכנסים מביאה למצב שבו אין role models – דמויות חיקוי שאיתן יכולות להזדהות נערות הבוחנות את עתידן. ידוע כי לדמויות חיקוי השפעה רבה על בחירתן של נערות את עתידן בחיים. וכך, במצב שבו נערות אינן נחשפות למדעניות מובילות, הן נחשפות רק לדמויות חיקוי נשיות המופיעות במקרים רבים בהקשרים שאינם מדעיים.
 
ד. העדרן של מדעניות מוזמנות מכנסים גורם לכך שנקודת מבטן אינה מוצגת ומגוון הדעות נשאר ללא ייצוגן של המדעניות. חשיבותה של נקודת מבט זו זוהתה כבר בהקשר לנושאים אחרים כמו בטחון וכלכלה. באופן כללי, ידועה העובדה כי ריבוי נקודות מבט והשקפות עשוי לתרום לכל מערכת המבקשת לקדם את עצמה.

כיצד ניתן לשנות את המצב: להלן שלוש דרכי פעולה. את הראשונה על המדעניות לאמץ; את השנייה על מארגני כנסים לאמץ; השלישית מתייחסת לדיון בנושא ברמה לאומית.

א. על המדעניות להיענות להזמנות להופיע כמומחיות גם אם לעיתים אין הדבר מתאים לסדר יומן. לרווח האישי אותו הן תוכלנה להפיק מהופעתן כמומחיות, יש להוסיף את חשיבות הופעתן כדמויות חיקוי.

ב. על מארגני ומארגנות כנסים להיות מודעים לייצוגן של מדעניות מוזמנות ולבחון כל תוכנית כנסים, עוד בשלבי הכנתה, הן מבחינת ייצוג נשים והן מבחינת diversity במובנים נוספים המשמעותיים לכינוס שבו עוסקים. לנוחיותם של מארגני ומארגנות כנסים הופק במרץ 2003 "אוגדן נשים במדע ובטכנולוגיה", שמשרד המדע והטכנולוגיה השתתף במימונו, ובו מופיעים פרטיהן של יותר מ- 400 מדעניות בכירות בישראל הכולל את הטלפונים והמיילים של כולן. 

ג. ברמה לאומית, יתכן כי יש לאמץ מדיניות המתייחסת לייצוגן של מדעניות ונשים בכינוסים. בהקשר לכך אציין כי ביום שלישי ה- 28.6.2005 דנה וועדת הכנסת לקידום מעמד האישה בשיתוף נשים בכנסים מטעם גופים ממשלתיים וציבוריים. באתר הוועדה ניתן יהיה למצוא את פרוטוקול הישיבה.

___________________________________________
ד"ר אורית חזן היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
לא מדוייק.
,   03/11/2005 09:53:09
הטיעון ש 20% מהמדעניות בארץ הוא כוללני ומטעה. בתחום של מדעי המחשב למשל, שמטריד במיוחד את ד"ר חזן, המספר נמוך בהרבה, מסיבות שונות. כך למשל, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון שהיא הגדולה ביותר בארץ יש יותר מ-50 חברי סגל בכירים. רק שלוש מהן הן נשים.

אני מעריך כי גם בפריסה ארצית רק כ-5% מהמדעניות בתחום הן נשים. גם בתחומי טכנולוגיה אחרים (למעט רפואה וביולוגיה כנראה), לא נראה לי שיש נוכחות נשית ברמה של 20%, כפי שנטען על ידי הכותבת.

בתחומי מחקר אחרים, לא טכנולוגיים, אחוז הנשים גבוה כפי הנראה הרבה יותר. כך למשל המצב בפסיכולוגיה, בעבודה סוציאלית, מדעי הרוח, וכו'.


גם הטיעון כאילו אי הזמנה של נשים לכנסים הללו פוגע בקידומן מטעה. תהליכי הקידום האקדמיים אותם מכירה ד"ר חזן נותנים משקל מועט עד אפסי להשתתפות בכנסים מסוג זה.
הקידום המדעי מבוסס על עבודה מדעית מקורית, המתפרסמת באכסניות, כנסים וכתבי עת, שבן יש שיפוט מדעי מקצועי.
הכנסים המתוארים בכתבה אינם מסוג זה.

ישנן אגב שיטות מדעיות לבדיקת ההטיה המגדרית במשלוח הזמנות. במקרה דנן, המודל שבו ניתן להשתמש הוא הקירוב של מבחן CHI בריבוע, ולו יש להזין את הנתונים הבאים: האם בבחירה של 11 גברים (כפי שהיה בועידת רחובות) מתוך אוכלוסיה שבה יש 20% נשים (וכאן נניח יחס אוכלוסיה זהלטובת ד"ר חזן), ניתן, ובאיזו מובהקות לדחות את השערת האפס לפיה העובדה שלא נבחרו נשים היא מקרית.

ניתן גם לחשב במדוייק את ההסתברות של המאורע שבבחירה של 11 נציגים מאוכלוסיה שבה יש 20% נשים, לא נבחרה ולו גם אישה אחת.

והתוצאה? בשתי דרכי החישוב, מתברר שהעובדה שלא נבחרו נשים לועידת רחובות אינה מובהקת סטטיסטית.
תגובה לתגובה
תרומת הנשים למדע אפסית
,   11/07/2005 04:45:15
תמיד היתה אפסית כן אני יודע יש כמה מדעניות רק את הויידאו בבית הם עוד לא למדו להפעיל ולתכנת .
תגובה לתגובה
 
טורים נוספים  
נשים וטכנולוגיה - פתיחה נשים וטכנולוגיה - פתיחה
הקשר שבין מגדר ושיטות פיתוח תוכנה הקשר שבין מגדר ושיטות פיתוח תוכנה
מדוע חברות אינן שואפות לייצוג מגדרי שווה? מדוע חברות אינן שואפות לייצוג מגדרי שווה?
קונפליקט הקריירה-משפחה קונפליקט הקריירה-משפחה
למה הן לא בוחרות ללמוד מדעי המחשב ברמה של 5 יחידות לימוד? למה הן לא בוחרות ללמוד מדעי המחשב ברמה של 5 יחידות לימוד?
ייצוג שווה לנשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים - כיצד? ייצוג שווה לנשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים - כיצד?
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים