הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום החדשות שלנו
כנס: מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?

רק 15% מהכותבים בוויקיפדיה הן נשים. המטרה: לעלות את מספר הכותבות בוויקיפדיה ל-25% עד 2015.  אקדמיית ויקיפדיה ישראל החמישית תתקיים ביום ראשון, 2 ביוני 2013, תחת הכותרת: ''מדוע נשים ממעטות לכתוב בוויקיפדיה?''
כתבות נוספות
* פרס 'רוטשילד לחינוך'
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

8 מועמדות ישראליות לפרס נובל לשלום
ד"ר רוחמה מרטון, נבילה אספניולי, חיה שלום, פרופ' ענת בילצקי, אמל אסנה, עדנה אנג'ליקה קאלו ליבנה, רלה מזלי ועאידה טאומה סלימן הן שמונה המועמדות הישראליות לפרס נובל לשלום 2005,  מסגרת היוזמה "1000 נשים לפרס נובל לשלום 2005"
  
מאת: דנה שגב
29/06/2005

ב-43 מסיבות עיתונאים ברחבי העולם הוכרזו היום רשמית שמותיהן של 1000 המועמדות  לפרס נובל לשלום במסגרת היוזמה "1000 נשים לפרס נובל לשלום 2005", שיוגשו כמועמדות לקבלת הפרס.

היוזמה לפרוייקט מיוחד זה היא של קבוצת נשים שוויצריות, בראשותה של רות-גבי ורמונט-מנגולד, חברה בפרלמנט השוויצרי ובמועצה האירופאית, ומטרתו היא להעניק פרס נובל לשלום ל-1000 נשים מכל רחבי העולם.
הרעיון המרכזי מאחורי היוזמה הוא להסב את תשומת לב העולם לתפקידן החשוב של הנשים בתהליך עשיית ובניית השלום בעולם.

מסיבת העיתונאים בישראל התקיימה בחסות שגרירות שוויץ.  נציגת הפרוייקט משוויץ, חברת הפרלמט השוויצרי והמועצה האירופאית, רוזמרי זפל, שהגיעה במיוחד לאירוע, הודיעה את שמות שמונה המועמדות הישראליות לפרס.

ד"ר רוחמה מרטון, אחת מהמועמדות, אמרה שהיא שמחה על היוזמה השוויצרית הנפלאה, והדגישה שהיופי של הפרוייקט הוא בעצם הגשת 1000 מועמדות לפרס, מה שבא להדגיש שהפעילות למען השלום נעשית למען השלום ולא למען האגו.

אמל אסנה ספרה שהיא בת 31 ופעילה חברתית מזה 15 שנה במגזר הבדואי.  מה שדחף אותה לפעילות  היא ההרגשה של אי השוויון, בין גבר לאישה, בין יהודים לערבים, בין פריפריה ומרכז. אמל ציינה שהיוזמה לפרס חשובה מאחר שהעבודה של הנשים לא נראית. גבר יכול לעבוד 5%  ממה שעובדת אישה ויתנו לו על כך קרדיט מלא. אישה תיתן את כל חייה לעבודה, לילדים, היא לא תספיק לאכול משך היום והיא לא תקבל שום קרדיט על כך".


המועמדות הישראליות לפרס נובל

ד"ר רוחמה מרטון
ב-1988, ד"ר רוחמה מרטון ייסדה את "רופאים למען זכויות אדם" בישראל, ארגון הומניטרי מוביל אשר משמש מודל להדדיות ושיתוף פעולה מתוך כבוד, בין ישראלים לפלשתינאים. כנשיאה הנוכחית של הארגון, מרטון ממשיכה להיות בין האקטיביסטים המובילים בארץ, שפועלים להביא לסיום הכיבוש הישראלי ולקידם שלום צודק.

מוטו: "להראות סולידריות, למחות, לעסוק ברפואה- זאת תמצית הפעילויות שלי"

 
נבילה אספניולי
נבילה אספניולי פועלת למען זכויות האזרח של המיעוט הפלשתינאי בישראל; למען שלום בין ישראל לפלשתינאים; שוויון זכויות לנשים בכלל ועבור הנשים הפלשתינאיות בפרט. היא פועלת למען קידום השלום וזכויות האזרח במזרח התיכון.

מוטו: "אל תסכים למלא את תפקיד הקורבן; פעל באופן אקטיבי כדי לשנות דברים לטוב יותר; השתמש בכוח שלך"
זה מה שהיא דורשת מעצמה כאזרחית פלשתינאית של ישראל וכאישה בחברה הערבית.


חיה שלום
חיה שלום, היא אחת הנשים הראשונות, אשר לקחה חלק וסייעה בגיבוש תנועת הנשים בשחור שחברותיה מוחות מזה 16 שנה נגד הכיבוש בעזה והגדה המערבית.
שלום יזמה פעילויות של סולידריות, של נשים, לשלום בין ישראל לפלשתינאים, אשר השפיעו על פעילויות למען שלום וזכויות אדם בכל העולם. תנועות של נשים בשחור קמו ב- 32 ארצות בעולם. הנשים מטפלות בכל מדינה בעניינים המיוחדים שלה.  

שלום אמרה שהיא בטוחה שאפשר למצוא יותר מ-1000 נשים שעובדות כמוה ושיכלו לשבת במקומה ולקבל את הפרס. היא לסבית, פמיניסטית, ממוצא ספרדי, אקטיביסטית למען השלום, כל זה הוביל אותה  להלחם למען זכויות אדם וצדק חברתי.


פרופ' ענת בילצקי
פרופ' ענת בילצקי נבחרה  ליו"ר בצלם, בשנת 2001 מספר חודשים אחרי תחילת האינתיפאדה, שהביאה להתדרדרות גדולה במצב זכויות האדם, לקיטוב בין חברה הישראלית והפלשתינאית ולעוינות גוברת כלפי כל מה שקשור לזכויות אדם. בצלם רואה בשמירה על זכויות האדם ויצירת מחויבות  לזכויות אלו בחברה הישראלית, תהליך קריטי שיאפשר התפתחותו של אקלים שיוביל לשלום.

מוטו:" פילוסופיה היא המקצוע שלי, הפוליטיקה היא חיי"
בשנים האחרונות בילצקי מחפשת את הרלוונטיות של הפילוסופיה לפוליטיקה וההפך. בעבר אלו היו שני תחומים מקבילים אך היא מנסה למזג ביניהם וליצור מקשה אחת רלוונטית של עשייה ומחקר.


אמל אסנה
אסנה היא מנהלת אג'יק, המרכז הערבי יהודי לשיווין, העצמה ושיתוף פעולה", במכון הנגב  לאסטרטגיות של שלום ופיתוח.
היא חברה מייסדת של המועצה הלאומית של הנשים הערביות בישראל ושל פורום ארגון הנשים הבדואיות ערביות בנגב, וחברה בהרבה ארגונים לשמירה על זכויות אדם וארגוני נשים.

מוטו: "אני ערבייה פלשתינאית, אזרחית של מדינת ישראל ובדאית בתרבות שלי. השמים הם הגבול עבור החברה הבדואית בישראל ובמיוחד עבור הנשים הבדואיות, אשר תהיה להן הזדמנות להצליח למרות  מגבלות האפליה התרבותית."


עדנה אנג'ליקה קאלו ליבנה
עדנה אנג'ליקה קאלו ליבנה היא מחנכת לשלום באמצעות אומניות, מקדמת פעילויות לקידום השלום בין ילדים השייכים לדתות ותרבויות שונות. ב-2002 היא ייסדה את התיאטרון הקהילתי "קשת  במרום", בגליל העליון, לנערים יהודים וערבים נוצרים, מוסלמים ודרוזים. באמצעות  פנטומימה וריקוד הנערים מביעים את מה שקורה במוחו של נער שחי באזור מלחמה.
בפעילותה קאלו ליבנה מצליחה להדגיש את נקודות המבט השונות ולפתח מודעות עמוקה יותר לקונפליקט הישראלי-פלשתינאי ולטרגדיות המלוות קונפליקט זה.

מוטו: "להבין ולחקור תרבויות שונות, מסורות שונות של אנשים, את הפסטיבלים, החגים, המנהגים, התפילות, השמות, הפתגמים, שירי הערש של אחרים- של אלו השונים מאתנו בגלל דת, לאום היא אחת ההרפתקאות המסעירות בעולם. זה משהו שצריך ללמד את הילדים מגיל מאוד צעיר" 


רלה מזלי
רלה מזלי היא מבקרת של המיליטריזם הישראלי ופועלת מזה ש

נים רבות כנגד העינויים והפרת זכויות האדם, על-ידי הרשויות הישראליות.
היא עובדת בעיקר ברמה הלאומית/בינלאומית על נושא האנטימיליטריזם ופמיניזם, במיוחד בהתייחס לקונפליקט הישראלי פלשתינאי.

מוטו: "המאבק הסתעף עבורי לכל חלק בחיי. הוא הזין ועיצב את העבודה היצירתית שלי כסופרת והעבודה שלי כפעילה חברתית,  בודות השזורות זו בזו. הכתיבה שלי היא אספקט של הפעילות החברתית שלי בעוד הפעילות החברתית שלי מוצאת ביטוי ונותנת השראה לכתיבה שלי"


עאידה טאומה סלימן
לפני 13 שנה עאידה טאומה סלימן פלשתינאית בעלת אזרחות ישראלי ושש נשים נוספות ייסדו את ארגון נשים נגד אלימות בעיר הולדתה נצרת. ב-1993, הארגון ייסד את מקלט הנשים הראשון והיחיד לנשים מוכות בעולם הערבי. הקבוצה ייסדה גם בית לנשים המנסות לשקם את חייהן אחרי שעזבו בעלים מתעללים. 
טאומה פעילה בזירה הבינלאומית בהגנה על זכויות החברה פלשתינאית והנשים הפלשתינאיות וכן בקידום השלום הישראלי-פלשתינאי. 

מוטו: "יש שתי דרגות של פמיניזם. הדרגה הראשונה מורכבת מנשים המודעות למצבן. הן מודעות לדיכוי נגדם, והן יודעות שזה לא צריך להיות כך. זה מאוד נפוץ במזרח התיכון. כל אישה אשר עמדה בפני דיכוי יודעת מה זה. הדרגה השנייה היא של נשים שלוקחות מודעות זו והופכות לפעילות, לשינוי המצב. זה לא נפוץ בחברה שלנו" .


תהליך בחירת המועמדות לפרס בישראל
ביוני 2004,במסגרת מסע דילוגים במזה"ת, שנערך ע"י יוזמות הפרויקט משוויץ, גבי ורמוט וכריסטין מינץ, חברות הפרלמנט השוויצרי, הוצג פרויקט "1000 נשים לפרס נובל לשלום 2005" בישראל. הנציגות שהשתתפו באותה ישיבה התבקשו לקבוע את  הקריטריונים לפיהם תורכב הועדה שתבחר את  המועמדות לפרס.

האפשרות להציג מועמדות לפרס הייתה פתוחה לקהל הרחב, אם כי לא פורסמה כראוי בעיתונות בישראל.
"הגישה לפייה פעלו יוזמות הפרוייקט הייתה לזרוק את הכפפה של הפרוייקט לאחריות כל מדינה.  באופן לא מפתיע, הדבר לא קרה בישראל.  אף גוף לא לקח על עצמו את הפרוייקט מה שפגע בהזדמנות של יותר נשים להגיש מועמדות." אומרת מירית בלקן ששימשה כמתאמת האזורית של הפרוייקט בארץ.

תהליך הרכבת הוועדה היה מורכב ומסובך, וכלל פנייה לעשרות נשים. "עלתה השאלה מי ראוי שתשבנה בועדה מסוג זה. פניתי לעשרות נשים ונתקלתי בפוליטיקה סבוכה שבמובנים רבים משקפת  את השיח הקונפליקטואלי על אופיו של הפמיניזם בישראל וכן את הפער בין עשייה נשית, לארגוני נשים", אומרת בלקן.
בסופו של התהליך נבחרו חמש חברות ועדה: פרופ' פרנסיס רדאי, ד"ר הנרייט דהאן-כלב,
ד"ר אראלה שדמי, הגב' ניהיא דאוד, הגב' סאראב אבורביע.
עם סיום התהליך התברר ששלושים וארבע ישראליות הוגשו כמועמדות לפרס, למרכז הפרוייקט בשוויץ.
הועדה השוויצרית, בדקה כי כל מועמדת אכן עומדת בקריטריונים הכלליים של התחרות ורק אז  הועברו שמות המועמדות לישראל.

הוועדה המקומית החליטה על רשימה סופית של שמונה נשים, שמתוכן, לפחות מחציתן היו אמורות להיכנס אל הרשימה הסופית.
 
בלקן מספרת ש"כפי שקובע תקנון התחרות, הרשימה הסופית של 1000 הנשים, היתה אמורה להיות מורכבת ראשית ,מ-275 נשים, אחת מכל מדינה משתתפת בתחרות, כאשר נציגות ה-775 הנותרות,  היו אמורות להיות מחולקות  ע"פי שני קריטריונים: גודל האוכלוסייה של המדינה המשתתפת באופן פורפורציוני  וגודל הסוגיה הנדונה בראייה עולמית. מובן שהקריטריון הראשון, לא מיטיב עם ישראל, אבל השני מעניק לה, באופן פרדוקסלי, יתרון ברור על מדינות רבות אחרות.
בפועל, לא עלה בידי הארגון להגיע ל-1000 נשים, משום שאזורים רבים, בעיקר במדינות העולם השלישי, לא הצליחו לעמוד בתנאי סף בסיסי של התחרות, חיבור וגישה לאינטרנט.כך, למעשה, קבלה ישראל מספר מקומות נוספים ברשימה הסופית."

אחת המטרות המרכזיות של הפרויקט, נגע בהפיכת עבודתן של נשים בכל רחבי העולם לנראית ומוכרת, "Making their work visible" . אי לכך,כשליש מתקציב הפרויקט, הוקדש לעבודת תיעוד. במסגרת זו, נאספו ונערכו מסמכי דוקומנטציה, המכילים מידע מפורט על העשייה הייחודית של כל אחת משמונה הנשים. חומר זה ישולב באמצעי המדיה השונים, כמו גם בספר הפרויקט, שיצא לאור לקראת הטקס הרשמי, שיערך בספטמבר 2005 באוסלו.
בהמשך לכך, מופק סרט דוקומנטרי על הפרויקט כולו. גם כאן, נבחרה מועמדת ישראלית, ד"ר רוחמה מרטון, לייצג את פרק המזה"ת בסרט. צילומי הסרט יערכו בספטמבר 2005.

ראוי לציין, שישראל זכתה למעמד מיוחד של תת-אזור, אחרי שבשוויץ הבינו שהתפיסה של "Middle East " כיחידה אינטגרלית אחת, היא בעייתית, ברמה הטכנית והפוליטית כאחד.

בלקן מספרת: "הבוקר דיברתי עם גבי ורמוט יוזמת הפרוייקט רגע לפני שנכנסה למסיבת העיתונאים השוויצרית. ספרתי לה שהיום בשעה 17:00 בעודנו מכריזים בישראל על שמות המועמדות בישראל לפרס הנובל לשלום מתקיימת מחאה של תושבי גוש קטיף שצפויה לחסום כבישים מרכזיים בכל רחבי הארץ ויש בכך משהו אירוני. בהקשר זה היא אמרה לי שהיא  לא העריכה עד כמה קשה יהיה  להריץ את היוזמה הזו בישראל" .

ההכרזה על פרס נובל לשלום 2005
ועדת פרס נובל לשלום תכריז כנראה ב-14 לאוקטובר, 2005  מי יזכה בפרס השנה . מטרת פרסום שמותיהן של 1000 המועמדות מוקדם יותר, בא להביא למודעות את פועלן החשוב של נשים אלו למען השלום. 
במידה והפרס יוענק ליוזמת "1000 נשים לפרס נובל לשלום 2005", שלוש נציגות מבין 1000 הנשים יקבלו את הפרס בשמן. כספי הפרס, לא יחולקו לנשים, אלא יופקדו בקרן לשלום אשר תסייע לנשים שפועלות למען השלום.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
ממש מרגש כל הכבוד
,   03/07/2005 04:48:31
מגיע להן נשים עם יוזמה ועם רצון לשנות.
חשוב להראות לעולם גם את הצד הזה.
מאוד התרגשתי עדנה קאלו היא חברתי
שמשך שנים מקבלת פרסים על פעולותיה
לקרב בין נוער מכל העמים.

יישר כוח!
תגובה לתגובה
 
כתבות נוספות במדור  
את מי שאת את מי שאת
הואגינה שוברת טאבו הואגינה שוברת טאבו
מחתרת הסרסורים מחתרת הסרסורים
אין גירושין ללא גישור מקדים אין גירושין ללא גישור מקדים
עדי קול סוגרת פערים בידע עדי קול סוגרת פערים בידע
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
אקדמיה לסקס
הורות וילדים
בריאות
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים