מהיכן הגיעה המנדאלה?
המילה "מנדאלה" מקורה בסנסריט שהיא השפה ההודית העתיקה ופירושה – מעגל מקודש. המנדאלות הן ציורים שצורתם העיקרית הינה מעגל היוצא מן המרכז והולך ומתרחב החוצה, כשסביבו צורות וסמלים, המסודרים באורח המסורתי בצורה סימטרית.
לאורך ההיסטוריה כולה ומזה אלפי שנים, מופיעה המנדאלה בתרבויות השונות כסמל רב עוצמה. היא מופיעה בתרבות האבוריג'ינית, בתרבות האינדיאנית והאצטקית, אצל הבודהיסטים ואפילו בקרב היהודים בצורות שונות.

גם המקדשים בתרבויות השונות נבנו לעיתים רבות בצורה של מנדאלה. אפילו בית המקדש שלנו היה במבנה דומה. מבנה שההליכה בתוכו מובילה אותנו מהחיצוניות אל הפנימיות, אל מרכז המקדש, אל קודש הקודשים המקביל בנפש האדם ל"ניצוץ הנשמה".
במקור, אצל הבודהיסטים בהודו, צוירה המנדאלה על קירות המקדשים ושימשה ככלי עזר במדיטציה. המודט היה מוצא עצמו מתבונן וכמו נכנס אל תוך תוכי המנדאלה, מזדהה באמצעותה עם בודהות ובודיסטוות, ובכך משקיט את נפשו ומתקרב אל ההארה.

במינזרים הבודהיסטים בטיבט נוהגים הנזירים ליצור מנדאלות בחול. תהליך היצירה הוא החשוב והוא מהווה כלי להתבוננות בחוקי היקום ומבנהו, בסמלי הפילוסופיה הבודהיסטית ובדרכים להתבוננות רוחנית. כאשר מסיים הנזיר ליצור את המנדאלה הוא מפזר את גרגרי החול לרוח ומחזק את ההבנה באשר לארעיות של החיים, השינוי המתמיד כמו גם באשר לכוחו של הרגע הזה, של היצירה הרגעית והשפעתה על הנפש.
ומאחר והאדם נתפס כמיקרוקוסמוס של היקום, הרי שהמנדאלה תהווה גם היא סמל לנפש האדם במצבה המאוזן והשלם.

ומה לנו וכל זה? 

יצירת המנדאלה כחלק מתהליך ריפוי
אנחנו כאנשי העולם המערבי, חשופים באופן גורף ורב ממידי לזרם אין סופי של גירויים, מילים, תמונות ורעשים מסוגים שונים. בתוך כל אלו, קל מאוד לאבד את המרכז של עצמנו. קל מאוד לשכוח את החיבור למרכז האנרגיה הגדול שבתוכנו וקשה ביותר לארגן את חיינו באופן שייצר עבורנו שקט, ריכוז ויציבות.

על פי יונג ישנם בנפש האדם כוחות מנוגדים, המושכים כל אחד לכיוונו – ערכי המוסר, היצרים, המחשבות, הרגשות והזיכרונות שעל פני השטח וגם אלו המודחקים. במקביל ישנה הנקודה המרכזית שלה הוא קורא "העצמי" (Self ), היוצרת מעין מעגל סביבה כשבתוכו יכולים לשכון יחדיו הכוחות השונים. נקודה מרכזית זו היא האוספת אליה את הכוחות המנוגדים והיא גם זו האחראית להתפתחותנו היצירתית.

הרברט ריד – פסיכולוג וחוקר אנגלי הראה שילדים מציירים באופן ספ

ונטאני דגמים  שהם "מנדאליים" ביסודם בזמן שהם מתבקשים לצייר הרמוניה ואיזון. הוא חיזק בכך את דעתו של יונג כי המנדאלה הינה תבנית ארכיטיפים, שמוקורה בנפש האדם מאז ומעולם.

התמקדות במרכז
ציור המנדאלות והתבוננות בהן תהיה יצירה ועשייה של התמקדות במרכז, בחירה בו ושימת דגש על היציאה ממנו וחזרה אליו בכל פעם שהולכים לאיבוד. זוהי עשיה סימבולית של ארגון מחדש תוך יצירה בלתי פוסקת, זרימה וחוויתיות מתוך מיקוד וסקרנות כאחד. האדם היוצר את המנדאלה אינו עסוק בתוצאה, אינו מתכנן, כי אם זורם מתוך עצמו ואל תוך עצמו, תוך כדי שלווה ושקט אך גם מרץ ורעננות. ניתן לכנות זאת מדיטציה דינאמית ויצירתית.

המנדאלה יכולה להיות מורכבת מדמויות וסמלים כמו אנשים, שמש, ירח וכוכבים, מגני דוד או סימני גרמי השמים, היא יכולה להיות מורכבת מצורות גאומטריות, מצבעים שונים, חומרים שונים ואף מחלקים אבסטרקטיים לחלוטין. הדבר היחידי החשוב הוא היציאה מן המרכז והתרחבות תוך כדי תנועה מעגלית.

סדנאות ליצירת מנדאלה
בארץ ניתן למצוא לא מעט סדנאות העוסקות ביצירת מנדאלות. אלו יהיו סדנאות שיעסקו ביצירה ספונטאנית במבנה של מעגל, עבודה שתאפשר שיחרור מביקורת עצמית ותעורר את היצירתיות. ישנן סדנאות שיהיו מלוות בדימיון מודרך, במוזיקה ובהתבוננות במנדאלות מהתרבויות השונות.  לעומת סדנאות, העושות את החיבור בין יצירת מנדאלה לרוח היהדות והקבלה או סדנאות שיתנו ידע עתיק מתרבויות רחוקות. בנוסף, תוכלו לקבל הדרכת הורים או מורים אם ברצונכם ליצור מנדאלות עם הילדים, בבית או בכיתה.

המנדאלה אלף פנים לה
לא רק כיוצרים אנחנו יכולים להנות מהמנדאלה. ציורי מנדאלה שנעשו בידי אחרים הם ציורים מרהיבים ונעימים, המתאימים ביותר לקישוט ויצירת אווירה זורמת בבית או במשרד. הן יכולות לעשות שירות מצוין כתפאורה של סרט תדמית המבקש לייצג את תרבות הניו-אייג' על שלל תפיסותיה. גם כמשחק ניתן למצוא את המנדאלה, הן בדפי צביעה למינהם שניתן לרכוש ולצבוע והן כשעשוע עתיק היומין שנשאר מרגש ומהנה עד עצם היום הזה – הקליידוסקופ. שם המנדאלה מתהווה ומשתנה כל העת לנגד עיניך.