בטור זה אדון בהפרדה מגדרית בהקשר לתחומים מדעיים וטכנולוגים. הפרדה מגדרית מתייחסת למצב שבו אירועים שונים מתקיימים בנפרד עבור גברים ועבור נשים. בהפרדה כזו ניתן להבחין בהקשרים שונים, כמו למשל, כנסים ולימודים. בעבר דנתי בסוגיה זו בהקשר לכנסים (בטור על הקשר שבין מגדר ותוכניות כנסים מתאריך 3.7.2005), ולפיכך אתמקד כאן בהפרדה מגדרית בהקשר ללימודים.

מחד, לעיתים נראה כי הישגי התלמידות משתפרים כאשר הן לומדות בכיתות חד-מגדריות; מנגד, מתעוררת השאלה האם הפרדה מגדרית היא הדרך המתאימה להתמודד עם הבעייתיות המאפיינת למידה בכיתות מעורבות, בעיקר בהקשר ללימודי מדע וטכנולוגיה, או שלחילופין, יש לדאוג לכך שתלמידות תוכלנה לממש את הפוטנציאל שלהן גם בכיתות מעורבות. בטור זה אטען כי היות ויכולותיהן של התלמידות להגיע להישגים משמעותיים אינו מוטל בספק (ראו למשל, הצלחה במתמטיקה: כבר לא עניין של מין, מעריב, 6.7.2008), יש להימנע מהפרדה מגדרית ולמצוא דרכים אחרות שתאפשרנה לתלמידות לממש את הפוטנציאל שלהן גם בכיתות מעורבות.

תחילה, אציג 2 דוגמאות בהן הפרדה מגדרית הביאה לשיפור הישגי התלמידות. לאחר מכן, אנסה להסביר תופעה זו. לסיום, אציע דרך חשיבה שונה לעידוד הצלחתן של תלמידות גם בסביבות מעורבות.

דוגמא 1. המפתח להצלחה בלימודים - בלי בנים בכיתה, הארץ, 22.3.2009: בכתבה זו מתואר מחקר שנערך בבריטניה והמראה כי תלמידות בבתי ספר נפרדים מגיעות להישגים גבוהים יותר מאשר במוסדות מעורבים.

דוגמא 2. חדר משלהן, הארץ: במבואות עירון, בנוסף לשיעורי מגדר נפרדים לבנים ולבנות, גם בלימודי המתמטיקה והפיסיקה מתקיימת הפרדה מגדרית. בבדיקה של הישגי התלמידים, שנערכה לאחר ההפרדה המגדרית, התברר שהציון הממוצע של התלמידות במתמטיקה עלה מ- 90 ל- 95, כאשר ממוצע הציונים של התלמידים עלה מ- 80 ל- 86. לאחר שהונהגה הפרדה דומה בפיסיקה, מספרן של התלמידות הבוחרות במקצוע זה עלה פי ארבעה. 

להלן, אציע שני הסברים, המחזקים זה את זה, לעובדה שתלמידות משפרות את הישגיהן בכתות חד-מגדריות.
הסבר 1 – תלמידות חוות לעיתים פחד סטריאוטיפי המופחת בכתה חד-מגדרית: הסבר זה מבוסס על המושג Stereotype Threat (1), המתאר מצב שבו כאשר אדם מבצע פעילות מסוימת, ביצועיו/ה את המשימה יהיו נמוכים מיכולותיו/ה האמיתיות לבצעה כאשר הוא/היא מודע/ת לסטריאוטיפ המיוחס לקבוצה אליה היא/הוא שייך/ת בהקשר לפעילות זו. באופן אירוני, ביצוע זה ע"י אותו אדם יחזק בסופו של דבר את הסטריאוטיפ אותו האדם מנסה להפריך. וכך, בהקשר ללימודי מדעים, אם על-פי הסטריאוטיפ יכולותיהן של תלמידות נמוכות מאילו של תלמידים, הפחד הסטריאוטיפי הנלווה יביא לכך שביצועיהן בתחומים אלה יהיו נמוכים מאלה שאליהם הן מסוגלות להגיע, וכך, למעשה, יתעצם הסטריאוטיפ עוד יותר.

הסבר 2 – תלמידים-בנים נוטים להעריך את יכולותיהם מעבר ליכולתם האמיתית: ה- British Journal of Psychology פרסם תוצאות של מחקר בשם International Men of Immodesty , (2), המצביעות על כך כי הערכתם העצמית של גברים גבוהה מזו של נשים (מבלי למדוד את הנתונים האישיים האמיתיים). המחקר מבוסס על מדגם של 2,006 משתתפים (687 גברים ו- 1,319 נשים) מ- 12 מדינות: אוסטרליה, אוסטריה, ברזיל, צרפת, אירן, ישראל, מליזיה, דרום אפריקה, ספרד, טורקיה, אנגליה וארה"ב, ובו התבקשו המשתתפים לדרג את כישוריהם ביחס למספר סוגי אינטליגנציה (ורבלית, לוגית, בין-אישית, מוזיקלית, מרחבית, ורגשית). על-פי עורכי המחקר, נמצא הבדל עקבי בדרך שבה גברים ונשים אינטליגנטיים מעריכים את עצמם, כאשר הגברים נתנו לעצמם ציונים גבוהים יותר באופן משמעותי בכל 12 המדינות. כמובן שהתוצאות אינן משקפות את ההבדלים האמיתיים בין נשים וגברים (שלא נמדדו כלל במחקר), אלא רק את הערכתם הגבוהה יותר של גברים את יכולותיהם ואת צניעותן של הנשים. החוקרים מסבירים ממצאים אלה בערכים אליהם מחנכים נשים וגברים ברחבי העולם: בשעה שנשים מחונכות לצניעות, רכות ודאגה, גברים מחונכים לאסרטיביות, חוזק, הצלחה וערך עצמי.

וכך, את הצלחתן של תלמידות בכתות חד-מגדריות ניתן להסביר כך:

על-פי הסבר 1, בכיתות חד-מגדריות מופחת הפחד הסטריאוטיפי של התלמידות; על-פי הסבר 2, בכיתות חד-מגדריות התלמידות אינן מצויות בסביבה שבה התלמידים דומיננטיים בעקבות נטייתם להעריך את יכולותיהם (לעיתים מעבר ליכולתם האמיתית).

אלא, שיישום החלטות כמו הפרדה מגדרית בלימודי מדעים, ולעיתים אף יצירת קוריקולום מיוחד לתלמידות, מחזק עוד יותר את הסטריאוטיפ המייחס לתלמידות יכולות נמוכות בתחומים אלה, היות וניתן להסיק מהפרדה כזו כי תלמידות אינן מסוגלות להתמודד בהצלחה עם האתגר שבלימודי מדעים באופן המקובל. בטור סיווג על-פי מגדר מול סיווג על-פי תכונות (25.4.2007), הצעתי להחליף את דפוס החשיבה המוביל לנקיטת פעולות כמו הפרדה מגדרית, המבוסס על סיווג מגדרי (כלומר, נשים הן X וגברים הם Y), שכן הוא מחזק עוד יותר את הסטריאוטיפ, ומכליל טענות באופן לא מבוקר (כי הרי קיימות גם נשים שהן Y וקיימים גברים שהם X). הסיווג האלטרנטיבי שהצעתי הוא סיווג על פי התכונות הרלוונטיות בכל הקשר, ובהתאם, סווג האוכלוסייה על-פי (נשים וגברים) בעלי/ות התכונה מחד, ומנגד, נשים וגברים חסרי התכונה. כמו-כן, הצעתי מספר דרכים לקידומה של אג'נדה חילופית זו (ראו טורי הקודמים "יצירת תרבות המעודדת שונות: חינוך", חלק א',  חלק ב', חלק ג').

להלן, אציע דרך נוספת להתמודדות עם השלכות סטריאוטיפיות במקום לנקוט בהפרדה מגדרית. היות והפרדות מגדריות, בעיקר בהקשר ללימודי מדעים, מתרחשות במקרים רבים בבית הספר התיכון, גיל שבו מתגבשות התפיסות החברתיות של התלמידים והתלמידות, אני מציעה לנצל סביבה זו להתמודדות עם הסטריאוטיפ. וכך, במקום לנקוט בהפרדה מגדרית, ניתן להעלות את מודעות התלמידות והתלמידים לנושא ולחנכם להתגבר על סטריאוטיפים מגדריים. דיון מושכל בהשפעתם של סטריאוטיפים בכלל, ובפרט, התמקדות בדרכי התנהגות בכיתות מעורבות, בתהליכים המתרחשים בהן, ובחוויות שחוו התלמידות והתלמידים בכיתות מעורבות, יעזרו לדעתי לתלמידים להתמודד עם הסטריאוטיפים (ולא להיכנע הם) ולסיבובו של הגלגל בדיוק בכיוון ההפוך. כלומר, במקום לנקוט בהפרדה מגדרית ולחזק את הסטריאוטיפ, נחנך את התלמידים והתלמידות להבין את משמעותו של הסטריאוטיפ ואת השלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

ואכן, כפי שניתן לראות, מחקר שפורסם על ידי האוניברסיטה העברית (ראו הצלחה מגדרית, מעריב, 9.1.2008) קובע כי רוב נשי בכיתות הלימוד מבטיח הצלחה וכי רוב זכרי לעומת זאת, יזיק לשני הצדדים. למרות שאיני מציעה לגרום למצב הפוך מהמקובל באופן מלאכותי (כלומר, יצירת רוב נשי באופן מכוון), מחקר זה מראה כי ניתן למצוא דרכים חילופיות (להפרדה מגדרית) שעשויות להפחית את עוצמתם של סטריאוטיפים בכלל וסטריאוטיפים מגדריים בפרט.  

לסיכום, בהקשר לסביבות למידה, יש לזכור כי נקיטת פעולות ברוחם של סטריאוטיפים והכללות, מחזקת אותם בסופו של דבר עוד יותר; לכן, לחילופין, יש לבנות סביבות למידה שאינן נכנעות לסטריאוטיפים, אך מעלות את המודעות אליהם, להשפעתם ולדרכים להתמודד עימם. בסופו של דבר, חשוב לקחת בחשבון כי בחיים האמיתיים התלמידים והתלמידות יחיו בסביבות מעורבות ומודעותם לסטריאוטיפים ולהכללות, כמו גם לדרכים להתגבר עליהם, ישפרו את החברה כולה.

_____________________________________
1.  Loriann Roberson and Carol T. Kulik. (May 2007). Stereotype Threat at Work, Academy of Management Perspectives 21(2), 24-40.
2. המחקר נערך ע"י Sophie von Stumm and Tomas Chamorro-Premuzic from Goldsmiths, University of London, and Adrian Furnham from University College London.

__________________________________________________________
פרופ' אורית חזן היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.