לאחרונה התקיים טקס האוסקר ה – 82. לראשונה התחרו על פרס הסרט הטוב ביותר עשרה סרטים. הקרב הגדול היה בעיקר בין הסרט "אוואטר" שביים ג'יימס קמרון לבין הסרט מטען הכאב, שהצליח פחות בבתי הקולנוע ונעשה בתקציב דל יותר ואותו שביימה גרושתו של קמרון, קתרין ביגלו. סרטה של ביגלו זכה בפרס הסרט הטוב ביותר וקטף, בנוסף 5 פרסים רבי חשיבות מתוכם: בימוי ותסריט.

הסרט מטען הכאב הוא דרמת מלחמה ועוסק באירועים אמיתיים. הוא עוסק בחיילים האמריקאים שמשרתים בעיראק ונלחמים בה. הסרט מתמקד ביחידת חבלנים שמפקדה נהרג והצבא מביא ליחידה מחליף בשם ג'יימס. ג'יימס עובד בשיטות לא קונבנציונאליות וחברי היחידה חוששים שהוא יסכן אותו ואותם. במהלך הסרט ג'יימס וחברי היחידה מתקרבים. חברי היחידה לומדים לסמוך על שיטותיו הלא שגרתיות של ג'יימס וג'יימס לומד לסמוך עליהם ולעבוד איתם בעבודת צוות.



בסרט מטען הכאב אין תשובה חד משמעית לשאלה האם המלחמה הזו בעיראק צודקת או לא, בניגוד לסרט "אוואטר", שיוצא נגד מלחמות בגלוי ושלפיו, המלחמה מיועדת אך ורק להגנה עצמית מפני תקיפה ומי שיוצא למלחמה מסיבות אחרות כגון: רדיפת בצע ורצון לכיבוש שטחים, מפסיד. אני חושבת שלא תמיד סרט צריך לענות על כל השאלות בתשובות חד משמעיות. בעיקר כשמדובר בסרט דרמתי. לפעמים, הצופה צריך לחשוב מעט על התשובות שלא נענו בסרט. לענות עליהן בעצמו.

האפקטים במטען הכאב מסתכמים בפיצוצים רבים. אומנם האפקטים לא מרשימים ויקרים כמו ב"אוואטר", אך הם מרשימים דיים בשביל סרט מלחמה זה. ישנם בסרט צילומי תקריב רבים וסצנות ללא מנגינה או סאונד כלשהו, שמובילים לאווירה של מתח. הצופה שרוי במתח לאורך הסרט ואינו יודע למה לצפות, מי ימות ומי יישאר בחיים.

ישנן בסרט מספר סצנות שלא מיועדות לבעלי לב חלש, לדוגמא: הסצנה שבה ילד עיראקי, המוכר דיסקים, מצא את מותו ויחידת החבלנים מוצאת את גופתו. ג'יימס, שנקשר לילד בסצנות הקודמות, מגלה כי בבטנו של הילד הוטמנה פצצה וחותך את בטנו של הילד, כדי להוציא את הפצצה. בסצנה זו רואים הרבה דם ואיברים פנימיים ולמי שרגיש לסצנות מסוג זה, רצוי לעצום עיניים ולחכות שהסצנה הקשה לצפייה תיגמר.
במהלך הסרט, אנו נחשפים לרקע ממנו מגיעים אנשי יחידת החבלנים ובמיוחד לרקע ממנו מגיע ג'יימס. לג'יימס יש ילד בן שנה ואמו גרה אצל ג'יימס עם הילד. בסוף הסרט מתגלה מערכת היחסים ביניהם. לחייל אחר ביחידה יש בת זוג, אך הם לא עושים ילדים, כי הוא טען שאינו רוצה ילדים, אך לקראת סוף הסרט, הוא טוען שהוא כן מעוניין בילד ולא ברור למה הוא וחברתו לא מולידים ילד. אני בתור צופה שנאלצת לענות לעצמי על השאלה, חושבת  שכנראה, החייל וחברתו לא יכולים להביא ילדים לעולם, או מפחדים להביא ילדים לעולם, כדי שלא ייוולדו לאב שיוצא להילחם בעיראק בתדירות גבוהה ולתקופה ארוכה ושלא יהיו במצב של הבן של ג'יימס, שלא רואה את אביו לתקופות ארוכות.

הדמויות בסרט אינן מושלמות, אין טובים ורעים מובהקים בסרט. לדוגמא: ישנה דמות של עיראקי שמחבלים הכריחו אותו לשים פצצה על עצמו והוא מתחנן בפני חיילי יחידת החבלנים שיפרקו את הפצצה מגופו, כדי שלא יתפוצץ ויהרוג יחד איתו עוד עשרות אנשים. ישנה דמות של מפקד באחת היחידות המשרתות בעיראק, שהיא לא מוסרית. באחת מהסצנות, היחידה מוצאת עיראקי פצוע ואחד החיילים אומר שכדאי לקחת את הפצוע לטיפול רפואי, שעוד אפשר להציל אותו  והמפקד אומר, שהפצוע בוודאות ימות ולא יספיקו להצילו ולכן כדאי שיירו בו למוות והחיילים עשו כדבריו וירו בפצוע למוות.

השחקנים הם אנונימיים, אך כל אחד מהם משחק מצוין. זוויות הצילום בסרט היו מתאימות להתרחשויות והוסיפו למתח בסרט. 
לסיכום, הסרט עשוי טוב, מעניין, מותח ובהחלט הגיע לו פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר.

לאתר הרשמי של הסרט מטען הכאב