הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
על סדר היום הסיפור שלה
שלושת האחיות מפוקהרה

שלוש אחיות מפוקהרה מנהלות עסק מצליח לטרקים וגם מנהלות מספר פרוייקטים להעצמת נשים. אם תגיעו לנפאל ותראו מדריכות טרקים ופורטריות זה בזכותן. עבור האחיות צ'טרי הכל אפשרי 
כתבות נוספות
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

לונקה טמה ובלה חזן-יערי
הקשריות
לונקה קוז'יברודסקה וטמה שניידרמן, היו הקשריות של תנועת "דרור", בתקופת מלחמת העולם השנייה. שתי נשים אלו שימשו כ"מנוע" האנושי של תנועת "דרור" באירופה של אותה תקופה  וקישרו בין הסניפים של התנועה, בתקופה קשה של בידוד וניתוק
מאת: מירית בלקן
30/04/2007

במסגרת עבודת מחקר בנושא: מערכות הקשר בתנועות החלוציות בפולין הכבושה, נתקלה, נעמי שמש, מנהלת חטיבת החינוך בבית לוחמי הגטאות, בסיפורן המדהים של שתי נשים: לונקה קוז'יברודסקה וטמה שניידרמן. שתי נשים אלו היו הקשריות של תנועת "דרור" בתקופת מלחמת העולם השנייה ותפקידן היה לקשר בין הסניפים של התנועה, בתקופה קשה של בידוד וניתוק. למעשה לונקה וטמה הן שימשו כ"מנוע" האנושי של תנועת "דרור" באירופה של אותה תקופה.

"במסגרת עיסוקי בנושא תנועות הנוער החלוציות בפולין, גילית דבר מאוד מעניין ובולט"  מספרת נעמי שמש מנהלת חטיבת החינוך בבית לוחמי הגטאות. "לפני המלחמה, התנועות האלה היו עובדות מן המרכז בוורשה. היו להן שליחים מא"י שהביאו את חזון העשייה והמעשה הארצישראלי, ובכל רחבי אירופה ,היו להן סניפים. המנהיגים המקומיים, שהיו על פי רוב גברים, הם אלו שהיו יוצאים מהמרכז בוורשה, ועוברים מסניף לסניף, וכך בעצם נוצר הקשר בין כל הסניפים. זה היה משהו מאוד דינמי ופעיל. מה שקרה, עם פרוץ המלחמה, הוא שהמבנה הזה לא היה יכול להתקיים יותר. בשלב ראשון, למשל, כי התחבורה ברכבות נאסרה על יהודים, ובשלבים מאוחרים, היהודים נכלאו בגטאות וכל דרכי ההפצה נחסמו. בעצם, הסניפים התתחילו להיסגר. היית מצפה שתנועות הנוער תתפוררנה בשלב זה, אבל זה לא מה שקרה במציאות", מספרת שמש.

התקופה והתנאים שהפכו את היוצרות
"ימי המלחמה ושיבוש סדרי החיים המקובלים זימנו לנשים, ובאופן בולט לחברות בתנועות הנוער, שהתאפיינו ביוזמה ובאקטיביות, אפשרות לפרוץ את המעגל ולשנות את חוקי המציאות.
המצב החדש הצריך התארגנות מהירה וסתגלנות לתנאים החדשים, וכאן נכנסות הנשים לתמונה. להן היה יתרון יחסי על הגברים, משום שהיו יכולות להסוות את יהדותן בצורה טובה יותר. אז, בשביל לנוע באופן חופשי היית צריכה שלושה דברים: מראה טוב, שפה טובה והרבה חוצפה ותעוזה. לנשים – היה את שלושת הדברים הללו. כך מתחילה לצמוח תופעה של נשים חזקות שהפכו למנוע של תנועות הנוער. בעצם, הן מחליפות את המנהיגים הגברים, כי יש להן את היתרון היחסי הזה, ולאט לאט תופסות מקום מרכזי בעשייה היומיומית של התנועה."

כיצד נבנה היתרון היחסי הזה של נשים באותה תקופה ?
במחקר שערכה ססיליה סלפאק בגטו וארשה במהלך 1942, היא כותבת  על ה"סתגלנות של האישה על רקע תפקידה המסורתי" ועל "האינטואיציה הטבעית שלה שהעניקה לה את היכולת לחרוג מהגבולות הנורמטיביים שהיו מקובלים לפני התפוררות המערכות". דווקא ימי המלחמה והתמוטטות המערכות הממוסדות של החברה הצמיחו נשים מנהיגות שיכלו לחרוג מדפוסי אי השוויון בין המינים ולתפוס את מקומן האמיתי על פי כשרונן, מסירותן ושאיפותיהן.
נשים למשל, שלטו יותר טוב בשפות, ובפולין הכבושה ע"י הגרמנים, לדבר גרמנית ופולנית שוטפת, היה נחשב יתרון גדול מאוד. העדויות מאותה תקופה, מספרות כי לנשים היה כשרון גדול יותר לשפות, ואני חושבת שזה אכן כך. האינטואיציה של נשים, בנוסף לעובדה שבמסגרת מטלות היומיום, הן נאלצו לדבר את השפה, יותר אולי מהגברים, הן שבנו את היתרון היחסי שלהן על הגברים באותה תקופה.
היכולת הפיזית, הנפשית והמילולית של אותן חברות להסתדר ולהתאים עצמן למציאות המשתנה, כשרון המשחק, העמדת הפנים וניצול כושר הפיתוי הנשי – כל אלו היו סוד כוחן של הקשריות שהפכו למנוע של התנועה גם בתקופות הבידוד והניתוק הקשות ביותר.

אילו עוד תכונות תרמו למרכזיותן של הנשים המיוחדות הללו?
אני חושבת שציטוט העדויות על פעילותן, יוכל להביע זאת מצוין. בעדויות האלה, אנחנו פוגשים נשים גדולות מהחיים, יפיפיות, ערמומיות, שחקניות אמיתיות, שהחוש האימהי החזק שלהן, החמימות ,והאופטימיות, הן שמעמידות אותן בראש הקומונות המחתרתיות האלה.
נכון שיש כאן אידיאליזציה של דמותן, הן הפכו קצת למיתוס ואגדה, אבל מעדויות אנחנו יודעים שרק הוירטואוזיות אפשרה לשרוד ולפעול בדרך אמיצה כזו באותה תקופה.

איך הגיעו אלינו החומרים האלה בכלל?
מסתבר שאנשי תנועת "דרור" היו בעלי תודעה היסטורית יוצאת דופן. הם הרגישו שהם אחראים לגורל העם היהודי, והאמינו שמתפקידם לתעד ולשמר את מה שקרה סביבם למען הדורות הבאים. כחלק מהדאגה שלהם להמשכיות החזון הציוני, הם ראו חשיבות מכרעת בהעברת החומר לא"י. הם הקימו ארכיון בגטו ביאליסטוק, ודאגו להעביר את החומר מחוץ לגטו בארגזי ברזל לידידים גויים. החומר הוטמן באדמה ונשמר עד אחרי המלחמה. בעצם, הודות לתודעה ההיסטורית שלהם, אנחנו יכולים להיחשף לסיפורים מדהימים כדוגמאת סיפוריהן של לונקה וטמה.

האם ההתמקדות בסיפורי נשים היא מכוונת אצלך?
במחקר היסטורי יש רבדים. תלוי לאיזה עומק אתה נכנס. סיפור תנועות הנוער ותשתית המרד די מוכר, אבל מה שפחות מוכר זה איך זה עבד הלכה למעשה בשטח, ומי הוביל את זה. כשחקרתי את הנושא, גיליתי בעצם שאלו הם אנשים צעירים, שמשתדלים בכל מחיר לא לוותר, ולהמשיך לעשות את מה שעשו קודם, לפני המלחמה. הם קראו לזה "המשך חדש" – איך ממשיכים לקיים את הישן ,אבל בתנאים החדשים. והתשובה היא, כאמור, הנשים. מעמדן המיוחד נבנה על בסיס עוצמה מאוד גדולה של מערכת שמזינה את עצמה.


לונקה וטמה

לונקה וטמה, שתי הקשריות המרכזיות של "דרור", היו המנוע האנושי שאיפשר את המשך הקיום של תנועת "דרור". שתי הנשים הצעירות, אוהבות וצמאות החיים, גייסו את מיטב כשרונותיהן ויכולתן הפיזית, המילולית והנפשית  והתמסרו לשליחות התנועה במחיר חייהן.

לונקה קוז'יברודסקה


  לונקה קוז'יברודסקה

לונקה, ילידת פרושקוב, הייתה בוגרת גימנסיה פולנית, התחנכה בסביבה פולנית, והייתה פעילה בתנועת הנוער הסוציאליסטית הפולנית ורחוקה מענייני הנוער היהודי.
בהשפעת אביה אברהם, מורה לעברית ומחנך שרוב חניכיו הגיעו לתנועה החלוצית, ואחיה דוד, חבר מרכז "החלוץ" ו"פרייהייט-החלוץ הצעיר", הצטרפה עם פרוץ המלחמה לשורות התנועה.

"לונקה נראתה כשיקסה טיפוסית. היא דיברה פו

לנית טובה וגם שפות אחרות, מה שאפשר לה לתמרן בזהותה: "היתה נוסעת כבאבע עטופה במטפחת בלבוש מרושל והתאימה גם את דיבורה לטיפוס זה".

לונקה היתה נוסעת בשליחות חברי המרכז או לצדם:

"ברכבת נתוודעה לקצינים גרמנים ונכנסה אתם בשיחה: הם היו בטוחים כי ארית היא. בלובלין נערכות בדיקות קפדניות וחמורות אצל כל הבאים, אך הגרמנים עמדו לה והובילו אותה ואת מזוודתה למלונם שאין יד הבודק מגיעה לשם. הנה כי-כן ניצלה לונקה ובעזרת הגרמנים הגיעו פרסומינו למטרתם".

הביקורים בעשרות מקומות נעשו על ידי קשריות ודווקא נשים, שניתן היה ביתר קלות להסוות את יהדותן.
יצחק, אחד הגברים שלונקה התלוותה אליו, מעיד על עצמו, שלמרות היותו גבר הרבה לנסוע בנסיעות ממושכות כאלו והיה, לדבריו, הגבר היחידי שנסע באותה תקופה כל כך הרבה. תמיד היה מלווה על ידי קשרית, שמא יעורר חשד, ויידרש לשלשל את מכנסיו, ויהדותו תתגלה ואיש לא ידע על גורלו.
עד אפריל 1942 היתה זו לונקה שליוותה את יצחק במסווה של פולניה בשם קריסטינה קוסובסקה. בשל המראה הארי שלה לא אחת חששו מפניה שמא היא שליחת הגסטאפו.
לונקה היתה כמעט תמיד בדרכים מקבלת על עצמה כל עבודה מסוכנת, בעזרתה ידע המרכז בוארשה על הנעשה בפלוגות ובסניפים שבערי השדה. לונקה העבירה חומר וליוותה חברים באומץ ובמסירות מבלי לאבד את בטחונה העצמי.

על אחת משיטות העבודה של לונקה מעיד יצחק:

"כשבאה ברכבת לאוראני, הקיפו הז'אנדרמים שומרי הגבול את הרכבת והחלו לבדוק את הנוסעים. בתרמילה של לונקה היו חבויים מכתבים, כתובות על נייר אריזה, עיתונים, צפנים. עד מהרה מצאה את נהג הרכבת: תכניס את זה לכיסך, נערכת בדיקה! הנהג עמד נפחד: מה יש לך כאן, כריסטה?
דולרים יש לי כאן.
דולרים? לאן את מביאה אותם?
אתה מבין – אני הופכת את זה לכסף. בוארשה זה עולה פחות, בווילנה זה יותר יקר. ואני קונה ומוכרת – והוני גדל.
הנהג התפעל: איזה ראש חכם! ואני סוחב עמי חבילות שלמות של סיגריות, והרווח שלי הוא פרוטות, ואילו את, צרור קטן... את הצרור תחב לכיסו עד שחלפה הסכנה. הוא החזיק לה טובה על הדרך שהורתה לו לפרנסות  חדשות".

"כווירטואוז המעלה בקסמיו עולמות חדשים מן הקלידים, כן הייתה היא שולטת על כל היסודות הקיימים ומעלה מתוכם לונקות חדשות. אילו התאספו כל המכרים שרכשה בתקופת המלחמה – יהודים, פולנים וגרמנים – על כמה לונקות היו הללו מספרים? באיזו מהן  הייתה היא האותנטית האמיתית?
לפעמים – גרמניה מגונדרת, כעוסה ומנופחת, המשקיפה מלמעלה למטה על המון הפולנים המסתערים על תחנת הרכבת והולכת ישר אל מסעדת התחנה, שבה תלוי שלט "נור פיר דויטשה" (רק לגרמנים), נוסעת ברכבות הנוסעים הגרמניות ומבלה בשיחה ביתית-אזרחית עם הנוסעים הגרמניים. איש לא יבדוק את תעודותיה. וכי מי יודע לשוחח גרמנית עם חייל במדים כאילו הייתה זו לשון האם שלו?
לפעמים – היא מורה צנועה, תמימה, הבורחת מן המציאות האפורה אל עולם הספרות והמוסיקה.
ולפעמים – מבריחה חוצפנית, רגונה, הנדחקת באגרופים ומקללת קללות מוות: תמימות וחוצפה, פשטות וגאווה, דברנות ושתקנות מרושעת.
עיניים כחולות, אף מחוטב, חד ושערות בלונדיניות עם צמות  ארוכות, מסודרות כזר על הראש. אך בפנים – נשמה יהודית חמה, שיגון ימי האימה והנסיונות המרים ממלאים את נפשה".

טמה שניידרמן


    טמה שניידרמן

טמה, ילידת וארשה, בוגרת גימנסיה פולנית, הצטרפה לתנועה עוד לפני המלחמה. עם פרוץ המלחמה יצאה מוארשה לקובל ומשם לריכוז החלוצי בווילנה.
טמה היתה פעילה במחתרת בליטא, בימי הכיבוש הסובייטי, בהשגת ניירות וויזות עבור החברים שיצאו למזרח הרחוק. עם סגירת גטו וילנה נשארה טמה מחוץ לגטו והמשיכה לקיים את הקשר התנועתי תחת שם המחתרת ונדה מאיבסקה.
טמה, שהייתה הקשרית הראשונה שנשלחה מהמרכז בווילנה, ערכה ביקור ממושך בוארשה ובמקומות אחרים והביאה בעצמה את הבשורות העגומות על הכליון.

על הרוח המיוחדת שהביאה עימה, כותבת חברת הקבוצה בביאליסטוק:

 "פעם חזרה מהדרך... עלתה לרקוד על השולחן ולימונים התחילו נושרים מכיסיה. באווירה של הגטו היה בזה רוח של הרפתקה ורוח של ארץ ישראל".

על אומץ ליבה מספרת חברת הקבוצה:

"היא נסעה ברכבת ורימוני יד  טמונים בתחתוניה. לרוע מזלה נתפנה מקום ישיבה והגויים ברוב אדיבותם הפצירו בה לישב. היא ידעה שאם תשב עלולה היא לסכן את עצמה ואת הנוסעים. למזלה הצליחה להסיח את דעת הנוסעים ויצאה מן המיצר בשלום"

טמה, היתה אהובת ליבו של מרדכי טננבאום, מראשי תנועת "דרור". הוא בעצם היה זה ששלח אותה למשימות המסוכנות ביותר. המציאות הנוראית לא נתנה להם להתפנות לסיפור האהבה שלהם. ביומנו מספר טננבאום על טמה, הקשרית האחרונה של התנועה :

"טמה הפכה לגיבורה של גטאות פולין. לאחת. ליחידה. כשהנני כותב: 'ביקרנו', 'נסענו', 'עמדנו בקשר' – צריך לקרוא: 'טמה נסעה', 'טמה התקשרה'. אנחנו ישבנו סגורים בגטאות. היא הייתה לשופרה היחידי של התנועה מעבר השני של החומה. הוצאה ממחנה עבודה, הצלה בעת "אקציה", קשר עם המפלגות הפולניות, שאלות נשק ופרטיזאנים, כסף וקשרים. היחידה שידעה את כל התנועה פנים אל פנים. למעלה מעשרים פעם עברה כל מיני גבולות המפרידים בין חלקי פולין השונים. ידעה כל גטו, ספגה לתוכה את כל הצער והיגון, את כל הצרות והמרטירולוגיה של יהדות פולין. בעיירות היו מספרים אגדות על הנוצריה הצעירה בעלת הצמות, שמביאה – בשם 'פולנים טובים' – עזרה וכסף. קראנו לה בהלצה '27 איקס' – שם של סרט ריגול מפורסם מלפני המלחמה עם מרלן דיטריך".

__________________________________________

כל החומר והציטוטים נסמכים על מחקרה של נעמי שמש, מנהלת חטיבת החינוך בבית לוחמי הגטאות.

 

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
סיפור מדהים ומרגש ל.ת.
,   06/05/2005 06:55:01

תגובה לתגובה
 
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
אקדמיה לסקס
הורות וילדים
בריאות
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים