בכל שנה, לקראת הראשון בספטמבר הבית נכנס לנוהל התרגשות, קונים מחברות וילקוט חדש, אביזרי לימוד מכל צבע ומכל גודל וכמובן נערכים דיונים אינסופיים על איזה קלמר לקנות ומה הכי עדכני ויעיל. אם יש גם תלמיד חדש בבית אז לא רק אבא ואמא והאחים נושמים שמחה, לחגיגה מצטרפים בחדווה גם סבא וסבתא. הפסטיבל סביב היום הראשון ללימודים בעיצומו, ההכנות קדחתניות, הקניות באטרף, העולם מפסיק ללכת, ורק שכחו דבר קטן, קטנטן, שכחו לדבר על הלימודים, על הדבר האמיתי שבשבילו הולכים לבית הספר......או שלא.
אז מה הם לימודים ובשביל מה הולכים לבית הספר?
יש משפחות שבשבילם בית הספר הוא הבייבי סיטר הכי טוב בעולם, יש משפחות שבשבילם בית הספר צריך לחנך במקומם, יש משפחות שבשבילם בית הספר הוא פרוייקט החיים שלהם והם חיים אותו כל דקה, ויש משפחות שבשבילם בית הספר הוא מקור לקבל ידע ולפתח תהליכי למידה, בקיצור לרכוש חומר גלם שממנו ייבנו בעתיד תהליכי חשיבה, ידע, אמונות וערכים.
אלו שמאמינים בביבי סיטר רוצים רק שקט- כל עוד אין תלונות מהמורה והם פוגשים אותה רק בימי הורים, הילד שלהם הוא תלמיד מצטיין ולא חשוב מה הוא יודע ומה הוא חושב.
אלו שמאמינים שבית הספר צריך לחנך במקומם, מודדים את טיב הלמידה לפי טיב ההתנהגות של הילד, אם הילד לא מרביץ, לא בועט ,לא מקלל ולא יורק על אף אחד, סימן שבית הספר עושה את העבודה מצויין.
אלו שחיים את בית הספר במקום הילדים , בשבילם הילדים הם רק תירוץ, הם בעצם עושים חוויה חוזרת לתלמידאות שלהם וחושבים שהם יודעים הכי טוב איך ללמד ובעיקר איך לנהל את בית ספר, אותם משפחות שבשבילם בית הספר הוא מוסד חינוכי הם אותם משפחות שבזכותם המורים עוד יכולים לשרוד את מערכת החינוך.
אז רגע אחד לפני שהפעמון יצלצל ומליון תלמידים ישעטו אל הכיתות הלא כל כך ממוזגות ואל הצפיפות הבלתי נסבלת בכיתה, הנה כמה מילים אשר יכולות להנעים את חווית הלמידה של הילד באמצעות ההורות, זה לא רק יועיל ללמידה אלא גם לאווירה בבית כי בין העטיפות, הקניות וההתרגשות שווה גם לחשוב. הרי אחרי היום הראשון מתחילה שנת הלימודים וכשההתרגשות מסתיימת מגיעה השגרה ובית הספר לא משנה מקום וגם לא משמעות זה רק א
נחנו שיכולים לשנות גישה.
במקום לשאול את הילד מה למדת היום, תשאלו אותו איך הוא מרגיש, עם מי הוא שיחק בהפסקה,תקראו את העיניים שלו, ואם הפנים שלו לא מחייכים תנסו באמת להבין למה ואל תמהרו לתת לו עצות מה לעשות, זו הדרך שבה הילד שלכם ילמד לשחרר מצוקות, כעסים ופחדים ולמלא את הלב בתחושה של בטחון ואהבה.
במקום לדחוף לו לכריך כל יום מה שאתם חושבים שהוא בריא ומזין נסו לשתף אותו במה הוא אוהב לאכול, לא חייבים לקחת כל יום כריך לבית הספר, כדאי לאכול מה שאוהבים וזה לא בהכרח ממתקים, כך תחנכו אותו לעצמאות ובחירה.
פרוייקט שעורי הבית הוא לא הפרוייקט של ההורים, כדאי שנבין פעם אחת ולתמיד ששעורי הבית נועדו לתלמיד, כאשר תציבו גבולות ברורים של זמן ומקום אזי השעורים לא ייפגשו אתכם בסלון ובמטבח ובשמונה בערב הם כבר ילונו בילקוט, זו הדרך הבטוחה עבור ילדכם ללמוד ניהול זמן אמיתי ולקחת על זה אחריות.
לפני פסטיבל התעודה בסוף השליש, עצרו שבוע לפני קבלת התעודה ותנו לתלמיד הפרטי שלכם חיזוק חיובי על הלמידה, על המאמצים שלו, על התמדתו, על נכונותו להשקיע, וכל זאת שבוע לפני שמגיעים הציונים. כי ההישגים לא נמדדים רק בציונים, הם בעיקר נמדדים ברצון ובמאמצים שהילד מבטא בלימודיו.
בעידן האינטרנט כאשר רוב הידע מונח שורות שורות על המסך, מקבלת אסטרטגיית הלמידה של התלמיד חשיבות יתר, ולכן כאשר מדברים על הלימודים בבית כדאי לדבר על ה"איך" ולא רק על ה"מה", כי ה"מה" חשוב אבל ה"איך" חשוב יותר, "ללמוד איך ללמוד" חשוב מ"מה למדת היום", כל ילד לומד בדרך שלו ואתם ההורים תסייעו לו לאתר את הדרך, לחזק אותה ולהשתמש בה.
או אז בית הספר ולימודים לא יהיו עוד עשרה חודשים שרוצים לסיים אותם, וצלצול הפעמון בכל צהרים לא יהיה הצלצול הגואל ולימודים יהיו מה שהם אמורים להיות - מקור של הנאה ופיתוח והעצמה.
ברוכה הבאה שנת הלימודים, ברוכים הבאים תלמידי בית הספר.
____________________________________
טוני-מזל לביאד, פסיכותרפיסטית, מכון "שבילים "