מיתון, צמצומים, פיטורין, אבטלה.
מילים מבהילות, מלחיצות. אני באופן אישי מרגישה כמו: "אמא הצילו, רוצה לשים את השמיכה מעל הראש, לישון ולהתעורר אחרי שתחלוף העננה הזו".
היום אני בעמדת "הכותבת על", בפעם האחרונה שהיה מיתון, בועה שהתפוצצה, הייתי חלק מסטטיסטיקת המפוטרים. זה לא נעים, בלשון המעטה. חטפתי בעיטה בעכוז, זה כאב.
היום כעשר שנים אחרי, אני אומרת תודה על הבעיטה.
לא הבנתי את זה אז, בחודשים הראשונים של האבטלה, היום אני יודעת כי נלחמתי בכלים ובדפוסי חשיבה  מוכרים וידועים. דפוסים אלו היו מונעים מלחץ וחרדה- אמנם באתי עם ניסיון  בניהול משאבי אנוש אבל הגשתי מועמדות לתפקידי מזכירות, טלמרקטינג, מכירות וכל דבר אחר, בעטתי לכל הכיוונים, כמו טובע שמנסה לשחות לחוף, אך לא רואה את המגדלור. פעלתי מתוך מבהלה, עייפות ובלבול. כל תא בגופי הגיב באלרגיה לכל הצעות העבודה האלו משום שאינם רשומים בDNA- שלי, אבל המשכתי בשם כל המשפטים המתעתעים: "תפגיני אחריות, תנהגי באופן בוגר, צריך להתפרנס, תרדי לקרקע, תסתגלי למציאות" ועוד פנינים מבית היוצר של פולין (וההורים שלי דווקא מעיראק). עברתי דרך ארוכה בניסיון להבין מה אני רוצה.
גרפולוגיה היה תחום שעסקתי בו כמנהלת משאבי אנוש, העיסוק היה בקטן, לא הלכתי אתו עד הסוף. אתם מכירים את המשפטים האלה ? "זה לא ריאלי, איך תצליחי להתפרנס מזה"?
כאן נכנס תפקידו של המיתון. מיתון זה רע? אולי ממיתון יכול לצאת גם טוב?

מה עושים כשמפוטרים? כאשר לשוק העבודה אין תפקידים ראויים להציע? כשאתה מרגיש שהימים עוברים והזמן מתבזבז? רק על  עצמי לספר ידעתי! אני כעסתי, התכרבלתי בתוך עצמי עד שנמאס לי ומתוך האין ברירה התחלתי לבנות את עצמי כגרפולוגית עצמאית.

היום אני יודעת שתהליך האבלות על עבודה שהייתה, על סטאטוס מקצועי, על משכורת וכו' הוא טבעי, אך בקלות עלול להיות כרוני ולא יעיל, לכן חשוב להיכנס לתהליך של חשיבה מסודרת.
אבטלה יכולה להיות מבורכת, אם משתמשים בה נכון, אם לוקחים אותה כפסק זמן להרהור, לבדיקה וחיבור לחלומות שלנו, גם אם הם נראים מופרכים.
אבטלה הנה זמן לסיעור מוחות. תהליך של שינוי מקצועי מבלבל מאוד ומעלה שאלות רבות וחששות : "האם להיות עצמאי או שכיר ? מה מת

אים לי ? פעם ניסיתי אבל.. האם אני מסוגל לנהל ?" עוד, ועוד שאלות.
את התשובות, לחלק גדול מהשאלות, ניתן למצוא באמצעות אבחון גרפולוגי.

גרפולוגיה ככלי אבחוני מהווה מכשיר נהדר לערוך סדר בתקופה של בלבול מקצועי. האבחון הגרפולוגי מאפשר לנו מחד למקד עצמנו ומנגד לפתוח בפנינו אפשרויות חדשות שלא חשבנו עליהן. הגרפולוגיה יכולה לתת מענה על שאלות אלו ועוד רבות, היא יכולה לשמש כמגדלור לאותו טובע המנסה להביא עצמו לחוף מבטחים.היא עוזרת לראות את הנקודות החזקות כך שניתן לחזק אותן ומזהירה מפני נקודות החולשה בכדי שנתמודד עמן.

תוך כדי כתיבת המאמר, אני שואלת את עצמי, למה לא הלכתי לייעוץ גרפולוגי? הרי אני מכירה את הכלי. טוב, כבר אמרנו שלחץ לא מועיל לחשיבה צלולה וצריך עזרה מן החוץ, גם אני כגרפולוגית זקוקה לכך לפעמים, הסנדלר הולך יחף לא?
מאמר זה נכתב למען כל אלו החווים את החוויה הזו או חוששים להיתקל בה חלילה בעתיד. יש אופציה, יש מה לעשות. גם מיתון יכול להתגלות כדבר חיובי. עוד תגלו כי הדברים הטובים עוד ממתינים לכם.
אז איך זה עובד? אילו שאלות אני מעלה ומה אני מחפשת בתהליך של אבחון גרפולוגי לשם הכוונה מקצועית? על זה נדבר במאמרי ההמשך.

__________________________
איך לשלוח כתב יד לניתוח? 
1. נסחו שאלה אחת בלבד שעליה אתן רוצות לקבל תשובה.
2. העבירו כתבי יד מקורי, כתוב על נייר חלק, בדואר או סרוק באמצעות המייל. במידה וכתב היד סרוק לא ניתן לקבל אבחון מלא ומדוייק.
3. יש לשלוח את הפרטים הבאים: גיל, מין, יד כותבת ורצוי גם השכלה.
4. אם רוצים לבדוק התאמה לבן זוג יש לשלוח גם את כתב ידו של בן הזוג. בעת שליחת כתב יד של בן הזוג יש לצרף את אישורו חתום בכתב ידו.

את השאלה בצרוף כתב יד אפשר לשלוח בדרכים הבאות: 
- מכון עמבר,עוזיאל 35, רמת גן - לציין על המעטפה: (למדור באתר אסימון)
- ניתן לשלוח כתב יד סרוק ושאלה למייל: [email protected]
את התשובות נפרסם במדור זה.