אם צייר תימהוני היה אוסף את גווני החום של החול והאדמה
את הירוק של העצים, הבהיר והכהה של עשבי הבר והקוצים,
את הכתום הזהוב של אלפי התפוזים,
את הלבן העדין של פרחי ההדרים,
את התכלת העמוק של השמים,
את השקיפות הצלולה של טיפות המים.
אוסף ומצייר פארק יפהפה, פארק מיוחד לילדים,
הוא היה מצייר את שביל התפוזים.
תאור פיוטי זה, המקדם את פני המבקרים באתר של "שביל התפוזים" הולם היטב את רוחו של גד בן ארצי, האבא והמוליד של המקום.
הראיון עם הוגה, יוזם ומקים פארק השעשועים "שביל התפוזים", פארק ייחודי מסוגו הממוקם בתוך פרדסים ירוקים ופורחים, הסתיים בהצעתו המקורית לכתבת אסימון; "אם יחסר לך חומר לגבי הפארק תוכלי להשלים אותו עם הדמיון שלך", וכנראה שרק איש עם הרבה דמיון פרוע ומעט צורך בשליטה של מבוגר יכול להוציא מתוכו אמירה שכזו.
בן ארצי, תושב כפר ויתקין, בנה את הפארק במו ידיו והתקדם לאט לאט אבל עם הרבה אהבה וחזון: "איך שיר נולד? כמו תינוק. ככה גם הרעיון של הפארק. התחלתי בקטן ולאט לאט התקדמתי".
ילד פרוע
הפארק, הממוקם בתוך פרדס בין קיסריה לגן שמואל, משתרע על שטח של עשרה דונם והוא הפארק היחידי בארץ שנמצא בתוך פרדס. כל מתקניו המקוריים של הפארק תוכננו ונבנו בעבודת יד ובן ארצי הוא שאחראי על ההמצאה והפיתוח של המתקנים: "אני מודה בפה מלא שיש בי ילד פרוע שמתרוצץ בתוכי ונתתי לו קצת להתפרע, להשתולל במובן החיובי", הוא מסביר את מקורות ההשראה שלו, "המתקנים אינם קנויים. בנינו אותם בעצמנו עם כמה שפחות פלסטיק ואנחנו מדגישים את הפיתוח העצמי שלהם". בין המתקנים אפשר למצוא את ה"מיימבה"- מתקן השפרצות מים ענק, "התעלול"- חתירה בקיאקים ובסירות רפטינג בתעלת מים המתפתלת בין העצים, נדנדת "טרזן" ייחודית, טירת הינשופים עם מסלול אתגרי מעל צמרות העצים ועוד.
(אי אפשר) לחנך מבוגרים
בן ארצי מעיד על הילד שבו שהוא ילד שאוהב ניקיון וסדר ומתעב אלימות: "כשבאים לפארק&nbs
p; שלנו מייד רואים שהמקום נקי ושמדברים בשקט ולא רבים, מרגישים שזה מקום אחר. אני מאמין שחינוך זה דבר מאוד מסובך. אי אפשר לחנך מבוגרים אבל אפשר להראות שאפשר אחרת. אם ניגשים באדיבות ולא בכוח אפשר לעשות כל כך הרבה דברים". בן ארצי מוסיף שמהותו של המקום היא לאפשר בילוי בנחת ובהרמוניה עם הטבע שכולל גם את צורת המתקנים והצבע: "אני אוהב את הציורים של נחום גוטמן ולכן בנינו את הפארק לפי הספר "שביל קליפות התפוזים", אלא שבגלל שאצלנו נקי ואין לכלוך השמטנו מהשם את המילה קליפות...".
|
|
|
לא רוצים לצאת
הפארק, היושב בלב פרדס שניטע על ידי המתיישבים הראשונים כולל גם בית אריזה ישן מימי התורכים המשמש כבית קפה להורים שיכולים לשבת ולצפות בילדים המשחקים.
מכל האטרקציות, מסתבר שדווקא לב העניין, אחת הפעילויות המלהיבות ביותר לילדים ולהורים כאחד הוא הפרדס וכל מה שנעשה סביבו. הילדים וההורים מוזמנים לקטוף תפוזים, לאכול ולקחת הביתה: "נדהמנו לראות שקטיף התפוזים הוא אחד הלהיטים הכי גדולים", מספר בן ארצי, "אנחנו היינו רגילים לזה ולא ייחסנו מספיק חשיבות אבל נוכחנו שעבור רוב המבקרים זו חוויה מיוחדת המאפשרת את הקשר הישיר לטבע, כמו למשל לאכול תפוז בשל ישר מן העץ".
יש לנו תוכנית על פרי הדר" הוא מוסיף, "הילדים או הילדים וההורים מקבלים הרצאה שכוללת הסבר על פרי הדר, זנים, ולגדולים יותר גם על הרכבות וצורות השקיה ואז יוצאים לקטוף תפוזים. כל ילד מקבל תרמיל ויוצאים בקבוצות לתוך הפרדס. ההורים יודעים על הפרדס בערך כמו שהילדים יודעים ואת רוב השאלות הם אלה ששואלים. ההורים הם גם אלה שלא רוצים לצאת מהפרדס... אבל הילדים הם אלה שכשאתה מסתכל על התגובה שלהם אתה יכול לקרוא לזה במילה אחת, ח ו פ ש".
לאתר שביל התפוזים