טור זה נכתב בשיתוף עם גב' אורנית שגיא בהתבסס על המאמר:
Sagy, O. and Hazzan, O. (2007). Diversity in excellence fostering programs: The case of the informatics Olympiad, Journal of Computers in Mathematics and Science Teaching 26(3), pp. 233-253.
שונות (diversity) מתייחסת לביטויו של מגוון אנשים באוכלוסיה מסוימת. שונות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו למשל, מגזר, דת, לאום, מגדר, דעות, השקפת עולם, סגנון חשיבה, אורח חיים, תחביב, תרבות, ועוד. המושג שונות חיצונית מתייחס למגוון ביטויים של מאפיינים כמו מגזר, מגדר ודת, שאינם תלויים באישיותו של אדם; המושג שונות פנימית מתייחס למגוון ביטוין של תכונות כמו סגנון חשיבה, תחביבים וכו', התלויות באישיותו של אדם ושעל מנת ללמוד עליהן, יש להכיר את האדם.
טור זה עוסק בהבדל בין שונות חיצונית לשונות פנימית ומדגים כיצד גם במקרים בהם שונות חיצונית אינה אמורה להשפיע על בחירותיו של אדם, היא זו הקובעת למעשה את מגוון האפשרויות הנפתחות בפני האדם ומשפיעה על בחירותיהם של אנשים. רעיון זה יודגם באמצעות תיאור נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית למדעי המחשב. כמו כן נדון במספר שאלות המתעוררות כתוצאה מהבחנה זו.
נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית למדעי המחשב
נפתח בשאלה הבאה: מה לדעתך מאפיין את חברי נבחרת ישראל לאולימפיאדה הבינלאומית במדעי המחשב? כתשובה לשאלה זו, במקרים רבים, מצוינות תכונות כנו חוכמה, שנינות, יצירתיות, מוטיבציה, וכו'. שימו לב כי תשובות אלה מתייחסות למאפיינים פנימיים ולא חיצוניים (כמו מגזר או מגדר). ואכן, סביר להניח כי למאפיינים חיצוניים אין משמעות בבוחרנו את חברי הנבחרת, כי הרי מה משמעותם של מגזר, מגדר או דת כאשר תרים אחר כישרון מסוים? כפי שנראה בהמשך, למרות אי משמעותם של מאפיינים אלה, הם אלו שבסופו של דבר משותפים לרוב חברי הנבחרת.
רקע
הישגי ישראל באולימפיאדה הבינלאומית למדעי המחשב מצוינים: בממוצע זוכה נבחרת ישראל בכל שנה ב- 3 מדליות. בשנים 1997-2005 זכתה הנבחרת ב- 4 מדליות זהב, 15 כסף ו-8 מדליות ארד. בחירת המשתתפים בנבחרת מתבצעת בשלושה שלבים. בשלב הראשון מתקיימת תחרות ארצית שבה משתתפים כ- 300-500 תלמידים. המצליחים בשלב זה עוברים לשלב השני שבו מתאמנים כ- 30-40 תלמידים. בשלב השלישי נבחרים חברי הנבחרת, כ- 4-6 תלמידים המשתתפים באולימפיאדה הבינלאומית.
כפי שנראה בהמשך, ובניגוד לאינטואיציות, המשתתפים בנבחרת בשנים 2003 – 2006 מתאפיינים בשונות חיצונית נמוכה ובשונות פנימית גבוהה. כלומר, את השתתפותם והשתתפותן של תלמידים ותלמידות בנבחרת קובעים מאפיינים חיצוניים, ולאו דווקא תכונות פנימיות, כמו אלה שצוינו לעיל כמשמעותיות במקרה זה.
שונות חיצונית
נתרכז תחילה בשונות החיצונית. נראה כי למרות אי-משמעותה בהקשר הנידון, היא הולכת וקטנה ככל שמתקדמים בשלבי התחרות. משמעותה של עובדה זו היא שרק תלמידים עם נתונים חיצוניים מסוימים, שאינם משמעותיים במקרה זה, מצליחים בסופו של דבר להיכלל בנבחרת ישראל. עובדה זו תודגם באמצעות שלוש תכונות המתייחסות לשונות חיצונית: איזור מגורים, מגזר ומגדר.
|
שונות חיצונית: איזור מגורים
|
|
|
|
|
שנה |
מרכז הארץ |
פריפריה |
|
2003 |
48% |
52% |
|
2004 |
67% |
33% |
|
2005 |
51% |
49% |
|
2006 |
53% |
47% |
|
Total |
55% |
45% |
|
|
שנה |
מרכז הארץ |
פריפריה |
|
2003 |
|
|
|
2004 |
|
|
|
2005 |
68% |
32% |
|
2006 |
69% |
31% |
|
Total |
69% |
31% |
|
|
שנה |
מרכז הארץ |
פריפריה |
|
2003 |
100% |
0% |
|
2004 |
75% |
25% |
|
2005 |
75% |
25% |
|
2006 |
|
|
|
Total |
83% |
17% |
|
שונות חיצונית: מגזר
|
|
|
|
|
שנה |
יהודים |
לא-יהודים |
|
2003 |
91% |
9% |
|
2004 |
95% |
5% |
|
2005 |
100% |
0% |
|
2006 |
85% |
15% |
|
Total |
93% |
7% |
|
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 13.5pt; mso-border-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext 1.0pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
שנה |
יהודים |
לא-יהודים |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2003 |
|
|
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 14.25pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2004 |
|
|
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2005 |
100% |
0% |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2006 |
100% |
0% |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
Total |
100% |
0% |
|
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 13.5pt; mso-border-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext 1.0pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
שנה |
יהודים |
לא-יהודים |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2003 |
100% |
0% |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 14.25pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2004 |
100% |
0% |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2005 |
100% |
0% |
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
2006 |
|
|
| wtext 1pt solid; HEIGHT: 12.75pt; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-border-left-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-bottom-alt: solid windowtext .5pt; mso-border-right-alt: solid windowtext .5pt" vAlign=bottom noWrap width=46>
Total |
100% |
0% |
|
שונות חיצונית: מגדר
|
|
|
|
|
שנה |
תלמידים |
תלמידות |
|
2003 |
91% |
9% |
|
2004 |
90% |
10% |
|
2005 |
88% |
12% |
|
2006 |
86% |
14% |
|
Total |
89% |
11% |
|
|
שנה |
תלמידים |
תלמידות |
|
2003 |
|
|
|
2004 |
|
|
|
2005 |
83% |
17% |
|
2006 |
91% |
9% |
|
Total |
88% |
12% |
|
|
שנה |
תלמידים |
תלמידות |
|
2003 |
100% |
0% |
|
2004 |
100% |
0% |
|
2005 |
100% |
0% |
|
2006 |
|
|
|
Total |
100% |
0% |
| |
הנתונים הנ"ל מלמדים, כי לתלמידים בנים, יהודים ממרכז הארץ, סיכוי גדול יותר לייצג את ישראל באולימפיאדה למדעי המחשב. אין ספק שתופעה זו מעוררת מספר מחשבות ושאלות חברתיות שנדון בהן בהמשך. שאלות אלה מתחדדות עוד יותר לאור העובדה שהשונות הפנימית בין חברי הנבחרת (כ- 4-6 מתמודדים סה"כ), בניגוד למצופה גדולה יחסית, כמודגם להלן.
שונות פנימית
היות ושונות פנימית מתייחסת לתכונות שעל מנת לאפיינן יש להכיר את האדם, ההתמקדות במקרה זה היא בחברי הנבחרת בלבד. כאמור, השונות הפנימית המשתקפת מניתוח מספר תכונות של חברי הנבחרת גדולה יחסית. למעשה, היא זו שיכולה במידת מה להסביר את הצלחת הנבחרת היות ומגוון יכולות בא לידי ביטוי בעת ההתמודדות עם הבעיות המוצגות באולימפיאדה.
להלן נראה כיצד משתקפת השונות הפנימית המאפיינת את חברי הנבחרת בהקשר לגורמי מוטיבציה, דרכי חשיבה, תחומי עניין ונטיות חברתיות. היות ומדובר במספר קטן של משתתפים, התיאור איכותני ואינו מציג מספרים.
שונות פנימית – מוטיבציה
בין הגורמים המעודדים הצלחה בין חברי הנבחרת נמצאו הגורמים הבאים: כיף, תחרותיות, ציפיות הסביבה/ הנבחרת, עניין, הישגיות והכרה מהסביבה, כפי שמדגימים הציטוטים הבאים:
חבר נבחרת מספר: "תמיד היה לי הדימוי של הטוב ביותר. אפילו בגן חובה וגם בכתה א'. כולם כבר יודעים שאני הטוב ביותר, אז מה שדוחף אותי קודם כל זה הרבה הכרה מהסביבה."
אחד ממנחי הנבחרת מתייחס לעובדה זו באומרו: "חברי הנבחרת שונים לא רק ברמת המוטיבציה שלהם, אלא גם בסיבות הגורמות למוטיבציה."
שונות פנימית - דרכי חשיבה
שונות זו תודגם באמצעות ציטוט אחד ממארגני הכנת הנבחרת לאולימפיאדה: "לחלק מהמשתתפים יש דרך חשיבה מאוד מסודרת וזה חשוב בגלל שיש צורך לשייך את הבעיה, לחשוב על פתרון אפשרי ... למצוא את הפתרון הנכון בסופו של דבר. ... ויש כאלה שהם יותר ... הם ישר מחפשים פתרון וקופצים לביצוע, הם לא משקיעים זמן רב במחשבה."
שונות פנימית - תחומי עניין
לרוב חברי הנבחרת יש לפחות תחום עניין נוסף בנוסף למתמטיקה ומחשבים, כמו למשל, ספורט (בדרך כלל עם הישגים גבוהים), היסטוריה, קריאה, סרטים. להלן ציטוטים המדגימים את השונות הפנימית ביחס לתחומי עניין.
חבר בנבחרת מביע את דעתו כי: "אני חושב שעבור רוב חברי הנבחרת, מדעי המחשב הוא לא הדבר היחיד [שמעניין אותם]..."
אחד המארגנים מתאר שונות פנימית זו כך: "היה לנו אחד שהשתתף בתחרות הארצית של 5,000 מטר, משחק כדורגל, ... היה לנו אחד שהיה מקום שני בארץ ב- 200 מטר, היה לנו אחד עם חגורה שחורה בקראטה, היה לנו אחד שנגן ,עוד אחד שהתעניין במוסיקה, אחד שכתב עבודה מיוחדת בתנ"ך בבית-ספר, קבל פרסים".
מארגן נוסף אמר: "היה אחד .. אני חושב שהוא עזב את בית הספר בכתה י"א, לא סיים את בחינות הבגרות, הקים חברה."
שונות פנימית - מופנמות ומוחצנות
גם ביחס למאפיינים המתייחסים להתנהגות חברתית של חברי הנבחרת קיימת שונות: חלקם מופנמים, חלקם מוחצנים, כפי שמתארים הציטוטים הבאים.
אחד מהמארגנים מתאר שונות זאת כך: "חלקם שונים, סוג של חנונים, חלקם מאוד חברותיים, זה מאוד שונה. חלק מהגאונים מאוד נחמדים. נחמדים, חברתיים."
חבר נבחרת אחד מעיד על עצמו כי: "אני חושב שהייתי משייך את עצמי לאלה שמעדיפים שקט", בשעה שחבר נבחרת אחר מעיד כי: "בשבילי, האולימפיאדה היא בעיקר העניין החברתי."
מחשבות ושאלות למחשבה
מהנתונים הנ"ל ניתן ללמוד כי חברי נבחרת ישראל לאולימפיאדה למדעי המחשב מאופיינים בשונות חיצונית נמוכה (תלמידים–בנים יהודים ממרכז הארץ) ובשונות פנימית גבוהה (ביחס לגורמי מוטיבציה, דרכי חשיבה, תחומי עניין והתנהגות חברתית). יחד עם זאת, וכפי שצוין לעיל, ניתן היה לצפות דווקא לשונות חיצונית גדולה יותר כי הרי פוטנציאל הצטיינות אינו תלוי במקום מגורים, מגזר או מגדר, אלא בכישורים אישיים. במילים אחרות, נתונים אלה מצביעים על כך כי במקום כישורים מתאימים, מאפיינים חיצוניים הם אלה שמשפיעים בסופו של דבר על הסיכוי להשתתף בנבחרת ישראל לאולימפיאדה למדעי המחשב. לאורן של תובנות אלה, נדון בשאלות המתייחסות למקורה של תופעה זו.
האם ניתן להגדיל את השונות החיצונית של המשתתפים? כן, ע"י עידוד קבוצות נוספות של תלמידים ותלמידות להשתתף בתחרויות.
האם הגדלת השונות החיצונית תשפר את הישגי הנבחרת עוד יותר? סביר להניח שכן. הגדלת השונות החיצונית תביא לבחירת הנבחרת ממאגר תלמידים ותלמידות גדול יותר, שבו תלמידים ותלמידות מוכשרים ביותר, שכיום אינם מגיעים לנבחרת היות ומאפיינים חיצוניים הם אלה שמשפיעים כיום במידה רבה על הסיכוי להיכלל בנבחרת.
מה מקומם של גורמים חיצוניים, חינוך ותרבות בקידום מצוינות? נראה כי קיים קשר בין מיצוי פוטנציאל וגורמים סביבתיים. כפי שמדגימה הדוגמא לעיל, סיכויים של תלמידים עם מאפיינים חיצוניים מסוימים להיכלל בנבחרת ישראל לאולימפיאדה למדעי המחשב גדול יותר, בין כתוצאה מתפיסתם את עצמם כמועמדים מתאימים לנבחרת ובין כתוצאה מחינוך ומסר שמשדרת הסביבה לאוכלוסיות מסוימות. כמו-כן, לחינוך מקום מרכזי בקידומה של שונות חיצונית בהקשר למצוינות. ראו דיון קודם בטור זה (חלק א', חלק ב', חלק ג').
באופן כללי, המסר שיש להתמקד בהעברתו הוא כי מאפיינים חיצוניים אינם משמעותיים למיצוי פוטנציאל וכישורים אישיים וכי יש לאפשר לכל אדם למצות את הפוטנציאל האישי, ללא קשר למגזר, מגזר, מקום מגורים, מצב כלכלי, וכו'. אכן, דרושה כאן עבודה רבה, אך בסופו של דבר כל אדם כפרט והחברה ככלל ירווחו ממיצוי כזה. לעיתים, יש ליזום פתיחת הזדמנויות היות ולא תמיד החברה מזמנת לכל את אותן הזדמנויות. למשל, בהקשר ללימודי מתמטיקה, נערכת אולימפיאדות מתמטיות לתלמידות, בין השאר, במטרה לחשוף תלמידות לאפשרות להצטיין בתחום שברמותיו הבכירות נשים כמעט ואינן מיוצגות. דוגמאות נוספות מופיעות בטור שעסק בהכרה מול מציאות בהקשר לשונות.
_______________________________________
הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.