חגית כפיר, (41  נשואה + ארבע בנות )  מוזיקאית, בעלת תואר שני במוזיקולוגיה מאוניברסיטת בר אילן ולימודי נגינה בקלרינט, באקדמיה למוזיקה בתל-אביב. כיום היא מנהלת את המגמה למוזיקה באולפנית ישורון בפתח תקווה  ולאחרונה השתתפה  בפסטיבל הכלייזמרים  בצפת במופע, בשם "לאמונה מזמור", שכל כולו מבוצע על-ידי נשים למען נשים.

בית ההורים
"גדלתי בבית מסורתי, אך לא דתי.  הקפדנו להדליק נרות בערב שבת ובחגים ולבקר הבית הכנסת. מגיל צעיר אני עוסקת  בתחום האמנויות. התחלתי לנגן בגיל שלוש וללמוד בלט קלאסי מגיל ארבע. שחיתי, עסקתי בהתעמלות אמנותית, ושרתי במקהלת נערות מקצועית בניצוחו של נתן מרגלית. כילדה הופעתי בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "איזו מן מילה" עם ציפי שביט. הורי תמכו, עודדו והסיעו אותי מחוג לחוג. שניהם אנשים שבצד קריירה כרופאים ראו חשיבות עצומה בפיתוח חיי האמנות והרוח. אימי, ד"ר לידיה קוזניצקי, היא גם ציירת שהוציאה עכשיו ספר של ציורי התנ"ך.  לפני שעלתה לארץ  ניגנה בפסנתר ועסקה בהוראת מוזיקה בארגנטינה.  כשהייתי בכיתה ט' אימי הפכה לדתייה והיא הזמינה אותנו להצטרף, אך בפירוש לא כפתה עלינו את המעבר. מאחר ולמדתי בקונסרבטוריום היו לי חברות דתיות שהייתי בקשר טוב איתן ומצא חן בעיני מה שראיתי. החלטתי לבדוק את האופציה הזו והיה לי  ברור שאם זה לא המקום שלי לא אשאר שם".

ספרי על  הקשר שלך ליהדות
"היהדות עבורי היא שורשיות, מסורת של אלפי שנים שאני מחוברת אליה. אני מאמינה שלאדם בלי שורשים קשה יותר ושאנחנו כמו עץ שזקוק לשורשים עמוקים. אני סבורה שיהדות היא דת מדהימה וישבה דברים יפים כמו יום השבת. בכל שבת מרגע שאני מדליקה נרות, אני נכנסת לעולם של קדושה. המחשב והטלפונים הניידים  כבויים ויש זמן להקשיב ולדבר זה עם זה ולהעמיק את הקשר עם בני המשפחה".

איך הגעת לשיר חזנות?
"נישאתי בגיל 18.5 והבנות שלי הן בנות 22-14. עד שהן גדלו השלמתי תארים. מאחר ושירה  היא דבר טוטלי הדורש ריכוז רב, לא התפניתי לכך במשך תקופה ארוכה. אישי פנחס כפיר הוא המעריץ הכי גדול שלי ובזכותו חזרתי לשיר. הוא עודד אותי לשיר חזנות ואמר שאם הקב"ה נתן לי  מתנה אני חייבת להשתמש בה.
באחד הטיולים שלנו באיטליה אישי השמיע לי קלטת עם קטע חזנות יפה. למדתי את הקטע והתאהבתי. החלטתי להתמקצע ולמדתי אצל החזן אשל שלימד אותי את האמירה החזנית, את המשמעות של הטקסט ואיך צריך לשיר אותו.  בעקבות זאת ניגשתי לעבודה על דיסק בו אני מבצעת קטעי חזנות. חיפשתי מלחין לבניית העיבודים, לא מהעולם הדתי, מאחר ורצית שהוא שיבוא רענן ובלי דעות קדומות, אך יחד עם זאת רציתי שיהיה אדם עם נשמה יהודית. לשמחתי מצאתי את דני מגד שעומד בקריטריונים האלו. הוא בנה ליווי של מוזיקת עולם בלי לשנות את הלחן המקורי, שבחרתי לקטעים, מתוך עשרות גרסאות שונות שמצאתי".

אין לך בעיה בהופעה מול קהל?
"אני אישה דתית אורתודוקסית ובלי לראות בכך סתירה, אני שרה בפני כולם - נשים וגברים. אני זמרת עצמאית ושרה כעת במופע שמארגנת תנועת אמנה יחד עם שלוש זמרות נוספות (עדי ארד, רחל  וילנר, נעמי טפלו) בליווי להקת "נשות חווה"&nb

sp; (אורית דוקלר – פסנתר וניהול מוסיקלי של האירוע, אורית אורבך – קלרינט מיכל רהט – תופיםדנה אביתר – גיטרה בס ). זהו מופע המועלה מול נשים בלבד, האווירה בו נפלאה והאנרגיות נהדרות. הנשים מרגשיות שהן יכולות להיות חופשיות וליהנות מהחיבור הרוחני למוזיקה ולטקסטים".

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי?
"אני אוהבת לקרוא רומנים היסטוריים וביוגרפיות, דברים אמיתיים שמראים איך נשים וגברים התמודדו עם אתגרים שונים בחייהם. כעת אני קוראת את ספרה של פרופסור תמר רוס "ארמון התורה ממעל" (שראיון איתה התפרסם ב"אסימון" נ.א). לדעתי היא אישה מדהימה וזה ספר שאינו קל לקריאה.  בכל פעם אני קוראת קצת על מנת שאוכל להתעמק בטקסט. קראתי גם את האפיפיורית יוהנה של דונה לוופולק קרוס.  מדהים לראות איך כולנו נתקלים באותם קשיים. אני אוהבת גם לנסוע לחו"ל, כל מקום מרתק  אותי. כשאני רואה את יופיו  של העולם: בני האדם, בעלי-החיים והצמחים השונים בכל מקום, זה מחזק את האמונה שלי".

מוטו לחיים
"חשוב שאדם ילך עם עצמו. תהיי את, תהיי שלמה עם עצמך, תקבלי את עצמך וכך תעשי טוב לאנשים. תלכי היכן שאת רוצה ולא איפה שאחרים חושבים שאתה צריכה".

מסר לנשים
"למצות את עצמך ואת היכולות שלך ולא לוותר על מה שאת רוצה להגשים ועל עצמך".

מיהי אישה שאת מעריכה במיוחד?
"את עבודת מאסטר שלי עשיתי על שרה לוי תנאי, מייסדת להקת במחול ענבל. הכרתי אותה וראיינתי  אותה. היה לה חזון שלא היה פשוט להגשים ובכל זאת היא בנתה מפעל לתפארת". 

מה קטעי החזנות האהובים עליך?

יש שני קטעים שאני אוהבת באופן מיוחד

אלו דברים שאין להם שיעור
מילים: משנה פאה א. א.; גמרא שבת קכז
לחן: י.רפפורט

אלו דברים שאין להם שיעור:
הפאה והביכורים והראיון
וגמילות חסדים ותלמוד תורה.
אלו דברים שאדם אוכל
פרותיהם בעולם הזה
והקרן קיימת לעולם הבא,
ואלו הן: כבוד אב ואם, וגמילות חסדים,
והשכמת בית המדרש שחרית וערבית,
והכנסת אורחים, ובקור חולים,
והכנסת כלה, ולווית המת
ועיון תפילה, והבאת שלום בין אדם לחברו,
ותלמוד תורה כנגד כולם.

זו יצירה שהולחנה לטקסט מהמשנה ומושרת כדרך לימוד משניות מסורתי. הלחן נותן משמעות למצוות  המוזכרות במשנה – מצוות בין אדם לאלוקיו ומצוות סוציאליות שבין אדם לחברו.
קטע זה מוזכר בתפילה מיד "על הבוקר" בברכות השחר.
"דוגמית" של ביצוע של היצירה מצוי גם באתר שלי תחת הכותרת "אלבום"

הבן יקיר לי אפרים
מילים: הנביא הושע י"א
לחן: מלבסקי

"הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה' "
אפרים הוא כינוי לעם ישראל. אפרים מופיע בפרק כנער, נער שובב, שאוהבים אותו, ואי אפשר להענישו על חטאי נעוריו. קטע נבואה זה מופיע בתפילת הימים הנוראים.