"הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה...ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. זממה שדה ותיקחהו מפרי כפיה נטעה כרם...(משלי ל"א יד- יז) -אורנה ארליך – מתוך מבוא להרצאה "נשים עצמאיות במושבות העלייה הראשונה" המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
אורנה ארליך 42 (נשואה בשנית + ארבעה +שני כלבים ) היא זוכת מלגת מחקר, מטעם נעמת, המוענק לדוקטורנטיות שמחקרן עוסק בלימודי מגדר, שוויון בין המינים. ארליך שגדלה בצד סבתא שהייתה חלוצה עצמאית בת העלייה השלישית, עושה דוקטורט בחוג לגיאוגרפיה היסטורית בנושא "יזמות כלכלית נשית - המתיישבות העצמאיות במושבות העלייה הראשונה 1914-1882 ".
על המחקר
"דבר ידוע הוא שהנרטיב ההיסטורי נכתב כמעט כולו על ידי גברים מראשית התיעוד ההיסטורי. הנשים שלקחו חלק בחיי היום יום, ביישוב העירוני והכפרי, כמעט ולא הוזכרו. המחקר הפמיניסטי בעולם ובישראל עסק בתחילתו בנשים יוצאות הדופן ביישוב, שהתבלטו בחברה הגברית. נשים מהפכניות, מנהיגות כמו אולגה חנקין, מניה שוחט ואחרות. מטרת המחקר שלי היא לחשוף את הנשים היזמיות שהתגוררו במושבות העלייה הראשונה, חוו מגורים בתנאי שדה, עוני, תחלואה, שכול ובדידות ו"המציאו לעצמן" מקורות פרנסה, על מנת להמשיך ולשרוד. נשים אלו עיבדו את אדמותיהן, פתחו בתי אוכל, אפו, השכירו חדרים, חכרו טחנות קמח ועוד. הן יצאו מתוך תפקידיהן הביתיים לעבר תפקידים ציבוריים. הנשים פיתחו מודלים מגדריים חדשים בכל הקשור ליזמות ועצמאות כלכלית. מחקרי יחשוף את העובדה שזיהוי תפקיד האישה במושבות אינו רק בתחומי ביתה, אלא גם במרחב הציבורי – התעסוקתי. כמו כן, המחקר מצביע על אפשרות לאחד את הנשים מהעלייה הראשונה והשנייה לרצף אחד העוסק בחשיפת תפקידן הכלכלי בדרך המציגה אותן במרכז הבמה ולא כשותפות נלוות לגברים".
איך הגעת לנושא המחקר?
"מאז שהתגרשתי התחדדה אצלי המודעות החברתית, האישית והפוליטית שלי כאישה. חיפשתי נושא שישלב בין אהבתי לגיאוגרפיה היסטורית לבין נושא המגדר (נשים). אני נכדה של סבתא שהיא מחלוצי העלייה השלישית ומאחר ואימא שלי עבדה שעות רבות, סבתא גידלה אותי. החיים שלה לא היו קלים. היא הייתה אלמנה ומצאה לעצמה פרנסות שונות. הדבר ליווה אותי לאורך התבגרותי, אך רק לאחר שהיא נפטרה הבנתי כמה כוח ותושייה היה עליה לגייס. הדבר עורר בי רצון לערוך מחקר על נשים שהחזיקו מעמד לאור קשיים אובייקטיבים והתלבטתי לאיזה מנחה לפנות. החלטתי לפנות לפרופסור רות קרק, אותה הכרתי מלימודי התואר הראשון בירושלים, והיא בין הנשים היחידות בארץ שעוסקת בגיאוגרפיה היסטורית ומגדר. נפגשנו והתחלנו לגבש את נושא המחקר".
בתיה מקוב ושרה זלצמן - סיפורן של שתי נשות עסקים בולטת באותה תקופה
"בתיה מקוב עלתה לארץ ישראל לבדה בשנת תרנ"א (1891), בגיל חמישים, עם חמישה מילדיה הקטנים. מעשרת ילדיה נותרו חמשת הבוגרים בפולין. בעלה סירב לעלות לארץ ישראל ונפטר שלוש שנים לאחר התיישבותה ברחובות. מקוב הגיעה מפולין, שם חכרה אחוזה של רוזן רוסי שכללה יערות, מטעים ושלושה מפעלים: מפעל לסיגריות, לעורות וליי"ש. את המפעלים האלה ניהלה לבדה כשכרסה תמיד בין שיניה. היא הגיעה עם ממון רב וכלי כסף ורכשה מאתים וחמישים דונם מאדמת רחובות. מקוב לקחה חלק פעיל בחיי המושבה. בי"ט בכסלו תרנ"א (1891) השתתפה באסיפה הכללית הראשונה של המושבה וניהלה שיג ושיח עם הוועד בענייני עסקיה. על מנת ל
הגדיל את הכנסותיה, נהגה מקוב להשכיר חדר בביתה, ונודעה כמי שנהגה בתקיפות עם השוכרים. חלק מצאצאיה בני משפחת מקוב על ענפיה השונים (כדוגמת ישראל מקוב ) הם דמויות בולטות בחברה הישראלית.
סיפור נוסף הוא של חיה-שרה זצלמן מראשון לציון. זלצמן הייתה אשתו השנייה של הגר אברהם. בני המושבה התנכלו לזוג. באחד המקרים שכנם ניסר חלק מתומכי הגג והקיר נטה ליפול והקשה על הפרות להיכנס פנימה והן נרטבו בגשם. לאחר פטירתו של אברהם, הודיעה פקידות ועד המושבה לאלמנה חיה-שרה כי היא מחויבת לעזוב את הנחלה שאחז בה בעלה המנוח. על טענותיה שהיא רוצה להישאר על הנחלה כמו כולם ורוצה לקבל עליה את החובות ענו לה שזאת החלטתם מאחר ושאי אפשר להסכים לזה שמשק בן עשרים אלף פרנק ינוהל בידי אישה שאינה יודעת להנהיגו . כדי להתפרנס, מכרה זלצמן את הענבים והשקדים מחוץ למושבה, בניגוד לתקנות".
על נשים מהגרות בעולם
"המחקר שלי משווה בין נשים בארץ לנשים באזורי ספר במקומות נוספים בעולם, כמו מערב ארה"ב, קנדה ואוסטרליה. להבדיל מהמחקר בארץ, יש ספרות ענפה על נשים ממקומות אלו ומאזורים נוספים. נשים רבות השאירו עדויות כמו מכתבים ויומנים ולכן קל יותר להתחקות אחר היוזמות שלהן. אפשר לראות הקבלה מעניינת בין נשים יזמיות באותה תקופה. הן לא שמעו זו על זו אך התנהגו באופן דומה, דבר המוכיח שנשים הן אלו שדאגו לאיזון הכלכלי בזכות יוזמה ויצירתיות. ממה שהתרשמתי עד כה, כשהחקלאות הייתה בשפל, גברים נטו יותר לחזור לדפוסים שהכירו ואילו נשים ניסו לפעול בדרכים חדשות".
שילוב בין משפחה לימודים וקריירה
"התברכתי בבן זוג תומך ומפרגן, המחקר יוקדש לו ולילדי. בזכותו חזרתי ללמוד והוא השיב לחיי את השקט והאיזון. אנחנו גרים בשכונה ותיקה ברחובות, אני כמעט לא מבשלת והבית שלנו הוא בית שחיים בו ולא נראה כמו בפרסומת. יש עזרה בגידול הילדים מהמשפחות שלנו והמחשב שלי כל הזמן פתוח. יש לנו גם שני כלבים ומאחר ולכולנו יש שמות עבריים נתנו גם להם שמות עבריים. מושון הגיע אלינו כשון ונטע הגיע אלינו בט"ו בשבט".
שאיפות לעתיד
"אני רוצה להשתלב בהוראה באוניברסיטה ולפעול בארגון שעוסק בקידום מעמד האישה ובמקביל גם לטייל בעולם. הייתי בהרבה מקומות וזה השאיר אותי עם סקרנות להכיר תרבויות וחברות נוספות".
המלצה לטיול
"באפריל הייתי בדרום איטליה בהשתלמות מורים (מורות...). אני ממליצה לראות את הסרט האיטלקי "קסם הנעורים" של הבמאי מרקו טוליו ג'יאורדנה ולנסוע לאיטליה".
ספרים מומלצים
"ימים של לענה ודבש", אהוד בן עזר -סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב מפ"ת.
"נוסעת אלמונית", נורית גוברין -על שלומית פלאום אשת חינוך שהרבתה לנסוע בעולם.
" תולדות הרעיה", מרילין יאלום -על התפתחות מוסד הנישואין בעולם היהודי נוצרי.
"כיצד לאהוב ילדים", יאנוש קורצאק- כל מלה מיותרת...גאוני
מסר לנשים
"הכל בידיים שלנו כל מצב משבר הוא מנוף לשינוי. לנשים שאני עושה עליהן את עבודת המחקר היו חיים קשים ואנחנו יכולות לקבל בזכותן פרופורציות. סבתא שלי נהגה לומר "צריך לעשות מאמץ" ולא לחכות שמישהו אחר יעשה בשבילנו את העבודה".