אלה (37, רווקה ) "שלגיה הרוקיסטית" מוציאה בימים אלו את הסינגל "אברהם", מתוך אלבום הבכורה שלה "אחות של שלגייה" שיצא בקרוב. את מרבית המלים והלחנים כתבה בעצמה כשישבה ליד פסנתר הכנף שירשה מסבתא שלה. היא שרה על אהבה, נשיות ומשפחה ועם כל התהפוכות נשארת אופטימית.
 
ההתחלה
"סבתא שלי הייתה פרופסור למוזיקה ואמא שלי ניגנה בצ'לו. כילדה ניבאו לי קריירה של פסנתרנית.  התאמנתי ברצינות בערך עד גיל 12 ומאז ועד גיל שלושים שרתי "באמבטיה", בלי לחשוב על קריירה מוזיקלית. למדתי שנה אחת מדעי המדינה וחשבתי שאהיה צוערת במשרד החוץ ואח"כ פוליטיקאית, אבל ראיתי שזה לא מתאים לי. למדתי צילום ותקופה מסוימת עסקתי בעריכת וידאו. זהו תחום שמלווה אותי עד היום  בעשייה המוזיקלית. לכל שיר באלבום הצמדתי תמונה של צלם והאמירה הויזואלית היא מרכיב חשוב ביצירה שלי.  בעתיד אני מתכננת ללמוד תראפיה באמצעות צילום, תחום שאני מקווה לעסוק בו". 

על החזרה למוזיקה
"לפני כשבע שנים, החלטתי שאני רוצה להפוך את המוזיקה לתחום עיסוק מרכזי ונרשמתי ל"רימון". הייתי הסטודנטית הכי מבוגרת שם. זו הייתה תקופה מרתקת ויש לי משם חברים רבים. המוזיקה היא עדיין לא פרנסתי היחידה ואני עובדת כמנהלת האדמיניסטרטיבית של אגודת "ניצן" (עמותה הפועלת לקידום ילדים עם קשיי הסתגלות ותפקוד), עבודה שנותנת לי סיפוק רב וגם משאירה לי זמן פנוי לעסוק במוזיקה".

על  העבודה על האלבום
"עבדתי למעלה משנתיים על האלבום. השירים בו הם אישיים ועוסקים בנושאים כמו אהבה, נשיות ומשפחה.
מלים לשמונה מתוך שניים עשר סינגלים כתבתי בעצמי. סיננתי אותם, מתוך ששים שירים, ביחד עם המפיק והמעבד המוזיקלי של האלבום, אלדד ציטרין, שהוא מוזיקאי רב תחומי זמר ומלחין בזכות עצמו. אני מאד מעריכה נשים שמשדרות משהו אפל ומסתורי בנוכחות שלהן כמו רונית אלקבץ ואלניס מוריסט הקנדית  שספקו לי השראה בזמן העבודה על האלבום".
 
על הקשר עם שז
"שז היא אחת היוצרות האהובות עלי בארץ ואני מאד מזדהה עם הטקסטים שלה. תקופה מסוימת התנדבתי במרכז לנפגעות תקיפה מינית ואני יודעת על מה היא כותבת. אגב, אני עומדת להופיע עם השיר "אברהם",  שאת מילותיו כתבה שז, בערב שבו היא תקבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2007".

השיר האהוב עלי

ך
"מגלגלת תקווה בלשון
המילה לא יוצאת מהגרון
אמרת לי – תני תקווה
לא מוצאת, לא מוצאת אותה

הולכת לעוד מפגש, עוד סדנא
קבלה, אמונה, אהבה
קצת מדיטציה, הילינג, יוגה
בספרים כתוב שאני מנגה.

זה שיר שכתבתי בעקבות פגישה שהייתה לי עם מתקשרת שאמרה לי שאני חייבת לשיר ולעסוק במוזיקה.  אז לא ראיתי את מה שהיא ראתה. לקח לי זמן להבשיל ולהפוך את המוזיקה ליעוד".

על המשפחה
"גדלתי בשכנות ימין משה שהיא שכונה יפהפייה. אבא שלי הוא פסל וכיום הנשוי בפעם הרביעית. אמי הייתה אשתו השלישית והיא לא התחתנה מאז.  היום היא מורה לשיטת פלנדקרייז ושם היא מצאה את יעודה. אחד מאחי הוא מדריך צלילה.  בזכותו  עשיתי קורס צלילה  וזו הייתה חוויה נפלאה".

על ירושלים 
"אני מאד אוהבת את ירושלים ועל אף שאני גרה באזור המרכז מעל לשבע שנים, אני רואה את עצמי כירושלמית, ואני מתכננת בעתיד לגור באחד המושבים בסביבה.  בירושלים יש חיי לילה נהדרים שאולי אינם מוכרים לתושבי המרכז.  אני יכולה להמליץ על "המעבדה"  שם יש הופעות מעניינות.  על פאבים כמו בארוד ועל אדום, מסעדה בר יין ברח' יפו".

אמנים אהובים
"אני אוהבת את הצלמים עדי נס, רועי קופר ופסי גירש.  את הציירים מודליאני ומירו ובתחום המוזיקה את נקמת הטרקטור, יאיר דלל,  שלום חנוך, אהוד בנאי,  קורין אלאל, פיטר גבריאל, פינק פלוד והרשימה כמעט אין סופית.  אני מתחברת להרבה סגנונות: קלאסי, רוק,  מוזיקה ערבית ועוד. גם סגנון הלבוש שלי מגוון, אני יכולה לשלב שמלה אלגנטית עם ג'ינס קרוע". 

עוד עשר שנים ...
"אני רואה את עצמי מתפרנסת ממוזיקה ומתראפיה בצילום, אם אמצא את הגבר הנכון שיתאים להיות אב לילדי אקים משפחה". 

דבר שלא יודעים עליך
"לרוב לא יודעים בת כמה אני".

"כמו חתול משתזף בשמש
להריח נר שנשרף
לעצום את העיניים
לגעת בפריחה"
מתוך אופטימיות מלים ולחן אלה