ברצוני להדגיש כי אין מטרתו של הדיון כאן למחוק הבדלים מגדריים ולטעון כי הבדלים מגדריים אינם קיימים. לחילופין, מטרתי היא להציג נקודת מבט אחרת לבחינתם של טיעונים כמו אלה המופיעים בתחילת הטור, כזו שתאפשר הן לגברים והן לנשים לנהוג על-פי אופיים, גם אם הוא אינו מאפיין את הרוב במגדרם.
למשל, בהקשר לנושאו של טור זה – מגדר וטכנולוגיה, לעיתים רבות מוצגת הטענה כי היות ונשים מעדיפות לגדל את ילדיהן על פיתוח קריירה, יש לאפשר להן גמישות בשעות העבודה, ולהציע להן, למשל, עבודה במשרה חלקית. ראייה זו משייכת את התכונה "העדפת גידול ילדים על פיתוח קריירה" לכל הנשים, ומניחה כי כל הגברים חסרי תכונה זו. על-פי נקודת המבט המוצגת בטור זה, סיווג האוכלוסייה בהקשר לתכונה "העדפת גידול ילדים על פיתוח קריירה" ינחה את סיווגם הן של גברים והן של נשים להיות מאופיינים בתכונה ואת סיווגם הן של גברים והן של נשים להיות לא מאופיינים בה. ראייה כזו תוביל להצעת תוכניות, המאפשרות גמישות בשעות העבודה, לנשים ולגברים המעוניינים באיזון בין הבית לקריירה. באופן זה יתאפשר לכל אדם לבטא את העדפותיו/ה.
הצעה זו מתיישבת גם עם נתוני מחקרים המצביעים על ביטוין של תכונות מסוימות באחוזים גבוהים יותר אצל אחד המגדרים. וכך, גם אם ביחס לתכונה מסוימת 70% מהאוכלוסייה מסווגת על-פי המקובל למגדרם, ו- 30% מסווגת באופן המשויך למגדר השני, יש לאפשר גם ל- 30% אלה לבטא את עצמם על-פי תכונתם, ולא להנחותם לנהוג על-פי מגדרם ובניגוד לאופיים.
הדיון שיוצג להלן בציטוטים המופיעים בתחילת הטור מנקודת המבט המוצגת כאן יראה כיצד הסתכלות זו משפרת בסופו של דבר הן את מיצובם של גברים והן את מיצובן של נשים בסיטואציות שונות באפשרה להן ולהם לבטא את עצמם על פי תכונותיהם ולא על פי המשויך למגדרם.
מקרה 1: "נשים מוסיפות לצוותים בהם הן שותפות יחס אישי יותר, המוביל ליעילות גבוהה יותר ... ולהצלחת הפרויקט כולו. נשים רבות מוצאות עצמן מוסיפות גם לאיכות הפרויקט, שכן רבות מהן משתלבות בתחומי בדיקת איכות, הדרכה, בדיקות ודוקומנטציה."
[מקור]הנחה נוספת, שאינה מצוינת במפורש במאמר ממנו נלקח הציטוט, מייחסת לנשים את העדפת המשפחה על פיתוח קריירה. בהתאם לכך, מוצגות בכתבה מספר דרכים שמטרתן "לעודד נשים לשוב לתחום מערכות המידע". בין השאר מוצעות הדרכים הבאות:
-" עידוד יחסי עבודה נעימים ודינמיקת צוות טובה באופן אשר ישפיע על סביבת עבודה מהנה ויצירתית.
- בניית לוחות זמנים לפרויקטים באופן אשר יוריד למינימום את הצורך שבמתן שעות עבודה נוספות.
- בניית גני ילדים ומרכזים נוספים כגון חדרי הנקה וכיו"ב על מנת לעודד נשים לחזור למקומות עבודתן במקביל לבניית המשפחה.
- הקמת קבוצות תמיכה פיננסיות דוגמת AWC האמריקאית (American Women in Computing) המעניקה מלגות לימוד בתחומים טכנולוגים לאותן נשים המתעניינות במחשבים, ובונה תוכניות לימוד אשר מעלות את המודעות לאפשרויות אותן התחום מציע.
- עיד
וד נשים העוסקות בתחום, לעסוק בפעילות התנדבותית לקהילה ובכך לשפר את התדמית הקיימת על התחום."
מקרה זה, העוסק בתעשיית טכנולוגיות המידע, מדגים בברור כיצד שיוך תכונות מסוימות לנשים בלבד מוביל למסקנה כי יש להציע להן תנאי עבודה מיוחדים שיאפשרו להן להשתלב בתעשייה זו. הבה נבחן את מהותם של תנאים אלה. ביחס לרובם קל לראות כי עדיף היה להציעם לכלל האוכלוסייה (כלומר, גם לגברים וגם לנשים). ביחס לפעילות המתייחסת להקמת קבוצת תמיכה, קל לראות כי פעילות כזו, כמו גם פעילויות אחרות הדומות לה, מחלישות בסופן של דבר נשים, היות והן משקפות תמונה שעל-פיה נשים זקוקות לעזרה ולתנאים מקלים על מנת להשתלב בתעשיית ההי-טק.
להלן, נבחן ציטוט זה מנקודת המבט האלטרנטיבית המוצגת בטור זה. התכונה שנדון בה היא "הבעת יחס אישי יותר בעבודת צוות, המוביל ליעילות גבוהה יותר ולהצלחתם של פרויקטים". הסיווג על-פי תכונה זו מצביע על האפשרות שהן גברים והן נשים יכולים להיות בעלי התכונה, וכן על האפשרות שהן גברים והן נשים יכולים להיות חסרי התכונה. לקבוצה המורכבת מהנשים ומהגברים המאופיינים בתכונה זו, וכנראה, על-פי הנחת העבודה המוצגת במאמר, מעוניינים לעבוד מספר סביר של שעות, נציע תנאים שיאפשרו להם להשתלב בתעשייה זו, כמו אלה המוצגים לעיל.
הסתכלות זו מציירת תמונה שעל-פיה לא רק נשים תורמות לצוותים באופן המייעל את עבודת הצוותים, ולא רק נשים מבקשות איזון בין בית וקריירה; על פי הסיווג האלטרנטיבי קיימים גם גברים כאלה.
אלא שבכך לא מתבטא כל השינוי שתמונה אלטרנטיבית זו משקפת. בנוסף, הסתכלות כזו מאפשרת הן לגברים והן לנשים לבטא את רצונותיהם: מחד, ראיה כזו מאפשרת לנשים המעדיפות פיתוח קריירה לבטא את עצמן; מנגד, גברים המעוניינים באיזון בין הבית לעבודה יוכלו לקבל תנאים מתאימים לכך. במילים אחרות, הסתכלות כזו נותנת לגיטימציה לכל אדם לנהוג על-פי העדפותיו/יה גם אם הן אינן מתיישבות עם הנחות חברתיות מקובלות.
לסיום הדיון במקרה זה אציין כי
המאמר מסיים במשפט המשקף את אחד מהרעיונות אותו אני מנסה לקדם בטור זה העוסק
בחשיבותה של שונות (diversity): "בכדי שיחידת IT תצליח באמת – עליה לשלב צוותים המורכבים משני המינים."
מקרה 2: "המסקנה לפיה בנות מושפעות מהקשר השאלות [בלימודי המתמטיקה] בעוד בנים מתעלמים מכך - נתמכת על ידי מחקרים ... . הבדל זה מוסבר על-ידי תיאוריה הטוענת להבחנה בין ידע נפרד וידע מחובר: הראשון מאפיין חשיבה לוגית ומופשטת, ובא לידי ביטוי יותר אצל גברים. הסוג השני קשור להעמקת הידע דרך שימוש במקורות שונים, המאפיין יותר נשים."
[מקור] מחקר זה מייחס לתלמידות ולתלמידים תהליכי חשיבה שונים בעת פתרון בעיות, כך שתלמידות נוטות להעמיק את הידע באמצעות שימוש במקורות שונים, בשעה שתלמידים (בנים) נוטים לפתור בעיות באופן המשקף חשיבה לוגית ומופשטת.
בעקבות ממצאי המחקר נכתב בכתבה כי "לדברי הממונה על השוויון בין המינים במשרד החינוך, מרים שכטר, בעקבות המחקר ייערך במשרד דיון מחודש בדרכים לקדם הצלחה של תלמידות: "הנתונים שאנו רואים היום, לפיהם בנות מגיעות להישגים נמוכים יותר בתחומי המתמטיקה והמדעים, ניתנים לשינוי", אמרה שכטר."
שוב, ניתן לראות כי הסיווג המקובל ע"י מגדר מציג את התלמידות בעמדת חולשה ומוביל להצעת דרכי לימוד עבור תלמידות, כאלה שתעזורנה להן להתמודד עם לימודי המתמטיקה והמדעים. יתר על-כן, חשוב לזכור כי אופן חשיבה כזה: א. מחייב את כל התלמידות ללמוד בדרך מסוימת התומכת באופן למידה המיוחס לתלמידות, גם אם הן פותרות בעיות באופן המשקף חשיבה לוגית מופשטת; ו- ב. מונע מתלמידים-בנים, בעלי חשיבה המאופיינת בשימוש במקורות שונים המיוחסת לתלמידות, ללמוד בדרך המתאימה להם היות והדרך האלטרנטיבית מוצעת לתלמידות בלבד.
איני חולקת כמובן על ממצאי המחקר, אך ברצוני לנתחם מנקודת המבט המוצגת בטור זה, המנחה את מיונם של לומדים (תלמידים ותלמידות) באופן הבא: קיימים לומדים (תלמידות ותלמידים) הפותרים בעיות ע"י העמקת הידע דרך שימוש במקורות שונים; כמו-כן, קיימים לומדים (תלמידות ותלמידים) הפותרים בעיות באופן המבטא חשיבה לוגית ומופשטת. לכל קבוצה נתאים צורת הוראה המתאימה לה. וכך, גם לתלמידות החושבות על מתמטיקה באופן המיוחס לתלמידים-בנים (באופן לוגי ומופשט) תוצע שיטת למוד מתאימה, וגם לבנים הפותרים בעיות באופן המיוחס לתלמידות (ע"י העמקת הידע דרך שימוש במקורות שונים) תוצע שיטת לימוד מתאימה. קל ראות כי הצעה זו תאפשר לכל תלמיד ולכל תלמידה ללמוד בדרך המתאימה לו או לה, גם אם דרך זו אינה מאפיינת את הרוב במגדרם.
ראיה זו אינה סותרת את ממצאי המחקרים המצביעים על כך כי תלמידות ותלמידים נוטים לפתור בעיות באופן שונה. ושוב, כפי שטענתי לפני הדיון בדוגמאות, גם אם 70% מהאוכלוסייה מאופיינים בחשיבה המיוחסת למגדרם ו- 30% מהאוכלוסייה מאופיינים באופן חשיבה המיוחס למגדר השני, יש לאפשר גם למיעוט בכל מגדר ללמוד על פי השיטה המתאימה לו, ולא לקבוע עבור מיעוט זה שיטת לימוד המתחשבת רק במגדר ומתעלמת מסגנון הלמידה. במילים אחרות, וכפי שנכתב לעיל, על-פי התפיסה המוצגת כאן, כל תלמיד וכל תלמידה יזכו לשיטת הוראה המתאימה לסגנון הלמידה שלהם.
סיכום
הדיון הנ"ל מצביע על כך כי בכל פעם שאנו טוענים טענות בסגנון "נשים הןX וגברים הם Y" כדאי לעצור לרגע, להיזהר מהכללה מגדרית, ולבחון באופן הבא את הסיטואציה בהקשר לביטוייה של התכונה הנידונה: קיימים אנשים (נשים וגברים) בעלי תכונהX וקיימים אנשים (נשים וגברים) בעלי תכונה Y. בחינה כזו תנחה התייחסות שונה להנחות חברתיות ותרבותיות שונות ולמבנים ארגוניים המבוססים על הנחות אלה.
הסתכלות זו מדגימה גם את הרעיון, שבוטא ע"יClaudia Morrell מנהלת ה-
CWIT, של פיו השונות (diversity) הבין מגדרית קטנה מהשונות התוך מגדרית:
"Frankly, there is more diversity within gender than there is between genders".
הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר
בדוא"ל.