"הגוזלים שלי עזבו את הקן, פרשו כנפיים ועפו", שר אריק אינשטיין. אני מכירה אנשים שנשארו בבית ההורים עד שהם התחתנו בגיל 30 + , ואני מכירה כאלו ההורים שזרקו את הילדים מהבית כשהם הגיעו לגיל 18.  ויש את רוב הילדים  שעוזבים  את הבית בתחילת שנות העשרים ומתחילים להסתדר בכוחות עצמם. משפחה זה לא דבר שבוחרים. בחלק מהמקרים יש חוסר התאמה קיצוני בין חבריה ואף על פי כן היא הדבר שהכי פחות סביר שנתנתק ממנו.

אם רוב הספרים שיצאו לאור בארץ עד כה עסקו בהדרכה להורים לילדים בגיל הילדות וההתבגרות בלבד, הרי שהספר "כשהילדים עוזבים את הבית" שכתבה הפסיכולוגית חלי ברק, הוא מדריך לעדכון היחסים בתקופה שבה הילדים עוזבים את בית ההורים. השאיפה היא לבנות מערכת יחסים חדשה, קשר בוגר, שיאפשר עצמאות לצעירים תוך שמירה על יחסי אהבה, קרבה ומעורבות הדדית.

זהו ספר טוב, שמתייחס בבהירות לנושאים טעונים כמו כסף, הגיוס לצבא ומציאת כיוון מקצועי.  הספר מסביר את הבעיה הן מנקודת המבט של הילד והן מנקודת מבטו של ההורה,  מצטט מדברי הצעירים וההורים, מנתחת  ומספק המלצות. 

מתוך הספר: דבריה של שלי 27, על הקושי שבעזיבת הבית
" אני עזבתי את הבית לאט כל פעם קצת. ככל שעבר הזמן זה נהיה יותר טבעי. פעם היייתי "ארוגה" בתוך הבית, ועם כל דירה שעברתי אליה האריג הזה נפרם בהדרגה. בחצי שנה האחרונה הבנתי את פתאום שהבית שלי הוא יפה שאני גרה  ולא איפה שההורים שלי גרים"

דבריה של דורית אמא לאפרת בת 23
"אפרת יצאה לפני חודש לדירה שכורה לא רחוק מאיתנו . אני שמחה על הצעד הבוגר שלה, אבל כועסת על הדרך הילדותית בה היאא מתפקדת. היא ממש

יכה לקבל ממני אוכל, אני מכבסת לה,  אני ממנת לה  קונה לה הכל...לדעתי מה שיש לה זה לא עצמאות, אלא פרטיות שאני ממנת..."

"דורית כועסת על בתה אבל למעשה לא הסתגלה לתפקידה החדש כאמא ללא ילדים  יתכן שהיא מרגישה שיש לה עדיין אחריות לתחזק את היומיום של בתה" כותבת ברק.

בסוף הפרק יש המלצות פרקטיות לכל אחד מהצדדים כמו לשנות את החדר הילדים לחדר רגיל בבית  (להורים), לבוא לבקר בבית ההורים כאורחים ולבסס שגרה של שמירה על קשר שהוא לא מחניקה אך גם לא יוצרת ניתוק מוחלט (לצעירים). 

גם למי שעזב מזמן את הבית, הספר מאפשר הסתכלות מחודשת על התהליך והאופן שבו עוצבו היחסים עם המשפחה. סביר להניח שכל עוד בית ההורים נתפס כמקום מפלט בזמן מצוקה (אם לילדים שהתגרשה מבעלה, ניתוח קשה ועוד) וההורים נתפסים כפונקציה תומכת או טיפולית (גם אם רק בעת מצוקה) תהליך העזיבה עדיין לא הושלם לגמרי ויש עוד "בית" שאפשר להימלט אליו  גם אם לא נעשה בו שימוש בפועל. ייתכן שרק עם מות ההורים או בשעה שהם אלו שזקוקים לבית שאנו בנינו, רק אז יסתיים תהליך העזיבה.

מחברת הספר היא חלי ברק פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכותרפיסטית בקליניקה פרטית לילדים והורים. מנחת קבוצות דינאמיות וחינוכיות להורים ולצוותים חינוכיים ופסיכולוגיים. מרצה בסמינר הקיבוצים. מחברת הספרים: "תקשיבו לי רגע! שאלות של הורים – תשובות של ילדים" ו"בגובה העיניים – לדבר עם ילדים"

______________________
כשהילדים עוזבים את הבית, יחסי הורים-ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים...
מאת: חלי ברק
הוצאת יסוד
מס' עמודים: 322