בטור הקודם בחנו את השתלבותן המוצלחת של נשים חרדיות בתעשיית ההי-טק. תופעה זו שבה מוכרת תרומתן של נשים לתעשיית התוכנה אינה ייחודית. דוגמא נוספת היא תוכנית חדשה לקידום חברות סטארט אפ בתחום ההיי-טק ומדעי החיים שהושקה בנובמבר 2006 על ידי קבוצת ספרינגבורד, לשכת המסחר אמריקה ישראל ומושל וירג'יניה. התוכנית מבקשת לאתר חברות המעוניינות בסיוע כספי של משקיעי הון סיכון אמריקאיים ובכניסה לשוק האמריקאי, כאשר הקריטריון לבחירת החברות הוא כהונתן של נשים בתפקידים בכירים באותן חברות (כגון מנכ"לית, מנהלת תפעול, סמנכ"לית כספים, מנהלת טכנולוגיה ראשית או מנהלת מערכות מיחשוב). גם באגודות מובילות אחרות המאחדות את העוסקים בתחום המיחשוב, כמו ה-ACM וה-IEEE, רואים ב- Diversity אמצעי לקידום התחום. 
 
על מה מעידות תופעות אלה? מה מביאות עימן נשים הגורם לגופים כלכליים ואחרים לרצות בתרומתן?
ראשית, ברור כי קיים כאן אינטרס כלשהו (כלכלי או אחר) וכי תופעות אלה אינן מונעות רק ע"י הרצון לבנות חברה שוויונית שבה משולבות נשים רבות יותר בתעשיית ההי-טק. במילים אחרות, ובדומה לעמדה שאני מציגה בטור זה, שונות בתעשיית ההיי-טק בכלל, ושונות מגדרית בתעשייה זו בפרט, משמשת ככלי להשגת מטרות חברתיות שונות. ואכן, הנתונים מראים כי בנוסף לרווח כספי, קיימים יתרונות נוספים בהעסקת נשים. לדעתי, יתרונות אלה, כמו גם הרווחים הכספיים, נובעים מהעובדה שמעבר לתרומתן של נשים כאינדיבידואליות, נשים מביאות עימן גם לגיטימציה לתרבות אחרת, עימה מזדהים גם חלק מהמשתתפים היום במשחק, שבתרבות הנוכחית אינם חשים בנוח להביע את עמדתם, השונה לעיתים מהמקובל.

בהמשך הטור אציג שלוש דוגמאות למאפיינים תרבותיים שנשים מביאות עימן
א. מסתבר שנשים מגיעות לתפקידי מפתח בארגונים בהם קיימות שיטות הערכה ברורות ונהוגים קריטריונים שקופים לקידום שאינם ניתנים לערעור. אלה מאפשרים את מיסוכה של ההשפעה המגדרית ומנטרלים את ביטוין של הטיות חברתיות. במילים אחרות, בארגונים בהם לא קיים ערפל סביב קריטריוני קידום, כך ששיקולים לא מודעים ולא רלוונטיים אינם יכולים לבוא לידי ביטוי ולהשפיע על תהליכי קידום, נשים מצליחות להגיע לעמדות מפתח.

ב. איזון בין העבודה והחיים שמחוץ לעבודה (LWB -(Life Work Balance הוא רעיון

היכול להתממש בתרבות ניהולית מתאימה. הניסיון מלמד שגם גברים לא מעטים מעוניינים באיזון כזה, ונהנים מהלגיטימציה שניתנת לרעיונות כאלה. מסתבר, שלתרבות המאזנת בין העבודה לחיים שמחוץ לעבודה השפעות כלכליות חיוביות. למשל, על-פי אתר חברת דינמקיס, חברות שתרבותן מעודדת LWB מצמצמות בכ- 50%- 90% את העלויות הנגרמות עקב תחלופת עובדים והיעדרויות עובדים, מניעות עובדים להיות פרודוקטיביים יותר בשיעורים של 40%-30%, ומעודדות יצירתיות.

ג. ב-17.11.2007 התייחסה אבירמה גולן לסגולן רויאל, מנהיגת השמאל בצרפת. בין השאר קשרה אבירמה גולן את העובדה שלראשונה אישה צפויה להנהיג את השמאל בצרפת עם התרבות האחרת שמביאות עימן נשים, והוסיפה שתופעה דומה מתרחשת גם ביחס למועמדים נוספים שעד לאחרונה לא הייתה להם גישה למסדרונות השלטון. לדבריה של אבירמה גולן, "על הנשים החדשות מאיימים היום לא הגברים הוותיקים, המצויים היטב במסדרונות השלטון והכוח, אלא מתמודדים חדשים, חדורי אמביציה ולהט של עשייה בדיוק כמותן. אלה הם בני המהגרים, השחורים וה"אחרים". כמו הנשים, גם הם משדרים מסרים רעננים, מנוגדים לתקינות הפוליטית הדחלילית של המנהיגות הקיימת. גם הם חרוצים ונחושים, וההתמודדות היא בנפשם - באראק אובאמה מול הילרי קלינטון, ניקולא סרקוזי מול סגולן רויאל." דוגמא זו מדגימה מספר רעיונות: ראשית, כלל החברה נהנית מהתרבות האחרת הבאה לידי ביטוי, במקרה זה, בסגנון מנהיגות; שנית, תרבות אחרת זו אינה מיוחסת רק לנשים, אלא גם לגברים שעד היום לא יכלו להתבטא ולהתקדם במערכות המקובלות; ולבסוף, הדיכוטומיה המייחסת סגנונות ניהול, סגנונות תקשורת, נוהל חיים וכו' שונים לנשים ולגברים אינה נכונה, וכי בתרבות המאפשרת שונות (diversity), נמצא הן גברים והן נשים המפגינים מגוון סגנונות. 

דוגמאות אלה ורבות אחרות מדגישות שוב את הצורך בשינוי תרבותי במערכות רבות לטובתה של החברה כולה. אלא שמסתבר, שבמקרים רבים שינויים אלה אינם מתרחשים ע"י אלה המובילים כיום את התרבות הקיימת במערכות אלה, לעיתים, בגלל חוסר הנוחות להציע שינוי אותה הם חשים, למרות מודעותם בחלק מהמקרים לצורך בשינוי. לכן, מתברר, שדווקא אלה השייכים לקבוצות שאינן מיוצגות כרגע במערכות שונות הם אלה המצליחים בסופו של דבר לבצע שינויים תרבותיים, מהם נהנים בסופו של דבר גם אלה המובילים כיום מערכות אלה. במילים אחרות, הצעתה והנהגתה של  תרבות ארגונית אחרת אפשרית במקרים רבים דווקא על ידי אוכלוסיות שאינן מיוצגות כרגע בהנהגה  הקיימת. יחד עם זאת, כשתרבות ארגונית אחרת זו מונהגת, נהנים ממנה כולם, ובפרט אלה החיים כיום בתרבות שלא בהכרח משרתת את מטרותיהם ומתאימה לערכיהם.
 
הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.