הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
סלון קולנוע וטלוויזיה
לא רואים עליך

הקרנת טרום בכורה של ''לא רואים עליך'', זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה 2011 ומפגש עם הבמאית, מיכל אביעד בסינמטק לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים -בסינמטק הרצליה

כתבות נוספות
* הוואי חמש - אפס חוזרת
 
     
 
עוד באתר -
לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
   
 

מתוך 'שלוש פעמים מגורשת'

הנבחרים: פסטיבל "דוקאביב" 2007

יצוג נשי מרשים בתחרות הישראלית לקולנוע דוקומנטרי של פסטיבל "דוקאביב" 2007. הפסטיבל יפתח בערב חגיגי ובו יוקרן הסרט:"שלוש פעמים מגורשת" של איבתיסאם מרעאנה. 15-24 במרץ בסינמטק ת"א
מאת: מור גבריאל
17/01/2007

השנה יתחרו ארבעה-עשר סרטים במסגרת התחרות הישראלית לקולנוע דוקומנטרי. את הפסטיבל יפתח סרטה של איבתיסאם מרעאנה "שלוש פעמים מגורשת" המתחרה אף הוא בתחרות.

שלוש פעמים מגורשת
גיבורת הסרט, חיתאם, בת 31 ערבייה מוסלמית, מתגרשת מבעלה המכה, אבי ששת ילדיה. בכך, היא מאבדת לפי החוק השרעי את החזקה על ילדיה. לאחר ששה חודשים בהם לא ראתה אותם, מחליטה חיתאם לחטפם. לאחר שהיא מתאוששת מפציעה חמורה שגרם לה בעלה לשעבר, היא יוצאת להיאבק על השגת מעמד שיקל עליה את המאבק לחזקה על ילדיה. חיתאם היא פלסטינאית מעזה וחרף נישואיה לישראלי היא נטולת מעמד בישראל.
דרך סיפורה יבחן הסרט את מעמדה הירוד של האישה בחברה הערבית הפטריארכאלית.
תסריט ובימוי: איבתיסאם מרעאנה,
הפקה: ניצה גונן, תמנע גולדשטיין גון הפקות בע"מ


"אל הים השחור"
למון, שנדי ופשוש הם שלישיית דולפינים שנודו חברתית מלהקת הדולפינים בריף באילת. מצבם הבריאותי של הדולפינים מושפע במידה רבה ממצבם הנפשי והחברתי. מיה זילבר, ממקימי ריף הדולפינים והמאמנת הראשית, שגידלה את השלושה מאז נולדו, יודעת שהישארותם בתוך הלהקה עלולה להסתיים במוות, ומחליטה לפתוח בתהליך שבסופו יעזבו את הריף וישוחררו אל החופש של הים השחור ממנו הגיעו אבותיהם.
תסריט ובימוי: שחר סגל
הפקה: אבנר פלד ונועה לויסון גול

"אם לאדם היו כנפיים" 
מתן בן ה-13, חי בפנימייה כבר 5 שנים. מדי יום, כשהוא חוזר מבית הספר, בזמן שכל שאר הילדים הולכים לחדרים שלהם, מתן הולך לפינת חי, אל היונים שלו שמחכות לו בשובך.זה רק הוא והיונים. בלי ילדים. בלי רעש, מריבות ואלימות.
מישה בן 32, חי בקריית ים. בחצר ועל גג ביתו הוא מגדל 300 יונים. בלעדיהן הוא לא יכול לחיות. הן החלום שלו- ו"בן אדם לא יכול לחיות בלי חלום". יונה שעפה הכי טוב זוכה בפרס- לרדת למטה מהגג אל חצר ביתו של מישה, שם היא מוגנת מפני אויבים שבשמיים.
כשמתן יוצא הביתה לחופשות בביתו שבקרית ים, הוא פוגש את מישה. בין השניים נוצר קשר מיוחד. שניהם היו רוצים לעוף כמו יונים. מתן היה רוצה לברוח כשקשה, מישה רוצה כמוהן לראות עולם. היונים ושאר החיות שסביבם- מחזקות אותם, עוטפות אותם, יוצרות סביבה תומכת ואוהבת, ומאפשרות מקום מפלט מהחיים.
בימוי: יעל קיפר זרצקי
הפקה: עירית זוטא, נגה תקשורת

"בעקבות החתיכה החסרה" 
לפני הרבה שנים, בארץ קטנה השוכנת לחופו של ים, נולד תינוק. שמונה ימים לאחר הלידה חגגו הוריו של התינוק את לידתו בטקס מסתורי בן אלפי שנים שהיה נהוג באותה הארץ.
בשעות הצהריים, הופיע באולם השמחות, איש זקן עם זקן ארוך ולבן. אחד הסבים לקח את הרך הנולד בידיו והזקן התכופף לעבר התינוק ובעזרת סכין חדה חתך חתיכה מגופו הקטן.השנים חלפו והתינוק הפך לגבר צעיר, שהחליט לנסוע מארצו כדי לראות את העולם.מעבר לים הכיר הצעיר גבר צעיר אחר.השניים התאהבו והתחתנו.בליל הכלולות כשנותרו לבדם, גילה הצעיר לתדהמתו הרבה, שגופו של אהובו שלם. הוא שאל את אהובו כיצד יתכן שבגופו לא חסרה חתיכה והאהוב הסביר שכך נולד, וכלל לא הבין על מה המהומה.
ברית המילה, היא ללא ספק הטקס המזוהה ביותר עם הדת היהודית.
"בעקבות החתיכה החסרה" הוא סרט מסע בלתי שיגרתי המתחקה אחר עוצמותיו המיתיות של הריטואל בן אלפי השנים.
בימוי: עודד לוטן
הפקה: קלאודיה לוין (קלה)
קלאודיוס פילמס בע"מ

"הלוך וחזור"
מידי בוקר צועדים, נוסעים, מדלגים רוכבים ורצים כמיליון תלמידים בישראל, מהבית אל בית הספר. הם משאירים מאחוריהם את ההורים, את החלומות ואת הפחדים מהלילה שעבר. הם יוצאים לבד, פוגשים חבר, עוקפים בדרך צדדית את הילד הרע של השכונה, לוקחים את האח הסרבן לגן. בסוף יום הלימודים כמיליון ילדים משתחררים מבית הספר בדרכם חזרה הביתה- בהסעה, במכונית עם אמא, ברגל, על חמור. הם שוב לבד. הלוך חזר שוזר שבעה סיפורים מקבילים בדרך אל בית הספר וממנו. המצלמה נוכחת במסע של ילד אל מחוץ לבית, בין ההורה לבין מורה- אזור דמדומים עצמאי ללא פיקוח וללא גבולות. הסרט מבטא ניסיון ללכוד ולבודד את פרק הזמן החמקמק הזה שעובר כהרף עין- ההווה של הילדות. זהו פאזל תודעתי הלוקח את הבזקי הילדות שנצרבים בזיכרון ומרכיב אותם על ציר של זמן קולנועי. 
בימוי: דוקי דרור
הפקה: יעל שביט, רוני איז'אק. Go2Films

"לחפש אימא בברזיל"

ארבע צעירות ישראליות שאומצו בברזיל ואימא מאמצת אחת יוצאות ביחד עם הבמאית נילי טל למסע חיפוש אחר אמהותיהן הביולוגיות בברזיל. רק לתאומות אלמה ואנה רהב יש קצה חוט: אישה ושמה נייבה מאריה מאצדו. האם תצליח נייבה מאריה מאצדו להגיע מהג'ונגלים שבצפון לקאטאנדובאס שבדרום, כדי לפגוש את בנותיה?איפה יחפשו איילת ודניאלה את מי שילדה אותן, לאן יפנו, אלו הפתעות יצוצו בדרך? והאם יצליחו באמת למצוא את אמא?
איילת זמיר, ממשוב מאור אומצה בגיל ארבע, ע"י פנחס ופרידה זמיר. למשפחת זמיר היו שלושה בנים והם חיו באושר ועושר. אך כאשר הבן אייל נהרג בתאונת אופנוע הם יצאו לברזיל לאמץ שם ילדה וקיבלו את איילת. מרגע זה לא הפסיקו לתעד את הפעוטה הבלונדינית בוידאו ובסטילס. איילת הביאה לבמאית תמונה אחת קטנה שלה מגיל ארבע שצולמה  בעת שנחתה בישראל. מי אני? שאלה.
דניאלה דרורי מהוד השרון אומצה לפני 23 שנים ע"י עליזה דרורי כשהיתה בת ארבע ימים. עליזה היא אם חד הורית ורווקה עד היום. איך ימצאו השתיים את האם הביולוגית כאשר לאט לאט מתגלה שכל מסמכי האימוץ של דניאלה, מזוייפים.
אלמה ואנה רהב מעין הוד אומצו בגיל ארבע ימים ע"י אפרת ואלי רהב. איך הצליח אלי רהב לאתר את נייבה מאריה מאצדו. ומה התרחש ביום שהיא פגשה את בנותיה?
בימוי והפקה: נילי טל

"מבוזבזים"
דרום לבנון מאי 2000. זה כשמונה- עשר שנה שהמלחמה השנויה ביותר מחלוקת, ממשיכה לשרך רגליה כשהיא מותירה בנתיבה שבבי חיים מרוסקים ואפר של תקוות עשנות. על הגבעה שמנגד, צופה על נוצות ענן, בנו ילדים במדים את עולמם המבעית, עטוי בשכבות של תום. עקורים ומוגלים, הם ממלאים הוראות עלומות, לוחמים ברוחות רפאים קטלניות. מבטיהם, מצועפים באימה מרירה ומצמררת. מבטו המקפיא של הצלף מסתיר את מבטו פעור הפה של הילד הנבוך שרודף אחר תמימותו החומקת. מבוזבזים, נתלים בין גן עדן של מטה ותהום לוהטת של שאול.

>בימוי: נורית קידר
הפקה: דוד מנדיל, דודי זילבר

"מדובר באהבה"

במאי הסרטים דן וולמן משרטט בקווים עדינים את הזוגיות המיוחדת של הוריו, החל בפגישה הראשונה ביניהם, דרך האירועים ההיסטוריים הגדולים שחוו ואשר עיצבו את המציאות שאליה נולד.
וולמן,  מנסה לברר מדוע דמויות ההורים המופיעות בסרטיו הן מוקצנות ומהו המקור של טראומות הילדות השבות ומופיעות בהם. רישום עדין של האהבה הגדולה בין הוריו,של דבקות באידאלים חברתיים, של מסירות לעבודה, של מסכת חיים מלאת שמחה וכאב.
בימוי והפקה: דן וולמן

"מנחם ופרד"
 
סיפורם המיוחד והמרגש של שני אחים שבמשך עשרות שנים סירבו להפגש זה עם זה. הם טמנו בליבם זכרונות אפלים מעברם, תוך נסיון מתמיד לבנות חיים אחרים ולהדחיק את כל מה שהיה. רק כשנחשפו מכתבים נדירים שקבלו מהוריהם ממחנה הריכוז אל בית היתומים שבו התחבאו בתקופת המלחמה, הם החלו להקים את הקשר ביניהם מחדש.
מנחם ופרד חיים בשני קצוות הזהות היהודית: פרד הוא מהנדס חלל אמריקאי, נשוי לאשה שחורה וילדיו מקיימים אורח חיים נוצרי. מנחם הוא ירושלמי דתי, דוקטור לחינוך, ילדיו מתגוררים בהתנחלויות. הסרט מלווה אותם במסע טעון אל מחוזות העבר והנפש כשהם מנסים לאסוף פיסות חיים מן העולם שהיה פעם שלהם.
בתוך המסע, מתפתח קשר מוזר ומעורר מחלוקת עם משפחת הופ, בניו של הנאצי שגירש את המשפחה למחנה הריכוז. דיטמאר הופ הוא אחד מהאנשים העשירים בגרמניה, בעל חברת התוכנה הענקית "סאפ". בקשר בין בניהם של הרוצחים ובניהם של הנרצחים מביא להתפתחויות מפתיעות בין שתי המשפחות.
בימוי והפקה: עפרה טבת ורונית קרצנר
הפקה: יינס מיורר

"מרגל השמפניה"
 
פריז 1962. עודד גור אריה רק בן 12 כאשר אביו מגלה לו שהוא סוכן חשאי של המוסד ומשביע אותו לסודיות, כי חייו וחיי המשפחה תלויים בכך.
בזמן שאביו יוצא למשימתו בקהיר- תחת זהות בדויה בשם וולפגאנג לוץ, מליונר גרמני, נאצי לשעבר, מגדל סוסים ונער שעשועים- נשארים עודד ואימו בפריז, להתמודד עם הסוד הכבד והגעגועים העזים.
במצריים חודר לוץ לעולמם הסודי של מדענים גרמנים המתפתחים נשק להשמדה המונית אך במקביל מתחיל להתמכר לזהותו הבדויה.לאחר תקריות דרמטיות, משפט ריגול סנסאציוני ומספר שנים בכלא המצרי שב לוץ לישראל אך לא חוזר הביתה.
בסרט דרמטי, מסוגנן ומרגש זה, שובר בנו- עודד 40 שנות שתיקה ויוצא לראשונה למסע מטלטל את זהותו הבדויה והאמיתית של אביו, אל מאחורי הצללים של עולם הריגול ובעקבות המחיר האישי הכבד שמשלמת משפחתו של המרגל.
בימוי ותסריט: נדב שירמן,
הפקה: אילון רצ'קובסקי, קובי גל- רדאי, קארל לודוויג רטינר, יוסי אוזרד
 

"גולה סנגם"- פרח האבן
"גולה סנגם- פרח האבן" עוסק בחייהן של אילנית, שמחה ונעימה, 3 קשישות פרסיות המתגוררות בשכונת התקווה. כולן חותנו בשידוך בגיל צעיר, ללא זכות בחירה.
החיים הובילו כל אחת מהן למקום אחר: שמחה התאלמנה משני בעלים וכבר 30 שנה שהיא לבד; אילנית חולמת על אהבה אבל חיה עם גבר מכה; ולנעימה יש זוגיות מוצלחת כבר 50 שנה ומשפחה ענפה עם המון נכדים ונינים. הן מעולם לא העיזו למרוד, לעשות את מה שהן באמת רוצות. רק עכשיו בגילן המתקדם הן מעיזות לצאת מעט מהמסגרת התרבותית שבה חיו כל חייהן ולהגשים מעט מהחלומות שהיו להן בצעירותן: לשחק, לרקוד ולשיר במסגרת החוג לדרמה במרכז לקשיש בשכונת התקווה.
בימוי ותסריט: שרית חיימיאן, הפקה: אסנת טרבלסי

"ראש גרניום"
הפרסונה 'רפי' פנים רבות לה ובמהלך השנים היא אפילו הפכה לדמות מיתולוגית בתרבות הישראלית. רפי לביא כדמות המפתח בהתהוותה של אמנות ישראלית חדשה, חילונית, פרובוקטיבית, סתמית לקהל הרחב, אזוטרית וסודית ליודעי חן. רפי כ'גורו' של שלושה דורות של אמנים שפועלים בתל אביב מאז שנות השישים המאוחרות ומאז ועד הצעירים שבהם על פי דבריו של רפי יישק כל דבר. רפי כמורה האגדי ב"מדרשה לאמנות", רפי כמבקר אמנות שחרץ לשבט או לחסד את גורלם של אמנים רבים ותכופות הפך לאימתם של רבים עליהם כתב בביקורת האמנות בטור השבועי הקבוע שהיה לו במשך שנים בעיתון "העיר", ואף התלמידים שנתקלו בו בשעת ביקורת העבודות השבועית ב"מדרשה". רפי כמבקר מוסיקה שעד היום מביני דבר מחפשים בשקיקה את הטור שלו המתפרסם מידי שבוע בעיתון "העיר". רפי החורץ לשון, המנבל את פיו, מלעיז ומשתלח בחוצפה. רפי כאינטנפיליסט אורב אפוא לקבוצה גדולה של דמויות המככבות בעבודותיו: כל אותן דמויות מלהגות, צוחקות, נובחות או יורות. הוא מזדהה כ"רפי" בלבד. מי שכבר בראשית דרכו חתם "רפי- ילד בן 20", ומאז רק חזר ונהיה, שוב ושוב, הילד הנצחי, הלוקה בגרסה מקומית של סינדרום פיטר- פן. מי שנתפס כמייצג של דמות ה"צבר" – אבטיפוס של הישראלי כמתיילד נצחי, הממאן להתבגר ולהיות לאב.
בימוי, הפקה ותסריט: עמית גורן

"ירושלים גאה להציג" 
הבמאי ניצן גלעדי מתעד במשך שנתיים את המחלוקות סביב אירועי הגאווה
הבינלאומיים בעיר הקודש ירושלים. הסרט עוקב אחר קשת רחבה של דמויות מנגד ובעד.
בימוי ותסריט: ניצן גלעדי, הפקה: גליה בדור וניצן גלעדי.

"שמונה עשרים ושמונה"
 
שמונה עשרים ושמונה הוא פסיפס ויזואלי, מסע אישי אל הילדות בקיבוץ. המסע מתחיל לפני 28 שנה, כשהבמאי נולד בקיבוץ והוא עכשיו עומד להגיע לסיומו, כי עפ"י התקנון "בגיל עשרים ושמונה חייב בן המשק להחליט אם הוא נשאר בקיבוץ או עוזב".עשר שנים הבמאי גר מחוץ לקיבוץ. זה היה עשור בו הוא נזרק בבת אחת אל תוך עולם שלא הכיר קודם. בת"א, בנוף האורבאני השונה כל כך מהטבע שבו גדל, עם תרבות וקצב חיים אחר הוא השתנה והתבגר. ובאותן עשר שנים עבר הקיבוץ שינויים מרחיקי לכת. מעבר חד מסוציאליזם ושיתוף לקפיטליזם והתפרקות של היחד. הבסיס היציב שאליו הבמאי התגעגע והיה חוזר לביקורים בסופי שבוע, התערער לחלוטין.
עשרים ושמונה הוא התבוננות אינטימית קרובה על קיבוץ, הנמצא בעיצומו של תהליך שינוי. זהו סיפור על מרחק וקרבה, מסורת וזהות, סיפור על בית שאי אפשר לעזוב אבל השיבה אליו היא בלתי אפשרית.
בימוי: לביא גל, הפקה: קלאודיה לוין (קלה)
קלאודיוס פילמס בע"מ

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
כתבות נוספות במדור  
קודם כל אמא קודם כל אמא
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים