הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
נשים וכסף נשים ועסקים
מקצועות נשיים וגבריים?

כיום עדיין ישנם מקצועות בהם קיים רוב גברי או רוב נשי מובהק. האם יש מקום למקצועות ''גבריים'' ו''נשיים'' בחברה ששואפת להיות שוויונית, ובמה בעצם השוויון צריך לבוא לידי ביטוי? 
כתבות נוספות
* האם יש מקום לנשים בענף הנדל''ן המקומי?
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

על הקשר בין נשים חרדיות והי-טק
קבוצת מלם-תים, תלפיות ו-I-Rox הם שלוש בתי תוכנה שמעסיקים נשים חרדיות בפיתוח תוכנה. דוגמא לתרבות ארגונית וניהולית, המבוססת על ערכים תרבותיים וסדרי עדיפויות אחרים – אלה של מפתחות התוכנה החרדיות. מסתבר שבהי-טק לא חייבים לעבוד עד שעות מאוחרות
מאת: פרופ' אורית חזן
02/12/2006

מה המשותף לשלוש החברות הבאות: קבוצת מלם-תים, תלפיות – חטיבה בחברת ההייטק מטריקס, ו- I-Rox?
בהקשר לדיון בטור זה אדון בעובדה שבתי תוכנה אלה, ויתכן כי בתי תוכנה נוספים, מעסיקים נשים חרדיות בפיתוח תוכנה. לתופעה זו, שלה אנו עדים לאחרונה, חשיבות חברתית שבה אדון לאחר שאציג בקצרה מקרים אלה.
1. תלפיות: תלפיות היא חטיבה בחברת ההייטק מטריקס המספקת שירותי תוכנה. בחברה מועסקות 128 נשים חרדיות שמשכורתן החודשית נמוכה מ- 5,000 ₪. משרדי החברה מעוצבים כחברת הי-טק רגילה, נשמרים בה כללי כשרות ושעות העבודה הן מ- 8:00 עד 16:00. בית תוכנה זה מתחרה בהצלחה – באיכות ובמחיר – בתעשיית פיתוח התוכנה של הודו, הן הודות לאיכותן הגבוהה של מפתחות התוכנה והן הודות למשכורתן הנמוכה.
 2. קבוצת מלם-תים: החברה הקימה בבית"ר עילית מרכז הכשרה טכנולוגית לנשים חרדיות שבו מועסקות בשלב הראשון 24 נשים, כאשר המטרה היא להגדיל למאה את מספר הנשים המועסקות בתוך שלוש שנים. הנשים הינן בעלות הכשרה בהנדסת מחשבים ופיתוח תוכנה, או לחילופין בוגרות קורס תכנות ובעלות ניסיון תעסוקתי. שעות העבודה במרכז הן מ- 08:00 בבוקר ועד 16:00 אחה"צ. 
3. I-Rox: בניגוד לשתי הדוגמאות הקודמות שבהן מדובר בחברות גדולות המעסיקות נשים חרדיות, במקרה של I-Rox מדובר ביוזמה של שתי נשים (אחת חילונית ואחת חרדית), שחברו במטרה ליצור מקום עבודה הי-טקי עם תרבות ניהולית אחרת. החברה פועלת הן כקבלן משנה של חברות תוכנה גדולות והן ישירות מול לקוחות. כיום מועסקות בחברה, השוכנת בלב בני-ברק, 15 נשים חרדיות, אקדמאיות בתחום מדעי המחשב או הנדסאיות תוכנה. בעתיד הקרוב הכוונה היא לקלוט כמה עשרות נוספות של מפתחות תוכנה. גם במקרה זה, כמו במקרים הקודמים, המשכורות נמוכות, עובדה המאפשרת להציע מחירים העומדים בהצלחה בתחרות עם תעשיית התוכנה של הודו.

שאלות למחשבה
1. בכל המקרים הנ"ל מדובר במפתחות תוכנה איכותיות, המשתכרות משכורות נמוכות יחסית לשוק ההי-טק הישראלי, אך גבוהות יחסית למשכורות אלטרנטיביות אותן היה משתכרות, למשל, כמור

ות. השאלה המתעוררת באופן טבעי היא מדוע הנשים החרדיות מסכימות לתנאים אלה? הסיבה לכך נעוצה כנראה בתנאי העבודה שהן מקבלות במקומות אלה, תנאים שלא היו מקבלות בחברות הי-טק אחרות. בין התנאים המשמעותיים עבורן יש לציין את שעות העבודה המתאימות לאורח חייהן, סביבת עבודה המכבדת את ערכי הדת (כשרות וסביבה נשית) והסכמה ליציאתן התכופה לחופשות לידה. ניתן לראות בברור שהן החברות המעסיקות והן מפתחות התוכנה יוצאות מורווחות: משכורותיהן הנמוכות יחסית של מפתחות התוכנה מאפשרות לחברות המעסיקות אותן להציע מחירים תחרותיים לאלה המוצעים ע"י חברות הודיות; למפתחות התוכנה מתאפשר לעסוק בעבודה אתגרית ולפרנס את משפחתן בכבוד. כמובן שבאופן טבעי מתעוררת השאלה האם ומתי יגיע השלב שבו הן תדרושנה שכר גבוה יותר עבור עבודתן האיכותית.
 
2. האם דוגמאות אלה מצביעות על ניפוץ מיתוס שעות העבודה הרבות הנחוצות בתעשיית הי-טק? הדוגמאות הנ"ל מראות כי כאשר יום העבודה מנוצל והעבודה מתבצעת ביעילות ניתן לפתח תוכנה איכותית במספר סביר של שעות עבודה. רעיון זה מזכיר את התפיסה האג'ילית לפיתוח תוכנה שבא דנתי כבר בעבר. ואכן, הישגיהן המרשימים של מפתחות התוכנה החרדיות מעוררים שוב את השאלה ביחס לנחיצותן של שעות העבודה הארוכות הנהוגות בתעשיית ההי-טק.

3. כיצד קרה שהשתלבות משמעותית של נשים בתעשיית פיתוח התוכנה התרחשה דווקא במגזר החרדי שתדמיתו הפוכה במובנים רבים מתדמית תעשיית ההי–טק? לדעתי, כניסה משמעותית זו של נשים לתחום פיתוח התוכנה התבצעה דווקא ע"י נשים חרדיות היות ולא נעשה כאן ניסיון ליצור גרסת הי-טק המתאימה למפתחות חרדיות, אלא, לחילופין, מלכתחילה נוסדה במקומות אלה תרבות ארגונית וניהולית אחרת, המבוססת על ערכים תרבותיים וסדרי עדיפויות אחרים – אלה של מפתחות התוכנה החרדיות.

4. אם אנו מעוניינים בקידום שונות (diversity) להשגת מטרות שונות, האם טוב הדבר כי בחברה מועסקות רק נשים חרדיות? אכן, יתכן, כי העובדה שבחברות אלו מועסקות רק נשים חרדיות היא עקב אכילס של התופעה. זאת היות והעדר השונות עלול להפריע לחברות אלה להתפתח לכיוונים חדשים. לפיכך, לדעתי, מומלץ למצוא דרכים לעודד שונות גם בקרב הנשים החרדיות.

הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים . ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
אין להפלות לטובה או לרעה
,   04/12/2006 07:08:07
לטובה רק חרדיות
לרעה משכורות נמוכות
תגובה לתגובה
 
כתבות נוספות במדור  
הייטק לנשים בלבד הייטק לנשים בלבד
מכשירים לנשות עסקים בתנועה מכשירים לנשות עסקים בתנועה
מובילות נטוורקינג מובילות נטוורקינג
מ-Small Talk ל- Business מ-Small Talk ל- Business
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
אקדמיה לסקס
הורות וילדים
בריאות
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים