הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
סלון תרבות ואמנות
כנס: דמויות מיתולוגיות וקדושות של נשים

סיפורן של אלגריבה – הדמות המיתולוגית, לקטאר הקדושה ופרחה בת אברהם, שמסרה את נפשה כדי לא לחלל את כבודה. כנס ייחודי על דמויות מיתולוגיות וקדושות של נשים בהיסטוריה היהודית. 10-11 בפברואר, בירושלים
כתבות נוספות
* עדינה אבן זוהר
 
     
 
עוד באתר -
ארגוני נשים   |   קווי מצוקה   |   לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
asimon180.jpg
    asimon120.jpg
 

ריקי פוף
"תהו ובהו וחושך על פני תהום"
"תהו ובהו וחושך על פני תהום", תערוכה משותפת של קבוצת אמניות על נושא אלימות נגד נשים:רצח נשים, אלימות מינית, אלימות כלכלית, דמוי וסטראוטיפים של נשים ועוד. בית יד לבנים, רמת השרון, החל משבוע הבא
מאת: שולה קשת
16/11/2006

יום המאבק נגד אלימות, המצוין ברחבי העולם ב-25 בנובמבר, נותן לנו הזדמנות להעלות על פני השטח את מה שמושתק בשאר ימות השנה. על אף התחושה של רבות מאיתנו, כי נושא האלימות נגד נשים הצליח לקבל התייחסות ציבורית הולמת, מעידים הנתונים והמחקרים כי רעה חולה זו עדיין חיה וקיימת בקרבנו, ואף גדלה בממדיה מדי שנה.
 
כל אישה חוותה בחייה גילויים של אלימות כלפיה. בין אם המדובר באלימות נפשית, פיזית או מינית, לעולם נשארת האישה עם תחושות של בושה, אשמה ולרוב עם סוד המופנם אל קירבה והמפריע את חייה. התחושות הללו, שהיו אמורות להיות נחלתה של החברה המקפידה על שתיקתה, הופך להיות המשא הכבד שנושאת האישה על נפשה וגופה, לעתים למשך כל חייה.
 
בחברה בה יכולות הנפגעות לדבר רק כאשר הן מוסתרות מאחורי מסך או מופיעות בשם חלקי או בדוי, יכולה תערוכה כמו זו לתת נראות למה שקשה עוד כל כך לדבר אותו בגלוי.   

בתערוכה "יד לבנות" מציגות האמניות עבודות בטכניקות שונות: צילום, ציור, מיצב ורישום ומתמודדות, כל אחת בדרכה, בנושא אלימות נגד נשים: רצח נשים, אלימות מינית, אלימות כלכלית, דמוי וסטראוטיפים של נשים ועוד.

חנאן אבו חוסיין מציגה את בלטה, מיצב העוסק ברצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה.  המיצב מורכב מכחמישים בלטות, המובילות את המבט מהריצפה לקיר עליו תלויות בלטות מסומנות בכתובות. חנאן עושה שימוש בבלטות כסמבול למדרך רגל, לריצפה מרוסקת של בית, של משפחה. 

ביצירה קשר שתיקה של לילך בר עמי חיררה האמנית באמצעות סיכה את דיוקנה במקבץ עבודות המצטרפות ליצירה אחת. הדמות המשורטטת היא דמות  "לא שומעת", "לא רואה", "לא מדברת" כאנלוגיה להשתקה של נשים קרבנות אלימות בחברה הישראלית.
חירור הדמויות מייצר מעין סימון המזכיר כתב ברייל ומדגיש את חוסר הנראות שלהן, שלנו, הנשים כאשר בין הדמויות מחברים קשרים דקים של חוט ריקמה אדום.


לילך בר עמי, שתיקה

בעבודה נוספת לקריץ אדום, מציגה לילך בר עמי שני צילומים שלה משחקת עם לקריץ אדום, מאכל ילדות אהוב. התצלומים משלבים בתוכן בו זמנית הומור, אך גם אלימות.
לרגע נראה שאותו זיכרון ילדות מתקתק הופך למשהו מאיים. דימוי הלקריץ נע בין צעצוע נחמד אך גם מדמם וחונק.

אורלי וולקוביסקי – דביר מציגה את "ואני כותבת: באמת כבוד? איך יפה?" , עבודה שהיא מיצב צילומי הנע בין האישי לפוליטי. אורלי עושה שימוש בתצלומים שאנו מתהדרים בהם בחיי היומיום: על קיר הסלון הביתי, על קיר המוסד הציבורי ומשלבת טקסט חושף ובו בעת אניגמטי, תוך שהיא משתמשת במספר עולמות והיא בתוכם.

יונתי תמתי, ציור שמן על בד של אסתר כהן מתאר סצינה אכזרית של רצח אשה על ידי בן זוגה על סף דלת ביתה. האשה שוכבת, מתבוססת בדמה על הריצפה, חסרת אונים, בעוד הגבר האוחז בסכין נמצא במטבח, מעבר למסדרון הריק ביניהם. כותרת היצירה מרמזת על שמה של האשה והחיבה שרכשה לה האמנית. ציור זה מאוד חריג ואינו אופייני למכלול יצירתה של אסתר כהן אשר מציירת בדרך כלל טבע דומם ראליסטי. בציור זה בחרה האמנית לתעד במשיחות מכחול מהירות ארוע טרגי ובלתי הפיך שהתרחש במציאות.

המיצב בד דרימס (MITAT HALOMOT) של דבורה מורג לקוח מתוך סידרה של עבודות בהן היא עוסקת באלימות מינית נגד נשים. העבודות עוסקות בהטבעה של הטרא

ומה, בכאב ההשתקה והאילמות של נפגעות אלימות.
במיצב מציגה דבורה מיטה עליה שמיכת משי שתפורה על ידי נעיצה של כ- 400 נוריות חג מולד אדומות, לשמיכה תפורה תווית ובה רישום של הוראות טיפול:
"היא התכנסה פנימה בפער שנוצר
מתכרבלת בתוך עורה
הדעת זורמת לכל הכיוונים,
שטח הפנים כואב בכל הצדדים
אסתטיקה, מתיחת פנים.
לא לכבס.
לא לגהץ.
לא לסחוט."
המיטה שביומיום הינה מקום לנוח בו, הופכת בעזרת הנורות האדומות למקום "נוצץ" מחד ומאיים ומרתיע מאידך.


דבורה מורג

עינת עריף-גלנטי
מציגה שלושה צילומים הלקוחים מסידרה בשם "קנדילינד". כל צילום מתמקד באובייקט אחד: תפוח, זרוע של אשה ומנקה אבק. אובייקטים יומיומיים, המאזכרים את מקומה הסטראוטיפי של האשה בחברה פטריארכלית הטעונים באמירה הנוגעת בחיים ובכליון ובמפגש הלא ברור והמתעתע בין המכוער ליפה, בין רקבון לויטליות, בין מגע מרחף לאלימות.


עינת עריף-גלנטי

כלי נשק, רימונים, רובים וחרבות ההופכים בעבודותיה תחת ידיה של ריקי פוך למחוררים ומזכירים סוג של אריגה נשית. ריקי מעניקה משמעות חדשה לכלי המלחמה המשמשים להרג ולאלימות והופכת אותם לכלים שמתרוקנים מגבריותם האלימה ומקבלים תוכן ומרווח נשי.

נערת לוח שנה של חוה ראוכר הוא ציור ששואל שאלות, על אופני יצוג של גוף ויופי נשי, על  מוסכמות חברתיות שיוצרות דימויי גוף בלתי אפשריים. על שימוש בגוף האשה כאוביקט מיני לצורכי פרסום ומכירה. על חוסר היכולת של החברה לקבל את הגוף המזדקן, ועל תעשית יופי שלמה שחותכת, פוצעת, מטילה מום,  ו"משפצת" את גוף האשה.


חוה ראוכר, נערת לוח שנה

אמה שם–בה אילון
עוסקת בקשר גבר - אישה בחברה פטריארכלית, לפיה האישה נתפסת כרכושו של הגבר. אמה מחברת בציוריה בין תפיסת האשה כרכוש לתפיסת האדמה כרכושנו הקולקטיבי ומסמנת את החיבור בין האישה לאדמה, בין אלימות נגד נשים לכיבוש וקולוניאליזם.


מיכל שמיר
מציגה את פרוקי רגליים, סידרה חדשה של רשומים המשלבים חלקי גוף נשי – שפתיים, כפות ידיים, אצבעות, יחד עם עלים יבשים וכנפי פרפרים. סדרת הרשומים הפיוטית  משרטטת חירות גזולה, אובדן וחידלון.


מיכל שמיר
______________________________

"תהו ובהו וחושך על פני תהום"
משתתפות: חנאן אבו חוסיין, אמה שם -בה אילון, לילך בר - עמי, אורלי וולקובסקי - דביר, אסתר כהן, דבורה מורג, חוה ראוכר, עינת עריף -גלנטי, ריקי פוך, מיכל שמיר.
אוצרת התערוכה, שולה קשת.

בית יד לבנים, רח' ההגנה פינת רח' המחתרת, רמת-השרון.
שעות פתיחה: א'-ב'-ה' 11:00-19:00, ג' 11:00-14:00 , ד' 14:30-19:00, ו' 9:00-12:00

פתיחה חגיגית, יום שלישי 21.11.06 , 19:00, בית יד לבנים.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
תערוכה כואבת וחזקה
,   23/11/2006 21:58:40
תערוכה מדהימה
עליית מדרגה לגלריה בבית יד לבנים רמת השרון להזמין אוצרת מובילת מהפכה שכזו . התערוכה מוצבת במינימליזם יחסי המאפשר התבוננות מרוכזת בכל אמירה ואמירה.עולמות של פגיעה ותסכול מהמצב הנשי במעשי אמנות מרתקים.
תגובה לתגובה
 
כתבות נוספות במדור  
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
אקדמיה לסקס
הורות וילדים
בריאות
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  מפת האתר |  ארכיון כתבות |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות      עיצוב: סטודיו Symbols
וייזנט - תוכנות לעסקים