הפכי לעמוד הבית
על סדר היום נשים וכסף גוף ונפש סטייל דרך חיים סלון פורומים שדרת אסימון קשרים
כתובת דוא"ל: סיסמא:  עדיין לא חברה?  הצטרפי עכשיו   שכחת סיסמא?
נשים וכסף נשים ועסקים
מקצועות נשיים וגבריים?

כיום עדיין ישנם מקצועות בהם קיים רוב גברי או רוב נשי מובהק. האם יש מקום למקצועות ''גבריים'' ו''נשיים'' בחברה ששואפת להיות שוויונית, ובמה בעצם השוויון צריך לבוא לידי ביטוי? 
כתבות נוספות
* האם יש מקום לנשים בענף הנדל''ן המקומי?
 
     
 
עוד באתר -
לוח אירועים   |   טיולי נשים   |   קשרים באסימון   |   אינדקס עסקים   |   הצטרפו לקבוצת אסימון   |  
המומלצים -
מתכונים   |   מחשבון נומרולוגיה   |   מחשבוני דיאטה   |   אסטרולוגיה   |   משחקים   |  
   
 

יצירת תרבות המעודדת שונות: חינוך - חלק ג'

פרופ' אורית חזן מציגה דרך בה ניתן לעודד שונות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים באמצעות חשיפת תלמידות למקצועות אלו. שתי דוגמאות על השפעתה של חשיפת תחום הנדסת החשמל לתלמידות תיכון ועל בחירתן בתחום
מאת: פרופ' אורית חזן
28/10/2006

בטורים הקודמים הצגתי שתי דרכים העוסקות בחינוך העשויות לעודד שונות במקצועות מדעיים וטכנולוגים: א. הכוונה לבחירה על-פי עניין אישי ולא על-פי נורמות תרבותיות ו-ב. תכנון מבוקר של התפתחות מקצועית. בטור הנוכחי אציג דרך נוספת שבאמצעותה ניתן לעודד שונות במקצועות מדעיים וטכנולוגים. דרך זו מתייחסת לחשיפת תלמידות למקצועות מדעיים וטכנולוגים, אליהם, שוב, בגלל מוסכמות חברתית, תלמידות אינן נחשפות בדרך כלל. בפרט, אציג שני מקרים המתארים את השפעתה של חשיפת התחום הנדסת חשמל לתלמידות תיכון על בחירתן בתחום.
  
המקרה הראשון סופר ע"י עירית מנחם באתר אסימון. עירית ספרה על בתה הלומדת הנדסת אלקטרוניקה הודות לפרויקט "רקיע", המיועד לבוגרות תיכון העומדות בפני גיוסן לצבא והמאפשר להן להיחשף לתחום. במסגרת פרויקט זה, מכשירים את התלמידות לפני גיוסן לצבא במשך שנה וחצי כהנדסאיות אלקטרוניקה, חשמל או מכונות. את הכשרתן הן מתחילות במסגרת השירות הצבאי.
להלן כמה נתונים על פרויקט "רקיע" (מקור: אתר אגף כוח אדם בצה"ל):

• את המחזור הראשון (תשס"ב) סיימו בהצלחה כ- 80 תלמידות אשר גויסו לצבא במאי 2003.
• את המחזור השני (תשס"ג) סיימו בהצלחה 113 תלמידות. מתוכן, 5 מצטיינות קיבלו המשך דחיית שרות וממשיכות את לימודיהן לתואר הנדסה.
• בשנה"ל תשס"ד החלו ללמוד 230 תלמידות.
• בשנה"ל תשס"ה החלו ללמוד 190 תלמידות.
באופן כללי, הניסיון המצטבר עם הפרויקט מעיד על אימונו של הצבא במסגרת זו. בפרט, בחוות הדעת של המפקדים מודגשים איכות התלמידות, המוטיבציה הגבוהה והרצון לתרום בתחום המקצועי.
בסיפור זה כדאי לשים לב לשתי נקודות:
א. אמון הצבא ביכולתן המקצועית של החיילות המבוססת על חוות הדעת המצוינות המגיעות מהשטח. שוב ניתן לראות כי שונות (diversity) מטיבה עם המערכת כולה.
ב. חשיבותה של חשיפת שני המגדרים למקצועות שבתרבות הנוכחית נתפסים כמתאימים למגדר מסוים.

במקרה השני מדובר ביוזמה של הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. מתוך מודעות ליכולתן הגבוהה של הסטודנטיות בפקולטה, המהוות כיום מיעוט באוכלוסיית הסטודנטים (כ- 11% מהסטודנטים בפקולטה הן סטודנטיות), החליטה הפקולטה לקיים אירוע שנתי אליו מוזמנות תלמידות תיכון מצטיינות במתמטיקה להיכרות עם הפקולטה. יום חשיפה כזה מתקיים כבר ארבע שנים. במהלך היום התלמידות שומעות מסגל הפקולטה, מסטודנטיות הלומדות בה וממבוגרות הפקולטה על הפקולטה בכלל ועל המחקר המתקיים בה בפרט. מסתבר שבמהלכו של יום כזה התלמידות משנות הן את תפיסתן את המקצוע הנדסת חשמל והן את התייחסותן לאפשרות לבחור בלימודי הנדסת חשמל בעתיד.
להלן שתי הדגמות לשינוי תפיסתי זה המבוססות על תשובות התלמידות ל- 2 מהשאלות המופיעות בשאלונים המחולקים בתחילת היום ובסיומו.
1. שאלה: האם תשקלי ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון? הטבלה הבאה מציגה את השינוי שחל בהתייחסות לשאלה זו (מתחילת היום לסיומו) כפי שבא לידי ביטוי בימי החשיפה שהתקיימו ב-2004 וב- 2005.

האם תשקלי ללמוד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון?

2004

2005

 

תחילת היום (N=124)

סוף היום  (N=44)

תחילת היום (N=86)

סוף היום   (N=57)

: #ece9d8; PADDING-TOP: 0cm; BORDER-BOTTOM: #ece9d8; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-cell-special: placeholder" width=1>

 

כן

19 (15%)

29 (66%)

22 (26%)

47 (82%)

: #ece9d8; PADDING-TOP: 0cm; BORDER-BOTTOM: #ece9d8; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-cell-special: placeholder" width=1>

 

לא

50 (40%)

11 (25%)

28 (33%)

7 (13%)

: #ece9d8; PADDING-TOP: 0cm; BORDER-BOTTOM: #ece9d8; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-cell-special: placeholder" width=1>

 

אולי

52 (42%)

4 (9%)

33 (38%)

3 (5%)

: #ece9d8; PADDING-TOP: 0cm; BORDER-BOTTOM: #ece9d8; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-cell-special: placeholder" width=1>

 

לא ענו

3 (2%)

 

3 (3%)

 

: #ece9d8; PADDING-TOP: 0cm; BORDER-BOTTOM: #ece9d8; BACKGROUND-COLOR: transparent; mso-cell-special: placeholder" width=1>

 



2. שאלה: מה לדעתך עושים אנשים העוסקים בהנדסת חשמל עם סיום לימודיהם בטכניון? בבוקרם של ימי החשיפה התלמידות ענו על שאלה זו תשובות כלליות ומעורפלות המעידות על חוסר היכרות עם התחום, עם משמעותו המקצועית ועם ההזדמנויות המקצועיות שהוא פותח. וכך, בבוקרו של יום החשיפה, כתשובה לשאלה זו נכתבו תשובות כלליות ומעורפלות כמו למשל: עובדים בתחום, בונים מערכות חשמל, עובדים בחברת חשמל ובמפעלי חשמל, עובדים בהי טק, עובדים בתעשייה, במחקר ופיתוח, מחפשים עבודה, עושים כסף, מלמדים כמרצים, ו"אין לי מושג". כמו-כן תלמידות רבות לא ענו כלל על השאלה.
בסיומו של יום החשיפה, למרות שעדיין נכתבו כמה תשובות כלליות (כמו למשל, ממשיכים ללימודים גבוהים יותר בטכניון או בחו"ל, עובדים בחברות היטק וממציאים דברים חדשים), רובן של התלמידות ציין כתשובה לשאלה זו תחומים ועיסוקים מסוימים אליהם הן נחשפו במהלך היום, כמו למשל תקשורת, גרפיקה ממוחשבת, אופטיקה ורובוטיקה.
שוב, מההדגמות הנ"ל ניתן לראות כי הן התשובות שהוצגו בסיום היום והן ההבדל בינן לבין התשובות שהוצגו בבוקרו של יום החשיפה משקפות את הצוהר שפותח יום חשיפה כזה בפני התלמידות הן ביחס לתפיסתן את התחום הנדסת חשמל בכלל והן ביחס לאפשרות ללמוד את התחום בפרט.

לסיום, טור זה הציג את חשיבות חשיפתן של נשים ולתלמידות לתחומים הנחשבים כלא אטרקטיביים או מתאימים להן, טרם בחירתן בתחום לימוד. חשיפה כזו עשויה הן לשנות את תפיסתם של תחומים אלה ע"י התלמידות והן להביא אותן לבחור בהם. בכל מקרה, גם אם בסופו של דבר לא מתבצעת בחירה בתחומים אלה, לעצם החשיפה אליהם ולמודעות לכך שהם מועמדים לבחירה אקדמית קיימות השלכות ומשמעויות חברתיות.
בהקשר הכללי של הטור, חשיפה כמו זו שתוארה כאן פותחת בפני נשים את האפשרות לבחור במקצעות שבהם הן מוצאות עניין, גם אם באופן מסורתי מקצועות אלה נתפסים כלא מתאימים לנשים. הדבר נכון, כמובן, ביחס לשני המגדרים, כאשר הרעיון המובע הוא החופש לבחור תחום עיסוק על-פי עניין אישי ולא על-פי תפיסות חברתיות מקובלות. בעתיד, אם וכאשר השינוי התרבותי יתבסס, ובמקרה של הנדסת חשמל, למשל, ייצוג שני המגדרים בקרב העוסקים במקצוע יהיה דומה, תזנחנה תפיסות חברתיות מסורתיות אלה המייחסות עיסוק מסוים לאחד המגדרים בלבד. מצב כזה ישקף את הרעיון שהוצג כבר בעבר בטור זה שעל-פיו השונות התוך-מגדרית גדולה מהשונות הבין-מגדרית.

________________________________________
הכותבת היא חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. ניתן ליצור עימה קשר בדוא"ל.

 

 הוסיפי תגובה    שלחי לחברה    גירסה להדפסה
     תגובות
 
לא לא לא
, רחובות  21/08/2007 18:42:24
אני למדתי הנדסת חשמל בבן- גוריון וסיימתי בממוצע יפה.
היום אני פשוט לא מעוניינת לעבוד במקצוע, למרות כל ההשקעה, זה פשוט לא שווה את זה.
דעתי האישית - הלימודים מתאימים בעיקר לגברים. לנשים טיפוסיות שעולמן יותר עשיר וצבעוני ומלא בניואנסים ורגשות, הלימודים מדכאים ומשעממים נורא (בניגוד לנשים בעלות "מוח גברי", להן המקצוע דוקא מתאים והן יבואו גם בלי יום פתוח ושיווק). בנוסף להתמודדות עם קושי החומר וחדגוניותו (כן, תמיד מתימטיקה בוריאציה זו או אחרת), צריך להתמודד בחזית נוספת והיא הסטודנטים הגברים, שבשנה- שנתיים הראשונות מפקפקים ביכולותיה של אישה להצליח בלימודי חשמל, ובטוחים שהיא באה לתפוס חתן. זה מפריע במציאת קבוצת לימוד, גורם מתחים עם שותפים ללימודים, ומצריך עבודה הרבה יותר קשה, כי את צריכה להוכיח שאת יותר טובה מהם, כדי שירצו ללמוד איתך.
בקיצור - קושי נפשי עצום מכל הבחינות, מדרדר בעקיפין גם את הבריאות.
גם אני הצטיינתי במתימטיקה בתיכון והוצאתי ציונים די יפים בתואר, אבל אני אישה עם מוח נשי, וחשוב לי להדגיש את זה, כי אני ההוכחה שלא הכל זה חינוך ודעות קדומות כמו שנוטים לחשוב. יש הבדלים ביולוגיים שפשוט עושים את המקצוע הזה מתאים יותר לבעלי מוח גברי, בין אם הם נשים או גברים.
אגב, המון מחברי ללימודים גם סבלו נורא מהחומר המשעמם והמרצים האנטיפאתים היבשים, אבל כמוני, שרדו.
שורה תחתונה - לא הייתי ממילצה אפילו לאויבות שלי :)
חיים פעם אחת, הלימודים צריכים להיות חוויית לימוד מסעירת חושים ומעוררת מחשבה ויצירתיות. את זה לא מוצאים בחשמל בבן גוריון.
תגובה לתגובה
 
טורים נוספים  
הקשר שבין מגדר ושיטות פיתוח תוכנה הקשר שבין מגדר ושיטות פיתוח תוכנה
מדוע חברות אינן שואפות לייצוג מגדרי שווה? מדוע חברות אינן שואפות לייצוג מגדרי שווה?
על הפער שבין הדיבור למעשה על הפער שבין הדיבור למעשה
למה הן לא בוחרות ללמוד מדעי המחשב ברמה של 5 יחידות לימוד? למה הן לא בוחרות ללמוד מדעי המחשב ברמה של 5 יחידות לימוד?
ייצוג שווה לנשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים - כיצד? ייצוג שווה לנשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים - כיצד?
שונות כאמצעי להשגת מטרות חברתיות שונות כאמצעי להשגת מטרות חברתיות
כתבות נוספות במדור  
הייטק לנשים בלבד הייטק לנשים בלבד
מכשירים לנשות עסקים בתנועה מכשירים לנשות עסקים בתנועה
מובילות נטוורקינג מובילות נטוורקינג
מ-Small Talk ל- Business מ-Small Talk ל- Business
   
-->
 
על סדר היום
החדשות שלנו
מזווית נשית
סטטיסטיקה
הסיפור שלה
סיפורים מהחיים
 
נשים וכסף
נשים ועסקים
יזמות עסקית
שוק העבודה
שוק ההון
צרכנות
 
גוף ונפש
רוחניות
אימון אישי
רפואה אלטרנטיבית
פנג שואי
קבלה
מרפלקסולוגיה ללמידה
 
סטייל
אופנה
טיפוח ויופי
דיאטה ותזונה
עיצובים
חדש על המדף
מבצעים והנחות
 
דרך חיים
הטיפ היומי
אקדמיה לסקס
בריאות
הורות וילדים
הריון ולידה
זוגיות
אוכל
תיירות ונופש
 
סלון
תרבות ואמנות
ספרים
קולנוע וטלוויזיה
מופעים והצגות
תערוכות
 
אודות אסימון |  צרו קשר |  פרסמו אצלנו |  תנאי שימוש |  תקנון רכישה באתר |  אסימון, טיולי חוויה ברוח נשית |  רשימת העסקים
אסימון - © כל הזכויות שמורות
וייזנט - תוכנות לעסקים