לאחרונה קמות יותר ויותר עמותות, התארגנויות, פורומים של נשים שמטרתם היא לקדם נשים בעסקים ובשוק העבודה. הצורך עולה מהשטח. נשים עדין לא השיגו שוויון מהבחינה הכלכלית וזכויותיהן עדין  נפגעות במקומות העבודה.

'נטע' - נשים לטובת עתידן היא עמותה צעירה שקמה לאחרונה. העמותה  מפעילה מרכז רב תחומי הפועל לקידום נשים אקדמאיות בעולם העבודה דרך מגוון רחב ורציני של קורסים ותוכניות המקנות ידע ומיומנויות להצלחה בעבודה והתקדמות בקריירה. העמותה פונה למגוון רחב  של נשים הנמצאות בשלבים שונים של התקדמותן המקצועית  מנהלות, נשים בתחילת דרכן או כאלו שרוצות ליצור שינוי ולהתפתח בכיוון עצמאי. את הקמת המרכז יזמה ד"ר יעל יצחקי.

יצחקי  המרצה  בתכנית להתנהגות ארגונית, בחוג לניהול באוניברסיטת תל אביב בנושא גברים ונשים בעולם העבודה ראתה כי סטודנטיות וסטודנטים, למרות שאין להם ילדים, בוחרים לעשות את עבודת הגמר בנושא משפחה וקריירה זאת, מתוך מגוון של כשבעה נושאים נוספים לבחירה. מכאן הסיקה יצחקי  כי נשים מוטרדות מיכולתן לתמרן בין מסגרות אלו מאחר והן יודעות כי עם לידת הילד הראשון יחול שינוי באופי ובקצב התקדמותן המקצועית.

לפי מודל של התקדמות בקריירה, שבנו החוקרות לייסה מי ניארו ושרי סוליבן, קיימים שלושה שלבים של התפתחות  יצחקי אומרת שכולם מתחילים  בשלב ה"אתגרי" ה-challenge   המונע משאיפה להתקדמות מקצועית. בשלב זה  קיימת נכונות לשעות עבודה מרובות ולהישאר לפעמים עד שעות מאוחרות  במקום העבודה. בעוד שבקרב גברים שלב זה נפרש על פני שנים רבות נשים נאלצות  לאחר נישואיהן לעבור לשלב האיזון ה- balance  ולאזן בין משפחה לקריירה. מעסיקים רבים לוקחים זאת בחשבון ולכן יעדיפו לבחור מועמד גבר על פני אישה נשואה שתאלץ בשלב כלשהו להגביל את מספר שעות  העבודה במשרד.
מבחינה משפטית קשה להוכיח זאת ולתבוע את המעסיק הפוטנציאלי, הגם שבהעדר אכיפה מספקת, דורשים מעסיקים רבים מהעובדים להישאר שעות נוספות מעבר למה שסוכם בניהם,  דבר המקשה עוד יותר על יצירת האיזון.
מתוך מודעות ותובנות  נוספות שאליהן  הגיעה במהלך עבודתה פנתה ד"ר יצחקי לגברת רבקה אלישע , בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית, מומחית בהנחיית קבוצות ובפיתוח יזמות חברתית וקהילתי

ת, ממקימות המרכז הישראלי לכבוד האדם ושותפה בניהולו, ויחד הקימו את עמותת 'נטע'.
ההחלטה הייתה להתמקד  בעבודתן בנשים אקדמאיות, משכילות שכביכול הדלתות פתוחות בפניהן אך בפועל נתקלות ב"תקרת הזכוכית".
אל הצוות הצטרפה  יסמין ענבר, סטודנטית לתואר שני בתכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת בר אילן. מנהלת פרויקטים חברתיים, לשעבר אחראית תחום קשרי קהילה במדור למעורבות חברתית באוניברסיטת תל אביב,מתנדבת, מנחה וחברת הוועד המנהל של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב.
ענבר נבחרה לכהן כסמנכ"ל העמותה. 

ביחד הן החליטו לצאת ולברר 'מה נשים רוצות' והעבירו שאלונים לכ- 300 סטודנטיות ואקדמיות הן בדקו איזה קורסים, כישורים  ומיומנויות נשים רוצות לרכוש וכמה הן מוכנות שלם עבורם. 
בהתאם לכך נבנו שלושה אפיקים מרכזיים:  מסלול אופ"ק האורך כשנה, וכולל רצף תכניות לאימון ופיתוח קריירה, סדנאות, ייעוץ אישי והתנסות ביזמות חברתית או עסקית.
עולות לקריירה -מסלול לעולות חדשות הכולל תכניות, ייעוץ ותמיכה בפיתוח קריירה בישראל.
סדנאות ממוקדות במגוון נושאים כגון זכויות נשים בעבודה, פיתוח מיומנויות להצלחה בעבודה, פיתוח מיומנויות למנהלות, ניהול משא ומתן, יזמות עסקית ועוד. כל תכנית בנויה משבעה מפגשים בני שלוש שעות ועלותה 250 ₪ , מחיר מוזל המסובסד מתקציב העמותה. 
 
אני שואלת את מנהלות העמותה מה לגבי נשים על סף פרישה, שילדיהן הנמצאים בשלב האתגרי של הקריירות שלהם דורשים בהן להפוך לסבתות במשרה מלאה בו עד הם מגשימם את עצמם. זו אכן בעיה כאובה שנפוצה, כנראה, בעיקר בארץ  ו'נטע' כגוף דינאמי הרוצה להיענות לבקשות של נשים ולהביא פרישה רחבה יותר של ידע נגיש בתחום, עשויה לפתח מסלולים ותוכניות נוספות בהתאם לקולות שיעלו מהשטח.

עושה רושם, שהמקום עשוי לספק אוירה רצינית ונעימה להתפתחות אישית-מקצועית ולהוות מאין בית לנשים בשלבים שונים של התפתחותן. אני משוכנעת  שיהיה מעניין לעקוב, להשתתף ולקחת חלק בפעילות העמותה. 

לאתר עמותת נטע