הסיטואציה חוזרת על עצמה פעמים רבות. מגיעה אשה לפגישת ייעוץ ראשונית, מספרת על חיי נישואין רוויי תסכול, על נתק מתמשך בינה לבין בעלה ועל תחושות הבדידות שהיא חווה במסגרת הנישואין. היא מביעה את רצונה להתגרש ולהתחיל בהליך משפטי על מנת לקבל את זכויותיה, לרבות זכויותיה הרכושיות.

כשיורדים יותר לשורש העניין, אנו נדהמות לגלות פעם אחר פעם, עד כמה הנשים אינן מעורבות בנושאים הכספיים במסגרת התא המשפחתי. הדפוס לפיו האשה מתפקדת כ"שרת הפנים" הדואגת לכל ענייני הבית והילדים, ואילו הבעל הוא "שר החוץ" ו"שר האוצר" גם יחד, המטפל בכל העניינים הכלכליים של המשפחה – נפוץ ושכיח עד מאוד.

פועל יוצא של היעדר מעורבותה של האשה בעניינים הכלכליים מוביל גם לנחיתות אסטרטגית של האשה בתחילתו של ההליך המשפטי. למעשה, האשה אינה יודעת מה היקף הרכוש, הכספים והנכסים שנצברו על ידי הבעל במהלך הנישואין, שהיא זכאית לקבל את מחציתם.

הבעיה חמורה שבעתיים כאשר הבעל מנצל את העובדה כי האשה סומכת עליו בניהול ענייני הכספים ודואג  - כשהוא צופה פני גירושין - להכין את השטח ולהעלים רכוש, כספים וזכויות עוד במהלך הנישואין, כך שכאשר יעלו הגירושין על הפרק, יוכל להציג בפני האשה מצג שווא, כאילו הרכוש והכספים, בהיקפם המלא, כלל אינם קיימים...

במקרים כאלה, יש לנהל הליך משפטי סבוך ומורכב, ובמסגרתו לשכנע את בית המשפט כי הבעל אכן מנסה להעלים רכוש. המטרה היא לשכנע את בית המשפט בצורך לתת צווים לכל אותם גופים המנהלים עסקים עם הבעל, או מחזיקים עבורו כספים, במטרה לקבל את המידע הנחוץ.

יש לנו נסיון עשיר בניהול תיקים, הנוגעים לאיתור והתחקות אחר הברחות כספים של הבעל. בתיקים אלה יש לבצע עבודה יסודית ומקיפה, כמעט עבודת בילוש, להצליב מידע ממסמכים שונים שהאשה מצליחה לאתר בבית, להתחקות אחר פעילות עסקית של הבעל, בין אם באמצעות גופים בארץ ובין אם באמצעות גופים שונים בחו"ל ולמעשה לבנות את הפאזל השלם היכול להצביע על היקף הנכסים והרכוש שבבעלות הבעל. העבודה מורכבת ולעיתים, כשההסוואה נעשית היטב, ממבט ראשון נראית לאשה בלתי אפשרית, אולם כל גילוי וכל חשיפה הם הישג מקצועי לנו והישג אישי ללקוחה.

המקרה של רחל, בו טיפלנו, מדגיש את הבעייתיות ביתר שאת:
רחל, אשה חרדית, התלבטה במשך כשנתיים, האם לפתוח בהליך משפטי כנגד בעלה, בבית משפט אזרחי. אחרי שנים של דיכוי ותלות נפשית וכלכלית מוחלטת בבעלה, לא ידעה רחל מניין תשאב את הכוחות הנפשיים שנדרשו לה על מנת לעמוד על זכויותיה, בפרט כאשר הליך גירושין  אינו מקובל בקרב הקהילה החרדית ואף עשוי היה להביא לנידויה ולהחרמתה בקהילה.
למעשה, כך סיפרה רחל, זו לא היתה הפעם הראשונה שחיי הנישואין שלה נקלעו למשבר. בפעם הקודמת, לאחר שרחל איימה בגירושין, היה זה בעלה שהבטיח לה כי הוא מוכן ללכת יחד איתה לטיפול זוגי ולשקם את הנישואין, כביכול. הבטחותיו המגמתיות של הבעל "הרדימו" את רחל וגרמו לה להאמין בכנות כוונותיו, כשבפועל, כל שביקש בעלה של רחל, היה למנוע ממנה את זכויותיה לקבל מחצית מהרכוש המשותף, במקרה של גירושין.
לימים, הסתבר לרחל כי בעלה פעל באופן ערמומי ומניפולטיבי במיוחד: מצד אחד, הוא הוליך אותה שולל וגרם לה להאמין כי הוא מעוניין לשפר את התנהגותו כלפיה, כשבפועל, הוא דאג במשך כל תקופת "שיקום היחסים", כביכול, "לנקות את השטח" ולהבריח את כל כספיו לחו"ל, מבלי שרחל תדע על כך. כאשר היחסים עלו על שירטון בפעם השניה, הכספים כבר לא היו בארץ ולרחל לא היה כל סיכוי לאתרם ברחבי העולם. יתירה מכך, חלק גדול מעסקיו נוהל בחו"ל, כך שלא ניתן היה למצוא טביעות אצבעות של הכסף בארץ.

כשרחל הגיעה אלינו בפעם הראשונה, הסיפור שלה נשמע לנו דמיוני. היא סיפרה לנו כי בעלה הוא איש עסקים מוכר וידוע בקהילה החרדית, שעסקיו מגלגלים מיליונים. מנגד, לא היה בידיה של רחל כל מסמך היכול להעיד על היקף עסקיו העצום של בעלה.

שלחנו את רחל לביתה עם הנחיה ברורה: עליה לחפש בבית כל מסמך שיכול להעיד על העסקים והכספים המוחזקים על ידי בעלה. לאחר שבוע רחל חזרה אלינו עם שקית מלאה בניירת. רחל אספה מסמכים שהיו בבית, אפילו מבלי להבין את משמעותם, מתוך תקווה כי ניתן יהיה ללמוד מהם על עסקיו של בעלה. מקריאת המסמכים התגלה לנו קצה חוט: מצאנו מכתבים בכתב ידו של הבעל, המעידים על העברת כספים בין הבנקים השונים ברחבי העולם, כשכל העברה נאמדת בעשרות אלפי דולרים. למדנו כי בעלה של רחל שולח ידו בעסקאות נדל"ן, במניות, בהשקעה בחברות זרות ועוד כהנה וכהנה עסקים שהניבו

תשואות כלכליות גבוהות. על אף שהמסמכים היו חלקיים ביותר, ניתן היה, יחד עם הנתונים העובדתיים, להרכיב את התיק המשפטי.

ניתן לומר כי המזל שיחק לידיה של רחל, שכן בעלה, אשר לא דמיין כי רחל תעז לקום נגדו, השאיר מסמכים אלה נגישים בבית. הבנו כי המסמכים, שאותם כנראה החשיב בעלה של רחל כזניחים, יכולים להוות עבור רחל את המפתח לקראת איתורו של הרכוש הרב שבבעלותו של בעלה. כמובן שהדבר היווה את קצה הקרחון בלבד, ונדרשה עבודה משפטית רבה לקבל מידע נוסף מהגופים העסקיים עימם פעל הבעל.

חשוב להבין את הבעייתיות במצב כזה: לבית המשפט בארץ אין סמכות לאכוף על גופים הנמצאים בחו"ל, המנהלים ו/או המשקיעים את הכספים, לתת מידע מהו היקף הכספים שהם מחזיקים בידיהם. יחד עם זאת, בית המשפט מוסמך לתת צו לגופים הנמצאים בארץ לתת את המידע.

עם תחילתו של ההליך המשפטי בבית המשפט לענייני משפחה, הצגנו לבית המשפט את המסמכים שמצאה רחל, אשר מצביעים על אפס קצהו של הרכוש והכספים שבבעלות בעלה. בעבודת שתי וערב, תוך הסתייעות בחקירה כלכלית, הצלחנו לאתר משרדי רואי חשבון וגופים כלכליים המצויים בישראל, אשר נמצאים בקשר עסקי עם בעלה של רחל. ביקשנו מבית המשפט לתת לאותם גופים "צו לקבלת מידע", אשר יחשוף את טיב יחסיהם עם הבעל ואת העסקאות שנעשו עימו.

חשוב לציין כי על אף היותם של הגופים "אנשי שלומו" של הבעל, אין באפשרותם לסרב לשתף פעולה עם צו של בית משפט והם חייבים לחשוף את המידע המתבקש מהם. מדובר בעבודת נמלים ממש, הכרוכה באיתור כל אותם הגופים והבנת הקשר העסקי שלהם עם בעלה של רחל. לאט לאט, הרכבנו פאזל כמעט מושלם המצביע על היקף עסקיו של הבעל בארץ ובחו"ל. הסתבר כי מרבית מהכספים מצויים בחו"ל, מוסתרים בצורה מורכבת, לעיתים באמצעות תאגיד זר, לעיתים בצורה של נאמנויות.

לאחר שנתיים של הליכים משפטיים והתחקות אחר רכושו של הבעל, שהוברח למקומות שונים בעולם, הבין הבעל כי מעלליו נחשפו ולבסוף נחתם הסכם גירושין, במסגרתו קיבלה רחל את זכויותיה, לשביעות רצונה. ההסכם איפשר לה להשתחרר מהתלות הכלכלית בבעלה ולחיות ברווחה.

להלן צרור עצות מעשיות להתמודדות עם הברחת רכוש ונכסים:

• אם יש חשש להברחת רכוש, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להגן על הזכויות העתידיות ולהבטיח כי בעת הגירושין תתבצע חלוקת רכוש הוגנת. בית המשפט מוסמך לתת צווים גם כלפי גורמים שלישיים, למתן מידע אודות כספים ונכסים המוחזקים על ידם והשייכים לבן הזוג.

• אם בית המשפט מתרשם כי קיים חשש להברחת רכוש, הוא רשאי לנקוט באמצעים שונים על מנת להגן על זכויותיה של האשה. למשל, בית המשפט רשאי לצוות על הבעל לתת פרטים ודיווח מלא אודות רכוש וזכויות הקיימים או שהיו קיימים בבעלותו, בית המשפט רשאי לקבוע כי פעולות מסויימות יהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג והוא גם רשאי להורות כי יאסר על הבעל לנקוט בפעולות מסויימות שמטרתן הברחת רכוש, כספים או נכסים.

• במסגרת ההליך המשפטי, ניתן לבקש מבית המשפט כי יורה על מתן צווי עיקול על מחצית הנכסים והזכויות הכספיות שבבעלות בן הזוג, שימנעו את הברחתם. סעדים אלה, היכולים להינתן עוד במהלך הנישואין, כאמור, מבטיחים למעשה שמירה על המצב הקיים ו"הקפאתו" עד אשר יגיעו הנישואין אל קיצם, או אז ניתן יהיה לחלק את הרכוש בצורה מאוזנת והוגנת בין בני הזוג, ללא חשש כי אחד מבני הזוג פעל בחוסר תום לב.

• נכס ש"הוברח" על ידי בן הזוג והועבר על שם צד ג' – בית המשפט רשאי להתייחס לנכס זה כאילו הוא שייך עדיין לבן הזוג.

• מומלץ לאסוף כמה שיותר מידע על הרכוש הקיים, בין אם המדובר בנכסי מקרקעין ובין אם המדובר בכספים או בזכויות אחרות.

• באופן עקרוני, בית המשפט יורה על חלוקת הכספים והזכויות, שנצברו מיום הנישואין ועד למועד הגירושין, בחלקים שווים בין בני הזוג. במקרים חריגים רשאי בית המשפט לקבוע יחס חלוקה אחר (שאינו 50% - 50%) או לקבוע כי איזון שווי הנכסים לא יהיה לפי שוויים בעת פקיעת הנישואין אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר. הדבר נועד על מנת לסייע בהתמודדות עם תופעות של הברחת רכוש ונכסים. כך תוכל האשה לקבל את כל הנכסים המצויים בארץ, (ולא רק מחצית), אם יוכח כי הוברחו זכויות בהיקף דומה לחו"ל.

______________________________
עו"ד חיה זינגר ועו"ד שרון פרילינג, מומחיות בדיני משפחה וירושה